כיצד משפיעה לידה קיסרית על אוכלוסיית החיידקים של התינוק?

מחקר חדש של האונ' העברית, MIT והרווארד: כיצד משפיעה לידה קיסרית על אוכלוסיית החיידקים של התינוק, ולמה vaginal seeding לא יעזור?

אורלי הררי - ערוץ 7 , כ"ב בטבת תשפ"א

כיצד משפיעה לידה קיסרית על אוכלוסיית החיידקים של התינוק?-ערוץ 7
ד"ר מורן יסעור
צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

חיידקי המעי של תינוקות הנולדים בלידה קיסרית שונים מאלה של תינוקות הנולדים בלידה רגילה, ולא כתוצאה ממעבר בתעלת הלידה - כך נמצא במחקר בינלאומי חדש בהובלת ד״ר מורן יסעור מהפקולטה לרפואה ובית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Cell Reports Medicine.

מחקר זה נחשב פורץ דרך וחדשני מכיוון שעד כה האמונה הרווחת בעולם המחקר הייתה שתעלת הלידה היא הגורם המרכזי המסייע לתינוקות להיחשף לחיידקים כדי להתחיל ולפתח את המערכת החיסונית שלהם.

מהמחקר עולה שהסיבה להבדל בחשיפה לחיידקים של האם בין לידה רגילה ללידה בניתוח קיסרי קשורה בעיקרה למגע עם אזור הרקטום או עם הפרשות ממנו. "לממצא זה חשיבות גבוהה מכיוון שלחיידקי המעיים הראשונים המתפתחים אצל התינוק, המיקרוביום, ישנן השפעות חיסוניות משמעותיות ואחרות", טוענת ד"ר יסעור.

מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות הראו שאוכלוסיות החיידקים במעי התינוקות מושפעות מצורת הלידה (וגינלית לעומת קיסרית). דוגמה חזקה לכך היא קיומה של חתימה חיידקית די ברורה בילדים שנולדו בלידה וגינלית, בהשוואה לזו של ילדים שנולדו בלידה קיסרית. החתימה היא כה ייחודית, עד שניתן לזהות לפי דוגמת צואה של ילדים בני חצי שנה, מי נולדו בלידה וגינלית ומי בקיסרית (עם בערך 80% דיוק).

השוני באוכלוסיות החיידקים אצל תינוקות שנולדו בלידה קיסרית, ידוע כבר כמעט עשור, וכעת נשאלת השאלה כיצד היא משפיעה אוכלוסייה זו על בריאות הילד. מחקרים אפידימיולוגיים הראו שבקרב ילדים שנולדו בלידה קיסרית שכיחות המחלות האוטו-אימוניות גבוהה יותר, אך לחלוטין לא ברור מהו הגורם לכך והאם הדבר קשור לאוכלוסייה החיידקית.

שאלה בוערת נוספת בתחום עוסקת בגורמים להבדל באוכלוסייה החיידקית. במעי של ילדים שנולדו בלידה קיסרית יש נוכחות מופחתת מאד של חיידקים מסוג Bacteroides. הסיבה לכך עדיין לא ברורה. אמנם ההשערה הרווחת היא, כאמור, שהחשיפה לחיידקים בתעלת הלידה היא הגורם המשמעותי לאוכלוסיית החיידקים הייחודית, אבל חיידקי הנרתיק הם ברובם מסוג Lactobacillus, ולרוב אינם מכילים חיידקים מהסוג שמבדיל בין צורות הלידה, ולכן השערה זו הייתה מוטלת בספק.

המחקר החדש של ד"ר יסעור, שבוצע בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון ברוד של MIT חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, ובית החוליםMass General Hospital, ניסה להבין כיצד צורת הלידה משפיעה על הרכב אוכלוסיית החיידקים הראשונית של תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם, והיכן בדיוק במהלך הלידה זוכים התינוקות להיחשף לחיידקים המשפיעים על התפתחות המיקרוביום (חיידקי המעי) שלהם.

במהלך המחקר נבדקו 73 אמהות וילדיהן שנולדו בבית החולים Massachusetts General Hospital שבבוסטון – 38 מהם נולדו בלידה וגינלית, 19 בלידה קיסרית מתוכננת (בה אין חשיפה לתעלת הלידה כלל), ו-16 ילדים שנולדו בלידה קיסרית לא מתוכננת (אחרי נסיון ללידה וגינלית שלא צלח, אבל כלל חשיפה לתעלת הלידה לפני הניתוח).

החוקרים אספו דגימות וגינליות ורקטליות של האמהות לפני הלידה כדי להעריך מקורות מיקרוביאליים אימהיים בזמן הלידה. בנוסף, נאספו דגימות צואה יומיות מהיילודים בזמן שהותם בבית החולים (לאורך 2-4 ימים) ודגימת צואה אחת נוספת בגיל שבועיים, לאחר שחרורם מבית החולים.

במסגרת המחקר, בוצעה השוואה של אוכלוסיות החיידקים בין תינוקות שנולדו בלידה קיסרית לעומת וגינלית, ובנוסף, נערכה השוואה בין תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי מתוכנן, לבין אלה שנולדו בניתוח קיסרי לא מתוכנן.

החוקרים גילו שחתימת החיידקים האופיינית לתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי מתוכנן נמצאה גם אצל אלה שנולדו בניתוח קיסרי לא מתוכנן. כלומר, החשיפה לחיידקים בתעלת הלידה בניתוח קיסרי לא מתוכנן לא הייתה מספקת כדי ״לייצר״ חתימה חיידקית כמו זו המתקבלת בדרך כלל בלידה וגינלית.

שנית, בדומה למחקרים קודמים, נמצא כי תינוקות שנולדו בלידה וגינלית רגילה קיבלו את מרבית חיידקי המעי שלהם מאמם, בעוד שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי קיבלו רק מעט חיידקים מאמם. שלישית, החוקרים מצאו שמקורם של זני החיידקים שעברו לתינוקות היה ממעי האם ולא מתעלת הלידה. לכן, המסקנה היא שמעבר החיידקים מהאם לתינוק לא מתרחש בכניסה לתעלת הלידה, אלא דווקא ביציאה מתעלת הלידה, בקרבה לרקטום, או כתוצאה מפעולת מעיים המתרחשת במהלך הלידה.

"המחקר לא קובע בשום צורה שהיא שניתוח קיסרי מסכן את התינוקות, והוא לא אמור להרתיע נשים מללדת בצורה הזאת", מדגישה ד"ר יסעור. "המחקר מבהיר כי צורת הלידה אכן משפיעה על אוכלוסיות החיידקים אצל התינוקות, ואולי תהיה לכך השפעה בעתיד. יחד עם זאת, אנחנו לא מבינים עדיין איזו השפעה יש לצורת הלידה על בריאות הילד, וגם לא ברור האם התערבות רפואית כלשהי יכולה לעזור. אין ספק שהמחקר הזה נמצא עדיין בחיתוליו".

ד"ר יסעור אף יוצאת נגד הטרנד המפורסם של "vaginal seeding", בו אימהות רבות, שתינוקן נולד בניתוח קיסרי מבקשות למרוח אותו בנוזל הוגינלי שלהן מיד לאחר הלידה, כדי לפתח מערכת חיסונית חזקה יותר.

"המחקר שלנו מראה שזו לאו דווקא הפרקטיקה המומלצת, כיוון שמקור החיידקים ביילוד אינו וגינלי אלא רקטלי", מסכמת ד"ר יסעור, "אפשר לחשוב על התערבויות אחרות, אך סביר להניח שהן יתקבלו בהרבה פחות אהדה".