ועידת הכלכלה השנתית של קבוצת 'בשבע'

ועידת הכלכלה השנתית של קבוצת 'בשבע' התקיימה השבוע במתחם דיזיין סיטי - עיר העיצוב של ישראל. קבלו טעימה קצרה מכנס מגוון ומרתק

תגיות: בשבע 927
, כ"ג בטבת תשפ"א

ועידת הכלכלה השנתית של קבוצת 'בשבע'-ערוץ 7
איריס שוויד
צילום: דוד ווייל

איריס שוויד, מנהלת המרחב הדיגיטלי במערך המשכנתאות של בנק לאומי: "דווקא בתקופת הקורונה יש שיא בביצוע עסקאות משכנתא, ובשנת 2020 נשבר שיא של עסקאות רכישת דירה, בין היתר בגלל אוכלוסיית המשקיעים, סביבת ריבית נמוכה ותוכנית מחיר למשתכן. 20 אחוזים מעסקאות המשכנתא בבנק לאומי מבוצעות דרך האינטרנט, כולל העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר. היום בשביל משכנתא כבר לא צריך לצאת מהבית לפגישות. אפשר לשבת בבית בפיג'מה ולסגור עסקה. אנחנו רואים לא פעם מסמכים שמגיעים למרחב הדיגיטלי בשעות מפתיעות, כמו שתיים לפנות בוקר. כל אחד והשעה שמתאימה לו. מבחינתנו יש מענה 24 שעות ביממה, שמאפשר לכל אחד בכל זמן להגיש בקשה, לקבל תשובה, להתייעץ בטלפון או במייל או לקיים פגישות שלמות דרך הסקייפ". מראיין: שילה פריד, בשבע

אורי יוניסי
צילום: באדיבות המצולם

אורי יוניסי, ראש חטיבת קשרי לקוחות בבנק לאומי: "כשמוקם מרכז כזה כמו דיזיין סיטי, הוא יוצר הרבה עניין מסביבו, דרך אנשים שבאים לעבוד בו או בעלי עסקים שרוצים להיות חלק ממנו, ותהיה לכך השפעה על היישובים בסביבה. אנחנו רואים שבשנת 2020, למרות הקורונה, נמשכת עליית מחירי הדיור. זה מקשה על זוגות צעירים לקנות דירות באזורים שבהם הם גדלו, והם נדרשים להרחיב את המעגלים. מיזם עסקי כזה יביא לתנועה של זוגות צעירים למקומות כאלה. המחירים ממשיכים לטפס, וכך גם מחירי שכר הדירה. לכן לא הייתי ממליץ לחכות לירידה במחירי הדירות, אלא למצוא את המקום הנוח לזוג צעיר שזה עתה התחתן וכבר לרכוש דירה בהתאם להון העצמי". מראיין: שילה פריד, בשבע

ח"כ בצלאל סמוטריץ'
צילום: דוד ווייל

ח"כ בצלאל סמוטריץ', שר התחבורה לשעבר: "אני מקווה מאוד שבנט לא יעשה את הטעות שהוא עשה כבר בעבר ועלתה לנו ביוקר. אנחנו נצטרך לראות איך תיגמר מערכת הבחירות הזאת, ואני לא מתכוון להוציא להפסקה, אפילו לא זמנית, אף אחד מהערכים של הציונות הדתית. לא בהתיישבות, בהסדרה, בריבונות, 20 אלף מתיישבים בהתיישבות הצעירה לא יחכו שנתיים לסוף המשבר הכלכלי כדי שיהיו להם חשמל ומים, לא בתיקון מערכת המשפט ובשינוי השיטה לבחירת שופטים. צריך לחוקק מחדש את חוק ההסדרה ולפעול לשמירת הזהות היהודית במדינת ישראל ושמירת השבת במרחב הציבורי. אני אהיה רק בממשלה שההרכב שלה יאפשר לי לממש כמה שיותר. לא מעניין אותי איזה תיק נקבל אלא אילו ערכים נוכל להביא למימוש". מראיין: שילה פריד, בשבע

