פרשת שמות, רפול והפלות

החשבון מראה שעל כל עשרה תינוקות שנולדים בארץ אחד מופל, וזה המון. אוכלוסייה שמביאה חיים מאמינה בכך שהעולם הוא טוב

ד"ר חנה קטן , כ"א בטבת תשפ"א

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

פרשת שמות- כל הילוד היאורה תשליכהו- מה קורה כשנמנעת הפסקת הריון בטעות...

השבוע לפני 16 שנה נהרג האיש והאגדה רפול איתן, כאשר גל גדול סחף אותו אל הים. רפול היה הרמטכ"ל המוערך ביותר בצה"ל, איש שהיה ידוע כחקלאי, לוחם ומחנך, איש שנאמר עליו שהסיפור שלו זהו הסיפור של ארץ ישראל.

כרמטכ"ל הוא לקח ילדי רחוב ללא תקווה והפך אותם ללוחמים ומפקדים נערצים שנקראו 'נערי רפול'. כמה חסרים לנו אנשים כמו האיש הזה שיקומו וירימו תנועה שתטפל ותטפח את נערי הגבעות במידה שווה, מתבגרים חסרי מנוח שמבקשים רועה.

רפול, היה שנוא התקשורת, שהסתייגה מפועלו, ממשנתו ומגבורתו. הוא היה לבד. לבד בצמרת קבלת ההחלטות, לבד במנהיגות מול אש אויב, ולבד בדאון שעליו דאה כטייס בודד ממגידו ועד אילת, שיא ישראלי שלא נשבר עד היום. הוא היה גם לגמרי לבד כאשר הגל הגדול לקח אותו אל מותו.

אחד הסיפורים שסופרו על רפול הוא שלידתו הייתה בטעות. הוא היה בן הזקונים, החמישי שנולד למשפחה חקלאית עניה, וכאשר נודע לאמו שהיא בהריון היא נסעה לחיפה לרופא הנשים וביקשה להפיל את העובר.

אך כדי לעבור הפלה הייתה צריכה לשלם חצי לירה, והיא לא הצליחה להשיג את הכסף הזה, וכך, בדיעבד, נולד רפול. האחים שלו היו מקניטים אותו כל חייו שספק אם הוא שווה את חצי הלירה המנדטורית שאמא שלהם חסכה.

נושא ההפלות המלאכותיות שאינן מסיבה רפואית מהווה כתם על מדינת ישראל. כל שנה נעשות בארץ עשרות אלפי הפלות מלאכותיות, חלקן 'חוקיות' – האשה עוברת ועדה שמאשרת את ההפלה, ורבות אחרות נעשות במרפאות בהעלמת עין של הממסד הרפואי והמשפטי.

החשבון מראה שעל כל עשרה תינוקות שנולדים בארץ ילד אחד מופל, דהיינו שמפסיקים את חייו בשלב הריוני מוקדם, וזה המון.

אגודת 'אפרת' עושה כל מה שהיא יכולה כדי לעודד נשים שחושבות על הפלה להתגבר ולשמור על העובר, ואם מדובר, כמו אצל אמו של רפול, בקושי כלכלי – האגודה מנסה לעזור, והיא כבר רשמה לזכותה אלפי תינוקות שנולדו וחיים בבריאות ובשמחה למרות שהייתה כוונה להפיל אותם. אולם עדיין זו טיפה מן הים.

שיעור הפניות לוועדות להפסקות היריון בישראל נמצא ברמת ביניים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. לדוגמה שיעורים גבוהים יותר קיימים בשוודיה, באנגליה ווילס ובארה"ב. לעומת זאת, שיעורים נמוכים יותר קיימים בפינלנד בגרמניה בשווייץ ובפולין שבה חוקי ההפלות הם מהנוקשים באירופה.

מצד שני, בישראל יש יותר ילודה מבכל המדינות הללו יחד, כך שעדיין ערך הילודה והפוריות אצל נשים בישראל גבוה מגרמניה, שוויץ, פינלנד ופולין. בישראל היחס בין הפלות ללידת ילד חי הוא עשר הפלות למאה לידות, כאשר ממוצע ה-OECD הינו כפול.

לקראת 'סוף השנה' הנוצרית, ותחילת ספר שמות- ספר הגאולה, פורסם כי מעל מאה אלף ילדים יהודים נולדו בשנה האחרונה, ויותר מעשרים אלף עולים יהודים עלו לארץ למרות הקורונה. בישראל גרים היום כמעט שבעה מיליון יהודים.

עדיין לא הגענו למצב של 'רוב יושביה עליה', אבל זה מתקרב. בניגוד לריבוי טבעי של 1.5 לאשה בממוצע לאשה יהודיה ברחבי העולם, מספר שאינו יכול לשמור על הקיים ובוודאי שלא להגדיל את העם היהודי, בארץ ישראל ממוצע הילודה הוא סביב שלושה ילדים.

אפילו המשפחות היהודיות יוצאות בריה"מ, ששם היה מקובל להסתפק בילד אחד או שניים למשפחה, אמצו את הנורמה הישראלית שבה משפחה היא בעלת 3-4 ילדים. שם המשחק הוא יצר קיום, אופטימיות בסיסית, שמחה פנימית, והתבוננות על העתיד במשקפיים ורודות. אוכלוסייה שמביאה חיים מאמינה בכך שהעולם הוא טוב. אפילו בעידן הקורונה.