היום שאחרי

מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב רוזנברג, ראש עיריית חריש יצחק קשת ושי לינדנר, מנכ"ל ג'יי נט משפיר הנדסה, משרטטים את היום שאחרי המשבר

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ג בטבת תשפ"א

היום שאחרי-ערוץ 7
מנכ"לית קופת חולים מאוחדת סיגל רגב-רוזנברג
צילום: דוד ווייל

סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, נושא הבריאות הוא כמובן אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים אותנו. אנחנו היום בשיא החיסונים, איך ייראה היום שאחרי הקורונה מבחינת מערכת הבריאות?

"נכנסנו לקורונה די מורעבים כלכלית. מערכת הבריאות היא מערכת מורעבת ואנחנו ממשיכים לצבור חובות. אנחנו מקבלים קצת הזרמה של כספים, אבל בסל הכול אנחנו באמת במצב לא מי יודע מה. אנחנו די מודאגים מהיום שאחרי הקורונה, כי בתור לתקציבים יהיו הצבא והחינוך והבריאות, ואנחנו לא בטוחים שבאמת יזרימו גם לנו תקציב, למרות שכולם מבינים שהבריאות היא דבר חשוב ובסיסי ביותר. דבר שני, ביום שאחרי הקורונה גם צריך להתחיל לחשוב מה קרה פה, וצריך לחשוב לא רק איך נשענים על סין אלא איך דואגים לייצור יותר פנימי, איך מגוונים ספקים, איך אנחנו לא נשארים בפעם הבאה ככה, בלי מסכות, בלי מזרקים, בלי בדיקות מעבדה, בלי יכולת ייצור. דבר נוסף, יום אחרי הקורונה צריך לחשוב על כל הסיפור של החיסונים. צריך לקבוע מדיניות מתועדפת, את מי מחסנים. צריך לבנות בישראל גם מפעל לחיסונים, לפחות אחד, בטכנולוגיות החדשות. זאת אומרת צריך להיערך גם להמשך. דבר אחר, אנחנו חושבים שהסיפור של הדיגיטל כאן כדי להישאר. הייתה פה איזושהי טרנספורמציה, ואני צופה שגם ברמה העולמית חברות גדולות ייכנסו לתחום הזה. זאת הזדמנות מאוד גדולה לעסקים, וגם לכלכלה".

שי לינדנר, מנכ"ל ג'יי נט מקבוצת שפיר הנדסה
צילום: דוד ווייל

שי לינדנר, מנכ"ל ג'יי נט מקבוצת שפיר הנדסה, אנחנו נמצאים במשבר שלא השפיע כל כך על שוק הנדל"ן אבל הראה לנו שיש מחסור בעורקי התחבורה שלנו. משהו פה לא מספיק טוב.

"דווקא בענף התשתיות בחמש השנים האחרונות הייתה פריחה יוצאת מהכלל. הממשלה הבינה שיש בור ענק של מאות מיליארדים שצריך להזרים, ובשנים האחרונות כן עבדו כדי להזרים את הכסף הזה והתחילו להיווצר המון פרויקטים מאוד משמעותיים, גם פרויקטים שמחברים מטרופולינים וגם בתוך הערים. למשל, הרכבת הקלה בירושלים, שאנחנו עכשיו משקיעים בה משאבים אדירים, ובתל אביב, הקו המזרחי של הרכבת, המון פרויקטים. מצד שני, אחד הדברים שהכי קל לעצור הוא תוכניות עתידיות, אבל בעיניי החוסן הכלכלי טמון בתחום התשתיות. את הקצב הזה לא רק צריך להמשיך אלא צריך להאיץ אותו. זה ענף שמספק תעסוקה למאות אלפי אנשים. אני מדבר על התשתיות. הנדל"ן למגורים הוא סיפור אחר, אבל בהחלט יש פה פוטנציאל צמיחה מאוד גדול למשק, למאה שנה קדימה, כי אלה פרויקטים שמשרתים את הציבור ואנחנו רואים איך יש מחסור בעובדים. כמו שסיגל אמרה על שרשראות אספקה, גם פה צריך להישען על הידע המקומי ועל הכוח המקומי. כי כשהתחיל המשבר והגבולות נסגרו, הפרויקטים הראשונים שהסתמכו על עובדים זרים היו הראשונים להיפגע, והפרויקטים שנבנו על שותפויות מקומיות, גם עם שחקן זר עם ידע וגם עם הכוח המקומי, הם אלה שצמחו. ונכון שיש פה תהליך של דיגיטל, אבל עדיין הצורך של הישראלים להגיע ממקום למקום לא יעבור מהעולם, והפתרון הכי גדול למצוקת הדיור יהיה כשייקח חצי שעה להגיע מכל מקום בארץ לכל מקום אחר בארץ. בסך הכול, כמו שאנחנו רואים במבצע החיסונים, שהוא מצליח בזכות המאפיינים המאוד ייחודיים של מדינת ישראל, גאוגרפית וברמת קופות החולים – כך גם בתשתיות יש לישראל מאפיינים מאוד טובים עם פוטנציאל גדול. לטעמנו צריך להמשיך להשקיע, להאיץ את ההשקעות. אלה תחומים שהמדינה מאוד מעורבת ושותפה בהם וזה יהיה החיסון הכלכלי לכולנו".

