משמרת לילה היא הזמן הטוב ביותר להכיר בני אדם. האינטימיות של השעות הקטנות והשקטות של הלילה, עושה את שלה ופותחת את הלב.
אחת המשמרות שרודפות אותי עד היום היא המשמרת העצובה שהייתה לי עם רס"ן מ', קצין מעולה ששירת תחת פיקודי.
השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, ורס"ן מ' פתח את ליבו. "אני אתאיסט. אתאיסט גמור", הטיח בי בכאב, "יש לי חברה כבר הרבה שנים, והרבנים שלך לא נותנים לי להתחתן איתה. למה? כי אני כהן והיא גרושה". רס"ן מ' עצר לרגע והישיר אלי מבט. "זה נראה לך הגיוני? אתם טוענים שאני כהן של א-לוהים שאני לא מאמין בו ולכן אתם לא נותנים לי להתחתן עם החברה שלי? אתה רוצה להיות כהן ולא להתחתן עם גרושה – סבבה. (אגב, עד גיל 25 הייתי כהן אבל זה סיפור אחר...) מה אתה רוצה מהחיים שלי? למה אני לא יכול להתחתן במדינה שלי ולהקים משפחה? בגלל שהסבא של הסבא של הסבא שלי עבד במקדש שאני לא מאמין בו, לפני אלפיים שנה?".
ערכי הנצח של תורת ישראל מלווים אותי מיום לידתי. אני מאמין בהם ומחוייב אליהם, ללא סייג. אבל האם העובדה שהתורה אוסרת על מ' להתחתן עם גרושה צריכה לאטום את לבנו בפני הזעקה שלו? מי יכול לאטום את הלב בפני זעקה של אדם שתרם את מיטב שנותיו למען המדינה שלנו ומרגיש שברגע הכי חשוב לו היא מפנה לו עורף?
הציונות הדתית מעולם לא פחדה מהתמודדות. התמודדות בין מחויבות מלאה ושלמה לתורת משה לבין חיבור למציאות היומיומית. התמודדות בין הרצון לכונן מדינה יהודית המבטאת זיקה עמוקה לערכי היהדות ולציוויה, לבין הרצון לכונן מדינה המושתתת על עקרונות החירות והשוויון המקובלים בעולם המערבי.
דווקא אנחנו, המחויבים מחויבות בלתי מתפשרת לאופייה היהודי של המדינה, חייבים להבין את המצוקות של אנשים אשר מסיבות שונות לא יכולים או לא מעוניינים להתחתן כדת משה וישראל. דווקא אנחנו המסורים לקיום התורה בכל עת, חייבים להבין את הרצון של אנשים לבלות את חופשת השבת שלהם בדרך שונה משלנו. דווקא אנחנו, שהתורה היא מעיין הנפש שלנו, חייבים להבין את המצוקה של אותם האנשים שידם לא משגת לקנות רכב פרטי ועדיין רוצים להיות מסוגלים להגיע ממקום למקום גם בשבת.
אני בטוח שניתן לתת מענה למתח הזה. אני בטוח שאם נבוא אליו בנפש חפצה ובהרבה אהבה ניתן יהיה למצוא פתרונות מעשיים לבעיות המורכבות האלו. פתרונות שאינם סותרים את ההלכה, אבל נותנים מענה לאחינו שחלוקים על השקפת עולמנו. פתרונות ששומרים על אופייה היהודי של המדינה שלנו וגם על חופש הפרט.
בכל מערכות החיים האזרחיות והצבאיות אנחנו מסתדרים ביחד. דתיים וחילונים. אם זה עובד טוב בכל מקום עבודה ובכל יחידה צבאית אין סיבה שזה לא יעבוד בחברה הישראלית כולה. אנחנו מחויבים לערכים שלנו ואנחנו מחויבים לשלמות החברה שלנו.
את המחלוקות האלה, את המצוקות האלה, את החששות והפחדים האלה ניתן לפתור אך ורק בהסכמות חברתיות רחבות. את השסע הזה לא נצליח לפתור בחקיקה.
אנחנו אחים, ואחים לא מכריעים. זוהי דרכה של הציונות הדתית.