אביעד בן סדון, מראשי תנועת 'תכל'ס, מתייחס למאפייניו של הסגר הנוכחי שלדבריו חל רק על העצמאים ופוגע בהם.
לדבריו בסופו של יום הפגיעה בסגר ממוקדת אך ורק בעצמאים והסיבה לכך היא שאינם מיוצגים. בהמשך הדברים הוא מציע להפוך את מי שיצא לחל"ת המשתכרים 4000-5000 שקלים ל"סדרני קורונה' שיתוגמלו על כך מהמדינה, "אלו אנשים שלא רק נותנים דו"חות אלא גם מקפידים על המתווה הסגול של העסקים, שמוודאים שכולם שומרים על הנהלים ונותנים לך מסיכה אם אין לך".
לטעמו מהלך שכזה היה יכול לא רק להעסיק את אותם חל"תניקים אלא גם לאפשר את פיתחת המשק עם תוספת משמעותית של אכיפת הנהלים והסדרת הפעילות בהם. "כך מקרבים את המאבק. העם מאבד את האמון לאחר שהוא רואה שאלו החלטות פוליטיות. במקום שאנשים יפרו הנחיות בים או ייסעו לדובאי הם יכולים להיות עזר לממשלה. אנחנו מאמינים יותר באנשים שבאים מתוכנו מאשר במי שמייצגים אותנו".
בן סדון משוכנע שהתייחסות לכלל המשק כאל חיוני תביא לראייה אחרת לחלוטין. "ראינו את הסופרים עובדים וטוב היה אם היו שם פקחים שיוודאו שהמקום לא הופך למוקד הדבקה המוני". לדבריו אין סיבה שדוכן פלאפל יהיה סגור בעוד מרכולי הענק יהיו פתוחים. הוא מציין כי דברים עלו בפורומים שונים אך הדברים לא נעשו. כעת הוא מתקשה להבין כיצד קורה שכמיליון ורבע מוגדרים כאוכלוסיה בסיכון בעוד מספר דומה של חיסונים כבר ניתן. בעיניו נכון היה לקבוע שהאוכלוסייה בסיכון כבר אינה כזו. לשאלתנו אם הוא לא ממהר מעט להסיק מסקנות שכן עדיין לא ניתנה המנה השנייה של החיסון, הוא משיב שלפחות אמורים היינו להיות בשלבי פתיחה של הסגר ולא להיפך.
"למה רק עצמאים מקבלים את העונש העיקרי? כי אנחנו לא מאוגדים ואין לנו כוח אלקטורלי", הוא אומר ורומז למפלגה שהקים, אבל שבנו ושאלנו אם אינו מקבל את בקשתו של ראש הממשלה לשבועיים של סגר מוחלט שישנה מציאות. בן סדון טוען שדברים ברוח זו נאמרו כבר שנה. הזכרנו שכעת כאשר ישנם חיסונים התמונה שונה בתכלית, והוא משיב שנדרש איזון בשילובים, כהגדרתו.
"בסגר השני הייתה הנחיה שאיפשרה לכל עשרה אנשים להתכנס בכל חלל, למעט עוסק פטור או עוסק מורשה. זה מוכיח שאלקטורט שלנו חלש וניתן להתעלל בו למרות שהוא אחראי לשישים אחוז מהתל"ג בישראל", הוא אומר וקובע כי התנהלות שכזו תביא "למיתה לכלכלה וירושת חובות לילדים והנכדים שלנו".
מכאן עברה השיחה להתמקד במפלגה שאותה הוא מקים עם שותפיו במגמה לייצג את הסקטור העצמאי "ולא רק אותו", כהגדרתו. לדבריו ניתן להתלכד סביב הסוגיה הכלכלית. שאלנו על כך אם באמת ניתן להניח בצד סוגיות של דת ומדינה ובמענה הוא קורא שלא להתייחס לדבריו בצורה דמגוגית. "הכסף הגדול הוא בשוק הפרטי ששם אין הבדל בין גבר לאישה בין דתי לחילוני. ערבי ויהודי משלמים אותו דבר על אותן בירוקרטיות. זה שוויון מוחלט לטוב ולרע. בנושא הביטחוני מדיני זו דמגוגיה לטעון שישראלי יכול לעסוק בכך. בשביל הנושאים הללו צריך לראיין את ג'ו ביידן".
על דבריו אלה של בן סדון שאלנו אם הוא באמת סבור שאין משמעות לעמדותיו המדיניות של ראש ממשלת ישראל והדברים כולם נקבעים בבית הלבן על אף היותה של מדינת ישראל מדינה ריבונית ועצמאית, והוא משיב בחיוב, "חד משמעית. כימני אני יכול לומר שבגין לא שש לחלק את סיני ושרון לא שש למסור את גוש קטיף. פעם אחר פעם אנחנו רואים שהכול זה בהתערבות אמריקאית, גם בהסכמי השלום שנחתמים כעת".
לטעמו של בן סדון העובדות מלמדות שגם הסכמי אוסלו נכפו על רבין ו"כל מנהיג שאמר שלא יחלק מדבר דמגוגיה ומי שרוצה דמגוגיה יקבל פוליטיקה ישנה שלא מייצגת אותו".
ניסינו לחלץ מבן סדון לאן פניה של מפלגתו בהיבט המדיני והוא שב ומשיב על הסוגיה הכלכלית. "אני מבטיח לייצג את הערכים הכלכליים והחברתיים שלך", הוא אומר ומשאיר את הזירה הביטחונית מדינית למפלגות אחרות. בן סדון מציין שאינו מפלגת שלטון אלא מקווה לזכות ב5-6 מנדטים. שאלנו בכל זאת למי יעניק את המנדט ה-61 והוא משיב "אשמח לשבת עם מי שהוא לא נתניהו כי אני רוצה שינוי". האם קמה כאן עוד מפלגת לא-ביבי?