יצחק בוז'י הרצוג
צילום: דוד ווייל

יצחק בוז'י הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית: "סיימנו את שנת 2020 עם עולים חדשים שעלו ארצה, ומה שהם עשו איך שהם נחתו בארץ זו כניסה למלונית קורונה לבידוד, בלי לדעת את השפה ובלי להכיר את הסביבה. זה פחות משנה רגילה, שבה בממוצע עולים בין 30 ל־35 אלף, אבל אנחנו צופים גל עלייה עצום אחרי הקורונה. עכשיו כשרואים שישראל מתחסנת ראשונה לפני כל העולם זה יביא עוד יותר עולים. הצפי שלי הוא שבחמש השנים הקרובות יעלו לארץ רבע מיליון יהודים, רבים מהם מקהילות מבוססות ומפותחות. התהליך הזה הוא חלק מבניין העם היהודי בארצו. אני קורא מכאן לממשלת ישראל להיערך לדבר הזה ולהכין תוכנית לאומית כוללת לקליטת המספר העצום הזה". מראיין: עמנואל שילה, עורך בשבע

ח"כ ניר ברקת
צילום: דוד ווייל

ח"כ ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר: "אם מסתכלים על התמורות שקורות במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ראש הממשלה הוכיח שהסכסוך הישראלי-ערבי מאחורינו. יש עוד סכסוך עם הפלשתינים שצריך לפתור אותו. אבל הציבור מבין שקרה פה משהו אסטרטגי, וככל שנתרחק מהקורונה הציבור יבין את גודל השעה שאנחנו נמצאים בה. גם בטיפול בקורונה והבאת החיסונים אנחנו מובילים, וככל שישראל תתחסן אנחנו נראה את ראש הממשלה, ואני אעמוד לצידו, מציג את התוכניות לשיקום הכלכלה וליציאה מהמשבר. יש מקום לתיקונים, לשיפורים ולשינויים, אבל המשבר הוא לא ישראלי, הוא בינלאומי. אם נסתכל איך מדינות אחרות עוברות את הקורונה נגלה שבמקרו אנחנו בסדר, ויהיו תוכניות גם לעסקים שנפגעו ולהשמת העובדים. נצא מהקורונה מהר יחסית לעולם ונעשה את השינוי הנדרש". מראיין: עופר חדד, עיתונאי ומגיש ערוץ 12

ח"כ אלי כהן
צילום: דוד ווייל

ח"כ אלי כהן, השר לענייני מודיעין: "אנחנו נוכל להיות המדינה הראשונה שבה אנשים יישבו במסעדה, ילכו לאולם תרבות או לקולנוע, דבר שכולנו שכחנו איך הוא נראה. המלצתי לקבינט הקורונה שמי שהתחסן, מי שהחלים מקורונה בשנה האחרונה או עבר בדיקה שלילית בשלוש היממות האחרונות – יקבל דרכון ירוק ואיתו הוא יוכל להסתובב בחופשיות. הדבר ייעשה דרך אפליקציה שבה אפשר להקיש קוד משתמש, או מי שיש לו פנקס חיסונים יוכל להראות את החיסון שם. אנחנו נהיה מדינה ראשונה שפשוט תצא מהמשבר הזה אחרי ששלושה מיליון איש יוכלו לקבל את הדרכון הירוק כבר בקרוב. יש פה בשורה חשובה גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית". מראיין: עוזי ברוך, עורך ומנכ"ל אתר ערוץ 7

יעקב חגואל
צילום: דוד ווייל

יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית: "בנוסף לאתגרים הבריאותיים והכלכליים, בקהילות היהודיות בעולם יש אתגרים אדירים כמו אנטישמיות גואה ואתגר כלכלי ברמה של קהילה. תנועת החרם על ישראל היא תנועה שמשקיעים בה המון בעולם, אבל למרות זאת היא לא מצליחה לפגוע בכלכלת ישראל. היא מנסה לגרום לאנשים לא לקנות מוצרים כי יהודים ייצרו אותם, וזו בעיה שההסתדרות הציונית משקיעה בפתרונה. אנחנו מחזקים את הקהילות היהודיות. הציונות היא אידיאל אינסופי, הקמת המדינה היא עניין גדול, אבל חברת מופת שכוללת את כל היהודים עוד אין כאן, ואנחנו רוצים להפוך את הציונות לחיה ובועטת ונוגעת לכל יהודי בעולם". מראיין: דודו סעדה, יו"ר קבוצת בשבע

