כשאסתר הורגן כתבה על התמודדות עם טרור

סיון רהב מאיר מפרסמת מאמר שכתבה אסתר הורגן בעיתון הצרפתי לה פטיט הבדו לפני מספר שנים, "מול טרור אני אחראית לבדוק את הערכים שלי"

סיון רהב מאיר , כ"א בטבת תשפ"א

אסתר הורגן ז"ל
אסתר הורגן ז"ל
באדיבות המשפחה

השב"כ התיר אתמול לפרסם את פרטי הפיגוע שבו נרצחה אסתר הורגן. בעלה, בנימין הורגן, ביקש ממני במקביל לפרסם משהו אחר – מאמר שאסתר עצמה כתבה על התמודדות עם טרור.

אסתר, עולה מצרפת, הייתה יועצת ומטפלת. לפני כמה שנים, אחרי פיגוע שבו נער בר מצווה נפצע קשה בפיגוע דקירה בפסגת זאב, היא פרסמה בעיתון הצרפתי-יהודי "לה פטיט הבדו" את הדברים הבאים:

"טרור הוא תוצאה של רעיון פנאטי, מוקצן", כתבה אסתר. "אדם רוצה להביע מסירות לאלוקים, אבל יוצר זוועה תיאולוגית. הוא כופה על העולם באלימות את הערכים שלו. הוא כל כך פוחד שהרעיון שלו לא יעבור הלאה, שהוא מבטא אותו בכוחנות. אני לא יכולה להיות אחראית על מה שהטרוריסט מרגיש ועושה, אבל מול טרור, אני אחראית לבדוק את הערכים שלי. האם גם אני משתמשת באלימות, בכפייה, בלי אהבה ועדינות? האם גם אני לא בטוחה בערכים שלי, ומפיצה אותם בכוח, כי אני מפחדת?".

וכאן היא עוברת לדוגמאות: "אנחנו חשים שאנחנו רחוקים מעולמם של הטרוריסטים, אבל האם אנחנו לא מלאים לפעמים בפחד, בחוסר ביטחון? האם יש לי מחשבות ביקורתיות וקשות על עצמי, על האחר, על המצב? האם אני נוהגת באלימות נפשית כלפי עצמי?

''אלימות נפשית, למשל, היא הנטייה לשים את עצמי באופן קבוע בעדיפות שנייה, אחרי בן הזוג והילדים והקריירה. אלימות נפשית היא גם הקשבה תמידית לקולות של פחד, ספק, חוסר ביטחון. אנחנו שוכחים שמאחוריהם מסתתר הכוח המדהים של החיים שממשיכים להתפתח. חיים של שמחה, נתינה, אמונה שהאור חזק יותר מהחושך, שהאהבה גוברת על השנאה, שהשמחה גוברת על העצב.

"מול האלימות של הטרור עלינו לדגול בגישה אחרת: לחיות באותה נאיביות תמימה, לפיה מישהו גדול ממני מושך בחוטים. להקשיב לזולת בלב טוב ופתוח. להקשיב לעצמי, להרפות, להוסיף חיים. ובכל פעם שאני חשה חוסר אונים – כמו למשל כשילד נדקר בסכין חודש לפני בר המצווה שלו – להשתדל להתפלל עבורו ועבור אימא שלו, להתחבר לים הרחמים האלוקיים, ולא להתמלא בפחד – כי אז הטרור ינצח".