מומחית לגיל הרך: "לג'וקים יש רגולציה ולתינוקות לא?"

לקראת דיון נוסף של הועדה לזכויות הילד על רגולציית המעונות קוראת מומחית לגיל הרך: על המדינה לפתוח את הכיס. עתיד הילדים תלוי בכך.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ' בטבת תשפ"א

מומחית לגיל הרך: "לג'וקים יש רגולציה ולתינוקות לא?"-ערוץ 7
הדיון הקודם בועדה
צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הוועדה לזכויות הילד תקיים היום (שני) דיון נוסף בסוגיית תקנות הפיקוח על מעונות היום לפעוטות. על מה שהיה עד כה בדיונים ומה שצפוי שוחחנו עם יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה.

בראשית דבריה מציינת שילה ומזכירה כי החוק אמנם נחקק ב-2018 והתקנות אמורות היו להיכנס לתוקף בשנה שעברה, אך בשל חילופי הממשלות ובשל סחבת הדברים התמשכו ולא הגיעו לידי יישום.

בדיונים הנוכחיים מבקשת הוועדה לזכויות הילד להביא את התקנות לאישור. "החוק הראשוני אומר שאדם שרוצה לפתוח מסגרת יעבור דרך מערכת של סטנדרטיזציה מינימאלית שגם היא רחוקה מהמקובל בעולם. עד החוק כל אחד היה יכול לפתוח מסגרת גם אם יש לו עבר פלילי וכו'", אומרת שילה.

בין התקנות המדוברות קביעת מספר הילדים לכל מבוגר אחראי, וגם כאן התקנים רחוקים מהמקובל בעולם שכן אם בעולם הסטנדרט הוא אחד ל-3-4, התקנות המדוברות בישראל מדברות על מבוגר אחד ל-6-8 ילדים. עוד מבקשות התקנות לקבוע את מסגרת ההכשרה שרק בעקבותיה תאושר פתיחת מסגרת לפעוטות. "חשוב לדעת מי המבוגר המשמעותי שהילד פוגש, אם זה מישהו מומחה או סתם אוהב ילדים. מדובר בהכשרה מינימאלית שאצלנו אין", היא אומרת ומציינת כי התקנות מדברות על "220 שעות הכשרה, שזה כלום, 150 שעות עיוניות ועוד 70 שעות מעשיות. זה מינימום".

"בהכשרות צריכות להיות הדרכות של מומחים, יועצות לגיל הרך ופסיכולוגים, מה שימתן שחיקה ולחץ", אומרת שילה ומוסיפה את סוגיית הבטיחות של המבנה והמקום. "יש את הגופים הפרטיים, שהיום 77 אחוז מהילדים נמצאים בגופים פרטיים. יש 475 מפעילים מעבר למסגרות הגדולות, והגופים הפרטיים מתנגדים לתקנות כי לא יעמדו בכך כלכלית. אי אפשר להחיל את זה על ההורים כי הם לא ישלחו ילדים".

הסוגיה נוגעת לשימוש חורג. "כל אדם שלוקח דירה ומשמיש אותה לצורך אחר צריך אישור שימוש חורג. כל עוד זה משרד זה לא מורכב ואין הרבה תקנות, אבל כשמדובר בגן ילדים יש תקנות בטיחות ילדים וצריך להשמיש את המקום, מה שמייקר מאוד. היו עד כה שלושה דיונים והוויכוח הגדול הוא על מי יוחל הנטל הכלכלי. אומר יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף ג'בארין, שאי אפשר להחיל את זה על ההורים, בוודאי לא בזמן בחירות. האוצר אומר שאין לו כסף לרעיונות האלה, אבל אני אומרת שהילדים הללו הם של כולנו, תוציאו כסף מהכיס".

"מדינת ישראל צריכה לשלם. מחקרים מראים שהשקעה בגיל הרך היא חיסכון לעתיד בילדים בסיכון ובמענה להשכלה וכו'. השקעה בגיל הרך חשובה ביותר ומוכיחים את זה כל המחקרים והדו"חות הכלכליים בעולם", היא אומרת ודוחה את השיקול הפוליטי שיתכן וגם הוא משפיע על שיקולי הפוליטיקאים שלא ששים להשקיע במיזמים שהרווחים עליהם יהיו בעתיד הרחוק מהיקף הקדנציה שלהם.

על היקף העלויות המדוברות היא אומרת כי "מדובר בארבע מאות מיליון לאורך שנים. ארבעים מיליון להכשרות בפעימה ראשונה. כעת רוצים לממש 80 מיליון לטובת העניין. הבעיה העיקרית שלנו היא שהתפיסה היא שתכלית המעונות היא לאפשר תעסוקת נשים, אבל אנחנו צריכים לדבר על חינוך מיטבי לילדים".

בדבריה מציינת שילה את חשיבות ריכוז הסוגיה במשרד ממשלתי אחד על מנת שהדברים לא יפלו בין הכיסאות בין משרד הרווחה ומשרד החינוך. לשם כך היא קוראת לשר החינוך להפעיל את המועצה לגיל הרך "שלקחה על עצמה לתכלל את הדבר הזה" ו"קוראת לשר האוצר להיות גיבור ולהעביר את התקנות".

את הטענות לריבוי רגולציות היא דוחה: "היה אצלי מדביר השבוע והראה לי תעודה. למה לג'וקים מגיע רגולציה ולתינוקות שלנו לא מגיע שום דבר. יש כיום שוק חופשי שבו מותר לעשות הכול... צריך להפסיק את ה הפקרות הזו".