רמי גראור
צילום: דוד ווייל

רמי גראור, מנכ"ל שירות העסוקה: "לא עשינו את כל מה שאנחנו יכולים כדי לדאוג לכל מחוסר עבודה, אבל אנחנו עושים מאמצים להחזיר כמה שיותר עובדים למשק. כדי לחבר בחזרה דורשי עבודה למקומות העבודה צריך להיות רצון של דורש העבודה והאחריות היא עלינו כממשלה, אבל נזכור שאנחנו נמצאים בסבב שלישי של סגר ועסקים נסגרים. רשת הביטחון שמדינת ישראל נתנה לדורשי העבודה הייתה נכונה, אבל זהו פתרון מדף לתחילת הדרך. בהחלט חלק מדורשי העבודה הצעירים מעדיפים להישאר במצב הנוכחי עם דמי אבטלה, אבל בבסיסו של אדם כל אחד רוצה לחזור לעבודה ולא להיות מובטל. כדאי למצוא מקום עבודה כמה שיותר מהר, כי ככל שמתרחקים ממעגל התעסוקה כך קשה לחזור אליו". מראיין: שילה פריד, בשבע

רחלי טבת ויזל
צילום: דוד ווייל

רחלי טבת ויזל, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "בשנת 2020 נהרגו 305 בני אדם בתאונות דרכים, 50 אנשים פחות מאשר בשנה שעברה, ועל זה צריך לברך. במספרים זה בוודאי פחות, אבל בסגר הראשון היינו אמורים להיות בירידה הרבה יותר משמעותית יחסית לנסועה – מספר הקילומטרים שעשינו - בתקופת הסגר, שהיה יחסית הרמטי. כשבדקנו את הנתונים ראינו שבזמן הסדר נהרגו הרבה יותר אנשים מאשר בשנים קודמות יחסית לנסועה. דווקא תקופת הסגר והכבישים הריקים עודדו את הנהגים לנהוג בצורה שהיא לא בטוחה ולא אחראית". מראיינת: רבקי גולדפינגר, עיתונאית וחברת מערכת בשבע

אהרוני נויבואר
צילום: דוד ווייל

אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון: "אף בית ספר לא יכול ללמד אף מנכ"ל איך לנהל את תקופת הקורונה. אי אפשר לעשות תכנונים ולדעת מראש מה לעשות, אלו דברים שלומדים תוך כדי תנועה. הדבר הראשון שעשינו היה לפתוח את מחלקת האסטרטגיה. חשבנו מה עושים עכשיו באירוע הגדול הזה שאנחנו מתמודדים איתו. יש חברות שהסתכלו בתקופה הזאת מבחינה חיצונית, אולי לנצל הזדמנויות או דברים אחרים, ויש חברות שהסתכלו פנימה איך לשנות את כל המבנה הארגוני. אנחנו הסתכלנו על שני הכיוונים. שמנו יד על הדופק וראינו איך אנחנו מתפתחים ואיך אנחנו שומרים על החברה ליום שאחרי. לא צמצמנו את הפעילות אלא ניווטנו אותה. חשבנו על החברה כחברה וגם על העובדים שלנו. חשבנו איך לצאת מהתקופה הזאת חזקים, ולא רק איך לשרוד". מראיינת: עפרה לקס, עיתונאית וחברת מערכת בשבע

יואב שמחי,
צילום: דוד ווייל

יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית: "אנחנו עשינו מחקר עומק על כוונתו של זאב ז'בוטינסקי, והיא הייתה חברתית. כמו שאתה דואג למשפחה שלך, ככה אתה דואג למשפחה שלך בתנועת הנוער הלאומית, במעונות היום, בוועדי העובדים. אנחנו רוצים לדאוג לכל הצרכים של כל עובד, לחינוך הילדים והנוער ולזכויות העובדים. אנחנו מדברים על תוכנית הפנאי של כל חבר, על השירות הרפואי שהוא יקבל, על הביטוח. אנחנו בוחנים כל הזמן את הצרכים של החברים ומפתחים ערכים חדשים שלאורם אנחנו הולכים. ניהול הפנסיה, ליווי של עובדים שיצאו לגמלאות, התמודדות עם מס הכנסה וביטוח לאומי ותרבות פנאי ותעסוקה ליום שאחרי העבודה - בכל אלה אנחנו מלווים את העובדים. אנחנו משפחה שמלווה את העובד בתקופת העבודה, לפניה ואחריה". מראיין: דודו סעדה, יו"ר קבוצת בשבע

