נעים להכיר
"זיווה מאיר, 63, נשואה ואם ל-11, מתגוררת בירושלים, מנחת הורים ומשפחה".
סיפור ילדות שמלווה אותך?
"זוכרת את עצמי ילדה קטנה, בת ארבע, אולי חמש, שוכבת במיטה ומפחדת לישון. מפחדת מחלומות רעים, מדברים רעים שיקרו חלילה. בתוך כל זאת, שומעת לפתע את אבי, שלמד תורה בחדר הסמוך אלי, ומקבלת גל גדול של שלווה וביטחון. אבי היה בין היתר הרב הצבאי של החטיבה הירושלמית, גבר חזק, המדים נראו עליו מרשימים במיוחד. הוא שירת במחנה שנלר בירושלים, ויש לי המון חוויות וזיכרונות משם. אני שוכבת במיטה, ושומעת את הרעש שהוא עד היום הרעש האהוב עלי ביותר, והוא הרעש שנשמע כאשר מעבירים דף של ספר. אפשר לשמוע את הרעש הזה בעיקר בלילה, כששקט. כשזה היה קורה, הייתי יודעת שאני יכולה לישון בשקט כשאבא שלי לומד גמרא".
איך נראה סדר יום ממוצע שלך?
"היום שלי מתחיל מוקדם בבוקר. אני קמה לקראת שש, מתפללת, משבע עד שמונה הולכת, ולאחר מכן מתחילה לעבוד. מטבע הדברים ישנם ימים יותר עמוסים ויש פחות. עד לפני הקורונה הייתי מעבירה לעתים קרובות סדנאות בערבים, ועכשיו הכל עבר לזום".
ספרי על חוויה מיוחדת שחווית בשבת / אחד מחגי ישראל
"כאמא צעירה כל כך רציתי שהילדים שלי ישירו זמירות, אבל לא הייתי מבקשת את זה מהם, כי פעם אחת אחד הבנים שלי אמר לי ששירה זה משהו שבא מהלב, ואי אפשר לבקש ממישהו לשיר, ובטח שלא לדרוש. אחרי כל הטרחה שטרחתי לקראת שבת לפעמים הם שרו ומאוד שמחתי, ולפעמים לא כל כך והייתי עצובה, ובכל זאת לא דרשתי מהם. תודה לה' הגדול, קיבלתי על כך שכר עצום. היום הדבר שהכי משמח אותי בשבתות וחגים זה לשבת עם הילדים סביב השולחן, לשמוע אותם שרים בדבקות, ולשיר איתם בהתחברות וברגש".
דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?
"יש המון דמויות מעולם היהדות שמשמשות השראה עבורי, ואציין רק מעט מהן. הבעל שם טוב מייסד החסידות הוא מקור גדול להשראה עבורי, אבל יש גם צדיקים מהדורות האחרונים יותר, כמו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אריה לוין, הרב שטיינמן שאחרי מותו שמעתי סיפורים מדהימים עליו, הרבי מלובביץ, הרב שך ועוד כמובן. מדובר בדמויות מדהימות, שכל אחת מהן האירה את היהדות באור נוסף, שונה ויפה. בשבילי הם ממש כמו נצנוצים של יהלומים, שכל אחד מנצנץ מכיוון אחר, וכולם יפים וטובים".
פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?
"הפגישה הכי משמעותית שהייתה לי בחיים היא הפגישה שבה פגשתי את בעלי. הוא היה הבחור היחיד שאיתו נפגשתי, ומאז ברוך ה' אנחנו זוכים להמון שנים טובות ומאושרות יחד, ומתפללים לעוד הרבה כאלה".
מהם חלומותייך הכמוסים ומהם הגלויים?
"לגלות את עצמות אין סוף, שהנשמה שלי תמיד תהיה מחוברת לה', ושאזכה תמיד לראות את ה' יתברך באור, בטוב, בחסד וברחמים".
ספרי על תפילה שהייתה משמעותית במיוחד עבורך
"המקום בו אני זוכה לפתיחת הלב המשמעותית ביותר הוא ציון קברו של רבי נחמן. בארץ זה קבר רחל. כשאני נמצאת אצל רבי נחמן אני מתפללת שאצליח להרגיש את אותה פתיחת לב גם כאן בארץ כשאני מתפללת בבית, בכותל, במערת המכפלה, בבית הכנסת, אצל רבי שמעון, בקבר רחל כמובן, ובכלל - אצל כל הצדיקים".
כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?
"היהדות היא בכל בשבילי. הליבה של החיים. יש ימים שהקב"ה יותר נוכח בחיי, ולצערי הרב יש גם ימים שפחות. השאיפה שלי היא כמובן שיהיו לי כמה שיותר ימים שהקב"ה ממש נוכח בהם. מעבר לכך אני יכולה לומר שזה לא רק שהנוכחות שלו משפיעה על העשייה שלי, ולא רק שהצלחה שלי היא דרכו, אלא שההצלחה שלו היא דרכי. אני משתדלת להיות כלי לשליחותו".
סיפור מעניין שקרה לך/היית שותפה בו?
"בני יצחק לחם במלחמת לבנון השנייה. כשהוא נכנס ללבנון לקחו להם את הטלפונים, וכמובן שהיינו מאוד לחוצים. זמן קצר לאחר מכן אחד הבנים שלי הציע שנארגן סבב שמירה על יצחק, באופן כזה שבו כל אחד מבני המשפחה יקבל חצי שעה ביום שבה הוא צריך לקרוא תהילים עבורו ועבור כל חיילינו. כולנו התחברנו להצעה, ואכן זה מה שהיה. לכל אחד הייתה משמרת שבה הוא היה צריך לעלות למגדל השמירה הרוחני. התייחסנו לזה ממש ברצינות, ואם למישהו הייתה בעיה עם השעה שלו הוא היה מוצא לו מחליף. זה עזר לי להיות הרבה יותר רגועה.