יצחק קשת, ראש העיר חריש
צילום: דוד ווייל

יצחק קשת, ראש העיר חריש, כשאנחנו מדברים על הקורונה, אולי אחד הלקחים הגדולים שלה הוא שצריך לתת יותר כוח לרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר הן אלה שמטפלות באזרח.

"אני מאוד שמח שאתה מעלה את זה. בשונה ממדינות אחרות בעולם, יש לנו רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. אנחנו רגילים לחשוב שהרשות המבצעת היא הממשלה, אבל למעשה מה שקורה היום במדינת ישראל, מי שבא במגע ישיר עם האזרח, עם התושב, מי שמוציא לפועל את כל הפעולות הגדולות של הממשלה – אלה הרשויות. אנחנו נמצאים בעידן אחר. הקורונה שינתה סדרי עולם. אחד המאפיינים הכי קשים שחווינו בכל התקופה האחרונה הוא הנושא של הפרנסה, של התעסוקה. במה אנשים נפגעו? יותר משנפגעו בבריאות ובתחומים אחרים, זה פגע בבתים, בעסקים. בסופו של דבר זה הדבר הבסיסי ביותר. חלק מהאחריות שלנו, של מקבלי ההחלטות כל אחד בעמדה שלו, זה לראות איך לטפל בדבר הזה.

"בסופו של דבר אנחנו שואלים שאלה מאוד פשוטה: בסדר, עשו הרבה פעולות כדי להזרים הרבה מאוד כסף למשק, אבל האם האזרח הפשוט, האם הענפים שנפגעו - הם קיבלו את הסיוע המתאים להם? הם אלה שבאמת קיבלו את כל העבודה הגדולה שנעשתה פה, בשביל שהם יוכלו להקים את ביתם מחדש ולחיות בכבוד? אתה יודע, בצדקה יש חמש דרגות. הדרגה הכי גבוהה בצדקה היא לספק לאדם פרנסה. אתה יכול לתת לו כסף, אתה יכול לתת לו סיוע כזה או אחר, אבל אם בסופו של דבר הוא לא עומד על הרגליים ומתפרנס בזכות עצמו – אז אתה לא עזרת לו כמו שצריך. אחד האתגרים הכי גדולים שלנו הוא לדעת איך לנתב את כל המשאבים האלה למקומות שבאמת צריכים אותם. אני נפגש עם התושב הפשוט בשטח ועם בעלי עסקים. הם נאנקים, הם בוכים לי יום יום: מה אתה יכול לעשות בשבילי? אבל כראשי רשויות כמעט אין לנו כלים לסייע להם. אנחנו רוצים להשפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה איך לנתב את הסיוע למקומות הנכונים. המשאבים האלה צריכים להגיע לתושב הפשוט, לענפים שנפגעו, ובצורה שבאמת יוכלו להרים את עצמם".

סיגל, ימים אלה, ימי החיסונים, הם שעתן היפה של קופות החולים. למרות שהן כורעות תחת העומס, הן התגלו במלוא תפארתן.

"אני חושבת שמהיום הראשון, למשבר מערכת הבריאות טיפלה ב־98 אחוזים מהאנשים. בסוף רק שני אחוזים מהחולים היו מאושפזים, אולי זה הירואי כי הם שוכבים במיטה במסדרון או במיטה בטיפול נמרץ, אבל בסוף המערכת טיפלה ב־98 אחוזים מהאנשים מהיום הראשון. איתרנו אותם, הגענו אליהם הביתה, טיפלנו בתחלואה הגופנית שלהם, בקורונה. ולגבי החיסונים, אנשים נורא שמחים להתחסן והם באים אלינו, אבל אני באמת רוצה קצת להסתכל על היום שאחרי. דיברנו על הדיגיטל, אבל רפואה לא יכולה להיות רק דיגיטלית, היא צריכה להיות היברידית, וכאן יש תפיסה מאוד חזקה. צריך להשקיע בזה הרבה כסף, כי היא גם צריכה להיות אינטגרטיבית, היא צריכה להיות מותאמת. לא כל אדם יכול לצרוך דיגיטל באותה רמה. יש כאלה שנורא קל להם ויש כאלה שקשה להם, ומי שקשה לו - נצטרך יותר כוח אדם כדי להביא את זה עד אליו. ודבר נוסף, במהלך החודשים האחרונים אזרחי ישראל עלו במשקל ונכנסו לדיכאון. נצטרך לטפל בסיפור הזה של בריאות הנפש ואורח חיים בריא, כי אנחנו רואים את הפגיעה".

תחום התשתיות והכבישים נוגע גם לראש העיר וגם למנכ"ל הרכבת הקלה.

יצחק קשת, ראש העיר חריש: "אחד הדברים שבאמת מניעים כלכלות ומשפיע דרמטית על ערים הוא הנגישות. אז אנחנו חווינו את התקופה הזאת של הקורונה, ואני יכול להגיד לך שהנושא של הדיגיטל בהחלט הולך להשתנות דרמטית. הקמנו בתוך העיר מרכז שמיועד לאנשים שעובדים במקומות אחרים. הם מגיעים אליו רק למפגש הבינאישי, ואנחנו מספקים להם את כל הדרישות שהם צריכים, כאשר דרך הדיגיטל הם עובדים מרחוק. יכול להיות שזה נושא שצריך להשקיע בו ולהרחיב אותו יותר, ואין לי ספק שהוא הולך לשנות הרבה מאוד מתרבות העבודה בעולם, אבל יחד עם זאת, בסופו של דבר צריך לספק לתושבים תחבורה. אנחנו יצורים אנושיים, ואנחנו לא יכולים לחיות רק מול מסכים, זה לא יעבוד באופן אבסולוטי. עדיין חייבים להשקיע בתחבורה. ואני אדבר על עוד נקודה. דיברת על כביש, אני חושב שמה שצריך להשקיע בו הוא התחבורה הציבורית. זה המפתח. אי אפשר להדביק את הקצב. בסופו של דבר צריך לעשות פה משהו מהפכני שיפחית את כל העומסים כדי שאנשים יגיעו הרבה יותר מהר ממקום למקום".

שי לינדנר, מנכ"ל ג'יי נט מקבוצת שפיר הנדסה: "בסוף זה לא רק הצורך האנושי והנפשי. אולי זה ניחוש, הערכה או תחזית, אבל העולם הפיזי והמפגש האישי לא ייגמרו. נראה איזשהו עולם היברידי, של יום בשבוע, ארבע שעות – אבל בהחלט תהיה עדיין עבודה פיזית. חריש, שיושבת באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב, יכולה להיות אחת הערים המרכזיות במדינת ישראל. היא יושבת במיקום אסטרטגי, שאם יפתרו את בעיית התחבורה – התעסוקה תגיע גם אליה. תראה מה קרה ליקנעם, שצמחה כשפתחו את כביש 6 לכיוונה. תראה מה קורה בקריית גת. כל עיר שמגיעה אליה רכבת, שנפתח אליה כביש 6 – היא בפריחה מטורפת. חריש יכולה להיות אחת הערים המרכזיות בישראל תוך שנים בודדות".

איזו עצה אחת ויחידה הייתם נותנים לממשלה ליום שאחרי הקורונה?

שי: "היד שיושבת על הגז והברקס של התשתיות – לשים פול גז. זה יאיץ מאוד משמעותית גם את התעסוקה וגם את הפריחה של הפריפריה ושל כלל המשק".

יצחק: "כמו שאמרתי, אני דוגל בכך שהרשויות המקומיות הן הרשות המבצעת ביותר במדינת ישראל היום, וצריך לתת להן את הכלים להתמודד. אנחנו הוכחנו את זה גם במשבר הנוכחי וגם במשברים אחרים, זה הכוח שמניע. הרשויות הן במגע הכי ישיר עם התושבים שלהן. אנחנו בעידן של שותפויות. השותפות הכי גדולה של הממשלה היא עם הרשויות המקומיות - תנו להן את הכלים ואת היכולת באמת להוציא לפועל את התוכניות".

סיגל: "אני אומרת, בגלל שאין לממשלה כסף לתמוך בקופות החולים בהיקפים שהן צריכות, הם צריכים להפחית את הרגולציה, לאפשר לנו להתחבר לחברות גדולות ולעשות מיזמים משותפים. גם בנושא של הדיגיטל, ביג דאטה, רפואה, devices, הקופות מאוד יכולות להביא אליהן ולהתקדם. אנחנו מאוד רגולטיביים, הכול עובד לאט ועם הרבה הגבלות, כל המיזמים ושיתופי הפעולה כמעט חסומים לגמרי, אבל למדינה אין כסף לתת לנו, אז פשוט תפתחו אותנו. אני חושבת שאם יפתחו טיפה את הקופות דברים מדהימים יכולים לקרות בקופות החולים. אנחנו יכולים להצעיד את מערכת הבריאות, גם אם היא טובה – להיות הכי טובה בעולם. רק תפתחו לנו קצת ותאפשרו לנו".