יהודה גרובייס
צילום: דוד ווייל

יהודה גרובייס, מנהל חברת גרובייס הפקות: "'שטיסל' ו'שבאבניקים' זה לא קולנוע חרדי, זה קולנוע על חרדים. זה נחמד, אבל זה לא הקולנוע החרדי שהמצאתי. הדבר הזה די נדם כי המדיה נוצרה על דיסקים וזה כבר פאסה, אפילו מחשבים ניידים מייצרים היום בלי כונן לדיסקים. נוסיף על זה את הדיסקים הצרובים והמכירות הפיראטיות, את אתרי הצפייה הלא חוקיים, וגם את הקרנות שמיועדות לתמוך בקולנוע, ביצירה עברית ובתרבות ישראלית השאירו אותנו בחוץ ולא מעניקות תמיכה לקולנוע החרדי. הם בוחרים לרוב ביצירות שמדברות לצד אחד של המפה הפוליטית בישראל. לכן צריך להקים קרן לחרדים, כי קרנות הקולנוע לא רוצות אותנו". מראיינת: עפרה לקס, עיתונאית וחברת מערכת בשבע

אייל גבאי
צילום: דוד ווייל

אייל גבאי, יו"ר קופת חולים מאוחדת: "ישראל היא מדינה חזקה מבחינה כלכלית. לשלם עוד 10 אירו בשביל מנת חיסון מעבר למה שמדינות אחרות שילמו כדי לקבל את המשלוחים לפני כולם – זה דבר נכון, כמי שהיה במשרד האוצר אני מבין כמה התשלום הזה משתלם בטווח הארוך. יש במדינת ישראל מודל מעולה, שמזכיר את שיטת השוברים של מילטון פרידמן. כל אזרח יש לו שובר לכיסוי רפואי מלא בקופות החולים, ויש תחרות בין ארבע קופות חולים מאוד מתקדמות שפרושות בכל מדינת ישראל. המודל הזה היה ערוך לקבלת החיסונים כאשר לכל קופה יש מידע מדויק על כל מבוטח, איפה הוא גר, מה מצבו הבריאותי, כיצד הוא יוכל להתחסן ומתי הכי נכון לו". מראיינת: עפרה לקס, עיתונאית וחברת מערכת בשבע

ישראל ליבמן
צילום: דוד ווייל

ישראל ליבמן, מנכ"ל עמותת מקימי: "אנשים פנו אלינו בתקופה האחרונה מתוך בלבול, משפחות נכנסו לתקופה שהן לא התכוננו אליה. גם אנשים מבוססים מבחינה כלכלית נקלעו לקשיים, וחוסר המידע בעצם הביא אותם אלינו. ממציאות שבה הכול זורם, יש עבודה, הכסף נכנס לבנק מדי חודש בחודשו - פתאום כל זה מפסיק. וכמו שזה הגיע לכולם, גם עלינו נפל מבול של פניות כרעם ביום בהיר. קודם כול השיטה שלנו אומרת לבוא ולראות מה המציאות הכלכלית של כל משפחה ומשפחה, נכון שיש משבר לאומי ועולמי, אבל יש תקווה. כאשר נכנסים עם משפחה לעובי הקורה ולפרטי פרטים – אנחנו רואים שיש תקווה". מראיינת: עפרה לקס, עיתונאית וחברת מערכת בשבע

רוית קרדי
צילום: דוד ווייל

רוית קרדי, מנכ"לית 'מהלב': "בישראל 20 אחוזים מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלות, מדובר במיליון וחצי בני אדם. 68 אחוזים מהציבור מכירים מישהו שמתמודד עם מוגבלות. אולם ביחד עם המודעות ההולכת וגדלה יש עדיין קשיים ביצירת נגישות של המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלויות. לנגישות יש אלמנט כלכלי, אנשים עם מוגבלות הם כוח קנייה גדול. בתקופת הקורונה, בהיעדר יכולת להגיע לחנויות, נפתחו אפשרויות קנייה ללא הגעה למקום וזה מבורך. אנשים עם מוגבלות רוצים שיחזרו אחריהם כמו אחרי אזרחים אחרים. עובדים עם מוגבלות שמגיעים לעבודה מביאים איתם חריצות, ידע ויכולות, ובכך העסקת אנשים עם מוגבלות תורמת למשק. פרט לכך היא תורמת לגיבוש חברה שבה יש מקום לאנשים עם מוגבלות כאנשים שווים בחברה".