הנשים שמאחורי מהפכת ההתיישבות

עתיה זר חקרה את תרומתן השקטה אך הדרמטית של נשים להקמת ההתיישבות ביו"ש. התוצאות מרשימות ומפתיעות. ''בלעדיהן זה היה נשאר רעיון''.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א בטבת תשפ"א

הנשים שמאחורי מהפכת ההתיישבות-ערוץ 7
ראשית ההתיישבות
צילום: חנניה הרמן. לע"מ

במכללת אפרתה התקיים אתמול (שני) הכנס השנתי בנושא ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל. בין הדוברים גם עתיה זר שסיפרה על מעורבותן של נשים בראשית ההתיישבות ביהודה ושומרון.

"הרבה פעמים נשים לא עמדו בפרונט. זה היה חריג בשנות השבעים והפעילות הייתה מאחורי הקלעים. ההתנחלות לא הייתה מתרחשת אם לא הייתה נכונות של הנשים להגיע לאותם הרי טרשים קרחים ומחנות צבא, לכאורה מקומות ללא עתיד. ללא הנוכחות שלהם זה היה נשאר רעיון", אומרת זר ומוסיפה: "הם אלה שקילחו ילדים בגיגיות וחיו ללא חשמל. הנכונות שלהן הביאה להתיישבות כפי שאנחנו מכירים אותה".

עוד היא מציינת כי מעורבותן של נשים הובילו גם ליחס שונה של מערכות הממשל: "כשמוסדות השלטון ראו את הנשים והילדים אמרו שחייבים לאפשר להם חשמל, שבילים וכו'. הנוכחות הזו הביאה את המוסדות להתייחס להתיישבות ביותר רצינות".

זר מוסיפה ומזכירה כי "נשים עסקו בחינוך, בעזרה הדדית, נשים רבות היו מזכירות הישוב, הקימו את מערכי הרפואה בישובים. הרופא אמנם היה מגיע לשעה או שעתיים אבל הן שנתנו את המענה הכללי. אלו תחומים שמעצבים את הקהילה כי הם קובעים איזה בית ספר יהיה ומי המורות וכך נקבע אם הישוב יהיה דתי, מעורב, לייט וכו', הדברים הללו נקבעו על ידי הנשים".

על מנהיגות בהתיישבות מזכירה עתיה זר מספר נשים בהן דניאלה וייס ואמה שלה, הרבנים מרים לוינגר ז"ל, שהובילה את הכניסה לבית הדסה על ידי נשים וילדים מתוך הערכה שנוכחותם של אלה ימנעו מהצבא לפנות אותם, מה שהוכח כנכון.

עוד היא מזכירה בדבריה את סיפורה של שרה נחשון שהתעקשה לקבור את בנה בבית העלמין העתיק בחברון שעד אז היה אסור לקבורת יהודים, ומעשה זה פתח את בית העלמין לקבורת יהודים.

כיום "נשים מאיישות הרבה מקומות ולהיות מזכירת ישוב או ראש מועצה זה כבר לא חריג", היא אומרת ומציינת כי "הנשים פורצות הדרך בסוף שנות השבעים לא עשו זאת כי רצו שאישה תעמוד בראש העניין וכדי שמעמד האישה ישונה, אלא כדי לקדם את ההתיישבות ואם אנחנו אלה שמתאימות לעשות זאת נעשה זאת".

על הרוח שהקרינו נשים בתרומתן לראשית ההתיישבות היא מספרת דרך סיפור נוסף של שרה נחשון ש"רצתה למול את הבן שנולד לה במערת המכפלה, מה שהיה אסור כי אסור היה להכניס יין כדי שלא לפגוע ברגשות הערבים. היא החליטה למול אותו שם ויהי מה. היה צריך לשכנע את המוהל שחשש לקיים שם את ברית המילה. בסוף הוא הסכים וניתן לשער שזה היה בגלל שאישה אחרי לידה מבקשת ממנו את זה. היא התחייבה שאם יקרה משהו זה יקרה לה או לבעלה ולא לו. תוך כדי הברית הדבר נודע לצבא והגיע קצין שדרש להפסיק את הטקס. זה היה בשלב הברכות. מי שנעצר היה האבא של התינוק למרות שהאם היא שחוללה את כל זה".

על הבחירה האישית שלה לחקור את נושא זה של תרומת הנשים להתיישבות אומרת עתיה זר: "יש הרבה ספרות שנכתבה על התקופה הזו, חקרו את גוש אמונים בלי סוף וכאישה לכד לי את העין שהיו גם נשים בסיפור ואני מכירה אותן באופן אישי ובקושי מזכירים אותן בחצי פה, בקושי עמוד אחד מזכיר נוכחות של נשים. שמעתי פעם את משה ארנס אומר שהיסטוריה לא עושים אלא כותבים, ולקחתי את העניין לתשומת לי שהיסטוריה כותבים ואם אני רוצה שחלקן של נשים יהיה ידוע ומוכר אני צריכה לכתוב את זה".