"לפי מה שידענו הם לא נלחמו בלילות, אז הסבב הסתיים כשהלכנו לישון. אחרי כשבוע הוא יצא מלבנון, סיפרנו לו על העניין והוא מאוד שמח. כשהוא חזר הוא כבר היה רגוע יותר, אבל כמובן ששוב ניתק הקשר. בשבת האחרונה לפני תום המלחמה, באמצע הלילה, או יותר נכון - לפנות בוקר, אני פתאום שומעת את בעלי מדבר מתוך שינה. אנחנו נשואים שנים רבות, וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שזה קרה. ניסיתי להבין מה הוא אומר, ושמעתי: 'בטח הערבים נבהלו כהוגן כשנכנסתם לכפר'.
"מיד קפצתי, ביקשתי ממנו לחזור על הדברים, והוא חזר על אותו משפט בדיוק. קמתי, נטלתי ידיים, ופשוט התחלתי לקרוא תהילים. לאחר כמה זמן גם בעלי הצטרף אלי. במוצאי שבת שמענו חדשות, והבנו שבאותו לילה נהרגו לא מעט חיילים שנלחמו בגזרה של יצחק. באופן מאוד מפתיע ולא אופייני לי, הייתי ממש רגועה. אמרתי לכולם שאנחנו עושים את מה שמוטל עלינו, וזה הכל.
"אחרי כמה זמן, כשסוף סוף היה אפשר לדבר איתו, זה מה שהוא סיפר לנו על אותה שבת עקובה מדם: 'בשבת לפנות בוקר יצאנו לקרב הקשה שבו נהרגו החיילים עליהם שמעתם. רגע לפני שיצאנו הסתכלתי על השעון והבנתי שבשעה הזו אף אחד לא מתפלל עלי. שעת לילה מאוחרת בלבנון, חושך מוחלט, יוצאים לקרב קשה, ואני יודע שאף אחד מכם לא עלה על מגדל השמירה. הבנתי שיכול להיות שאני הולך למות'.
"באותן דקות ממש, בעלי מלמל את המילים שהזכרתי מקודם, אשר בזכותן התחלנו להתפלל עליו. ותודה לאל הוא אכן ניצל. הסיפור הזה הולך איתי מאז כי הוא מראה כמה אנחנו מחוברים לקב"ה, וכמה אנחנו מחוברים בינינו. וגם אם חלילה משהו נראה לרעתנו, אנחנו מאמינים שה' עושה הכל תמיד לטובה, שלא יורד רע מלמעלה, ושאנחנו תמיד מושגחים, בעזרת ה'".
מה הדבר שהכי גורם לך להיות מאושרת?
"לזכות לחנך את הצאצאים שלנו כמה שיותר ללכת בדרך ה', ולראות כמה שיותר משפחות שיש לי השפעה עליהן, אשר מגדלות עוד ועוד דורות של יהודים שמחוברים לה' ותורתו".
מה הדבר שאת הכי חוששת ממנו?
"חולי. חולי הנפש וחולי הגוף. מצב שבו יהיה לי קשה לתפקד. חולי נפש, חרדות ופחדים, אלה דברים שמעמעמים את אור הנשמה. כשהנשמה מנצנצת ומחוברים אליה, זה המצב הכי טוב ומשמח, אבל כשיש כאב או פחד, משהו בנפש מתעמעם ומתערער, ומזה אני הכי חוששת".
שיר שהשפיע עלייך במיוחד?
"'יה אכסוף', של רבי אהרון הגדול מקרלין. השיר הזה משפיע עלי בכל שבת בה אנו שרים אותו. הבנים שלי שרים אותו בליל שבת, בעלי דווקא אוהב לשיר אותו בסעודה שלישית, לקראת צאת השבת, אבל תמיד הוא נוגע בי. השיר הזה מוסיף המון לאווירת השבת, ונותן לי הרבה".
מבחינה מקצועית, האם את במקום בו דמיינת שתהיי?
"ממש לא. השקעתי המון בלמידת דברים שקשורים להורות ומשפחה, אבל עשיתי זאת בשביל לגדל את הילדים שלי באופן הכי טוב שיכולתי. בחיים לא האמנתי שאהפוך למותג 'אמא מאיר', ולא חלמתי שאגיע למקום שבו אנשים מתייעצים איתי על הנושאים האלה. כיום אני מרגישה אחריות גדולה, מכיוון שאני שליחה עבור המון אנשים בארץ ובעולם, וזה כמובן מאוד משמח אותי ואני מתפללת לפני כל שליחות כזו, וגם תוך כדי, שהקב"ה יעזור לי להגיד ולעשות את הדברים הנכונים, ושתמיד אבין את הסיטואציה בצורה הנכונה. אני מודה לריבונו של עולם על השליחות הזו, ועל כך שהיא כל הזמן הולכת ומתפתחת".
מה הדבר שהכי מרגש אותך וקשור ליהדות?
"לראות משפחה יהודית שמחה ומאושרת. שמחה זה הדבר שהכי מחובר ליהדות. כשאני רואה שכל המרכיבים של משפחה – אבא, אמא וילדים, מצליחים להגיע יחד לשמחה זה הדבר שהכי מרגש אותי בעולם".
איפה את רוצה להיות בעוד עשר שנים?
"בעזרת ה' בגאולה השלמה, ומבחינת עשייה - באותו מקום שאני נמצאת בו היום, כלומר באותו עיסוק, אך כמובן עם התפתחות משמעותית. כל הזמן אפשר וצריך להתקדם".
----
לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן
באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד