נפל דבר בישראל. נער יהודי נהרג בדמי ימיו במהלך מרדף שביצעו שוטרים.
האירוע העצוב והנורא מחייב חישוב מסלול מחדש. מוסדות המדינה ובהם משטרת ישראל הם חלק מאיתנו ואנו חלק מהם. הם לא שייכים לגוף זר אלא שייכים לנו. יש לנו זכות שהם קיימים וכך גם חובה לפעול כדי שיתקנו את הצריך תיקון. לשם כך מחוייבים כולנו להתבוננות ישרה וקריאת כיוון.
יהיו הדעות אשר יהיו סביב הנערים שבגבעות, צריך להיות ברור שלא מדובר באוייב ושאסור למערכות הממלכתיות לתפוס אותם ככאלה. לאחר הנחת היסוד הזו אפשר לבחון את היחס והפעולות הנכונות של ההנהגה כלפי הנוער הזה וגם את פעולות מערכת אכיפת החוק.
יד מכוונת ומחייבת
הנוער שבגבעות הם בני טובים במלוא מובן ההגדרה. בנות ובנים של המשפחות הנורמטיביות והסולידיות ביותר בציבור הדתי מכל רחבי הארץ.
הוריהם אנשי חינוך, קצינים בצבא, אנשים שעובדים לעמל יומם ומתמודדים עם יציאה או נשירה של הבת והבן ממוסדות הלימוד וממסלולי הנוער המקובלים.
בלבבות הנוער הזה יוקדת אידיאולוגיה טובה של מסירות ואהבת הארץ, שחלק משמעותי ממנה מנותב לפעולות חיוביות וחלק קטן לפעולות שליליות ואסורות שאנו מתנגדים אליהן ומוקיעים בתוקף. את הדברים האלה אני גם אומר לנוער הזה פנים בפנים במפגשים איתו מעת לעת בגבעות.
הנוער הזה זקוק ליד מכוונת. הוא נמצא בתקופת מרד נעורים, נפלט ממוסדות חינוך ושובר מוסכמות. מה שיסייע לו לעבור את התקופה הזו עם מינימום תופעות שליליות, זו דוקא גישה חינוכית מתאימה שכוללת עין טובה, איכפתיות והבנה של המורכבות החינוכית. הנוער הבלתי שגרתי הזה מצריך התייחסות מקצועית וחינוכית שמותאמת לו.
זה המענה הנכון לנוער הגבעות, ולמדינת ישראל אסור להתנער – היא חייבת לקחת על כך אחריות. כפי שהיא פועלת עם קבוצות נוער שונות עם תופעות מורכבות, כך החשיבה צריכה להיות גם כאן בהתאמות הנדרשות.
כמי שמכיר את השטח וחי אותו, אספר שגם בקרב נערי הגבעות יש תמורות בשנים האחרונות שנעות לכיוונים חיוביים. וגם הוא נתבע לשינוי במציאות אליה הגענו היום.
מענה חינוכי ויחס מערכתי
קיימות תכניות חינוכיות שמתאימות ומועילות לאתגר. הן מוכנות ועומדות על המדף. אנחנו מתחננים כבר כמה שנים לאישור תקציב ממשלתי, אומרים לנו שזה חשוב, אבל האישור לא מגיע. הכלים שהמועצה שלנו מעמידה לליווי הנוער אינם מספיקים. רשות מקומית לא תוכל להחליף את כוחה ויכולותיה של המדינה.
לצד המענה החינוכי, היחס המערכתי לו זוכים נערי הגבעות והסובבים אותם חייב לעבור שידוד מערכות. הנערים האלה זוכים ליד קשה ואף להתנכלויות מצד המשטרה, כפי שלא היה עולה על הדעת לנהוג כלפי כל קבוצה אחרת במדינת ישראל.
התנכלויות פוגעניות ומבישות לעיתים רק בגלל המראה החיצוני, מייצרות מעגל של שנאה ואיבה. אם רוצה מדינת ישראל להביא לשינוי, את המשקפיים האלה שהיא כופה על האזור חובה להחליף.
חובת רשויות האכיפה והדרג המדיני
אין מדינה בלי משטרה. השוטרים הם אחים שלנו, שכנים וחברים, טכנית וגם מהותית.
וכאן צריך לשים זרקור על התנהלות משטרת ישראל. ימ"ר ש"י היא יחידה חיצונית למרחב. היא פועלת כמו פיל בחנות חרסינה ופוגעת ביחסים שצריכים להיות בין הקהילה למשטרה. יחסים שכולנו משתדלים לטפח כדי לחיות במדינת חוק שאילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.
מנתונים רשמיים של המשטרה עצמה עולה שבעוד הימ"ר שתפקידו לאכוף פשיעה לאומנית, עסק במאות מקרים נגד יהודים, הוא רשם כמעט 0 מקרים בטיפול בטרור הערבי.
האם מוסרי שיחידה משטרתית שזהו תפקידה לא תפעל נגד פיגועים המתבצעים כאן ובאופן שיטתי תפעל דוקא נגד אותם יהודים? איזה מסר זה מעביר לציבור הרחב? ואיזה מסר יקלוט מכך הנוער? האם עצם המדיניות הזו אינו תורם לעידוד הטרור הערבי? האם בן נוער מרגיש כך שהוא יכול לסמוך על מערכות הצדק או שמא הוא מאבד אמון ומתייאש? כל אלה אינם משמשים הצדקה לפעולות אסורות והפרת חוק, אבל כן צריכים להילקח בחשבון בדרך לתיקון המחוייב.
כאן מצטרפות ההתפתחויות האחרונות בחקירת מותו של אהוביה סנדק ז"ל. שרשרת צעדים תמוהים ובעייתיים מצד המשטרה ומח"ש מרחיקים עוד יותר את האמון שחייב להיבנות מחדש.
המשטרה חשובה. אנחנו שותפים לפעולות רבות בקהילה ולאורך השנים היחסים הללו נבנים עם עליות ומורדות ועם מאמץ רב. כדי שכך יהיה, ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה פשוטה: להוציא את ימ"ר ש"י מהתמונה. טיפול משטרתי במקרי קצה הוא הכרח. לא נאפשר לנערים לבצע מעשים פסולים ופעולות שיכתימו ציבור גדול. אך גם טיפול משטרתי שכזה ייעשה תוך שמירה על זכויות אדם ואזרח וכשמטרתו למנוע עבריינות ולא למגר אוייב.
לבני הנוער, דור העתיד שלנו
אני רוצה לפנות לבני הנוער שלנו בכל ההתיישבות ותומכיה: יש בכם כוחות גדולים! אתם דור העתיד שלנו שילך לפני המחנה וינהיג אותנו בע"ה בעוד שנים לא רבות.
אני רואה ומרגיש כיצד הכוחות הגדולים שבכם לא נותנים לכם מנוח אחרי מקרה נורא שכזה. דעו שהמקרה הזה מעסיק רבות את מנהיגי ההתיישבות ואני הקטן בתוכם.
כמי שמאמין בכוחות הגדולים שלכם, אבקש שתנתבו אותם לבנייה. לעשייה. למקומות טובים שיבנו את הארץ, יבנו אותנו כעם וכחברה טובה יותר.
מחאה טובה גם היא בעיתה ויש לה מקום חשוב. במסגרתה אנחנו חייבים לשמור על עצמנו ועל חברינו שלא נתפתה לתת לכעס להתפרץ באופן לא נכון כלפי שוטרים חלילה, כלפי אחרים או כלפי רכוש.
אתם מביאים ועוד תביאו לעם הזה בנייה וברכה גדולה עם הלב הגדול שלכם שנמצא במקום הנכון. אנחנו בונים עליכם! יש לכם אחריות ואין לכם תחליף. עוד תבנו ותחשבו לנו בע"ה מסלול חדש.
בלב אוהב,
ישראל