בדיוק לפני 100 שנה (ערב כ' טבת ה'תרפ"א), קרא הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לבצע עליית מדרגה ביצירה התורנית. אני מבקש לתת תהודה לקריאה זו, ולקרוא לשימוש בטכנולוגיה ליצירה תורנית, בסגנון שלא היה אפשרי בעבר, כדי להשיג את החזון המיוחל.
בהרצאה שנשא בפני חכמי ישיבת מרכז הרב בירושלים, תיאר הרב כיצד הוא רואה את עתיד לימוד תורת ישראל, פירט את הפערים והסיכונים בהשארת המצב באשר הוא, ופרש רשימת יוזמות לביצוע כדי לממש את החזון. "אנחנו מוכרחים להרים דגל בחיים של יצירה רוחנית, חיים של יצירת קודש, של מפעלים טובים הקרובים לנו בפינו ובלבבנו, חיים המביאים ברכה ותועלת לנו ולעולם כולו. למעשים כבירים של קודש, ליצירות כלליות שהם קרובים לנו ומתאימים ליכולתנו".
הרבה נעשה מאז במענה לקריאת הרב זצ"ל. מפעל האנציקלופדיה התלמודית, המרכז סוגיות הלכתיות רבות עם עיקרי שיטות הראשונים והאחרונים הוקם ע"י הרב מאיר בר-אילן ז"ל במענה לקריאה זו. פועלה של ישיבת מרכז הרב בירושלים עוצב בעקבות ובהשראת הרצאת הרב. חיבורים נוספים שחוברו לאורך 100 השנים הללו עסקו בחלקים נכבדים מן הידע התורני שהרב זצ"ל קרא לחבר. ומעבר לכך, ישיבות רבות ומפעלים תורניים רבים הוקמו לאורך השנים בעמל מבורך.
עדיין, אנחנו לא נמצאים במקום הרצוי אותו תיאר הרב. לומדי תורה רבים עדיין לומדים בינם לבין עצמם, ואינם זוכים להשתתף ביצירה תורנית. שאר עמנו עדיין אינו רגיל לבוא למקורות הקודש כדי למצוא את מאוייו הרוחניים, ולא פוגש את הערך שיוצרים תלמידי החכמים. הרב קרא ליצירה משותפת של תופשי התורה בארץ ישראל, של דברים שהתועלת הרוחנית שלהם תהיה מורגשת לנו ולעולם, ולעשות זאת בסגנון רענן וחי המתאים לשאיפתו של הדור לתחיה ולמקוריות.
טכנולוגיה מאפשרת סוגים חדשים של יצירה תורנית. כפי שחווינו באופן מוגבר בתקופת הקורונה, באמצעים טכנולוגיים ניתן לבצע לימוד משותף גם בזמן ריחוק פיזי וגיאוגרפי, ולגשת למאגרים אינסופיים של חיבורים ושיעורי תורה. פתרונות טכנולוגיים מאפשרים התמודדות עם מצבים מורכבים בתחומים כמו בשבת, כשרות וטהרה. עם זאת, בתחומים אחרים של החיים ראינו בשנים האחרונות כיצד הטכנולוגיה מאפשרת שינויים מהפכניים עוד יותר.
טרנספורמציה דיגיטלית משמעותה עיצוב מחודש של עולמות תוכן באמצעות טכנולוגיה. לא רק הקלה ושכלול הביצוע של פעולות שביצענו בעבר, אלא דרכים חדשות ושונות להשגת המטרה. לדוגמא, מציאות רבודה מאפשרת לרופאים להתנסות בניתוחים מורכבים מבלי לסכן את המנותח, בינה מלאכותית מפענחת עבורם את צילומי הרנטגן ללא תלות בניסיונם האישי, והדפסת תלת-מימד מייתרת להם את התלות בערוצי אספקה של מספר חלקים מורכבים. גם תחומים כמו נסיעות, מלונאות, בנקאות וצרכנות חוו שינוי מהותי בשנים האחרונות בעקבות טכנולוגיות ויישומים פורצי-דרך שנכנסו לתחום.
האם נשכיל למצוא את הדרכים לרתימת הטכנולוגיה עבור עיצוב מחדש של יצירתנו התורנית? האם נצליח לייצר פלטפורמה שתציג בלחיצת כפתור ובמסך אחד את השתלשלותה של כל הלכה ממקורותיה? או יישום שיצליח לתת מענה לקושיות וסתירות אשר פוגש הלומד במהלך לימודו, מתוך הבנת הסוגיה או משיעוריהם של גדולי ישראל? האם נצליח להנגיש את התורה בצורה חוויתית לשאר עמנו, ולאפשר לכל יהודי למצוא את המשבצת שלו בעסק התורה? או אולי לשמר ולהנגיש את כלל חידושי התורה שעולים אצל הלומדים ברחבי העולם? אנו מסוגלים לכך - הטכנולוגיה מאפשרת זאת, והזמן הנכון הגיע.
"יוכל להיות שאין בדברי חידושים על כל דבר. בפרט אולי נעשו כבר ניסיונות בפרטים אחדים שחשבתי. צריכים אנו לדעת שהגורם היסודי להצלחת שאיפתנו הוא שעלינו לכוון את המשאלים היסודיים של הדור החפץ באמת לשמוע דבר ה', אבל הוא דורש סגנון רענן וחי המתאים לשאיפתו לתחיה ולמקוריות... חייבים אנו להתאמץ להמציא לעמנו את מאוייו הרוחניים בצורה היותר נאה".
* *
הכותב הינו יועץ דיגיטל בחברת מיקרוסופט ישראל