בנייני המגורים בישראל שימשו במשך שנים רבות כור היתוך לחברה הישראלית. עדות רבות, הכנסה שונה ודעות מגוונות שכנו יחד בחמש קומות.
בערים מרכזיות במטרופולין כדוגמת, רמת-גן ולאחר מכן בתל-אביב, הציבור הדתי-לאומי חי בקרב החילוניים בשכנות טובה עם כבוד והערכה.
בימי חג ומועד, בית-הכנסת פתח שעריו בפני כולם, לתפילת "כל נדרי" ולאזכרת נשמות בלי שום הסתייגויות. בחג הסוכות, אירחו הדתיים את החילוניים בסוכתם, בשמחה ובשכנות טובה. ותושבים ביישובים מעורבים מודים כי החיכוך והקרבה בין אנשים יצרו דיאלוגים פוריים.
הופעת מגדלי היוקרה מחד, והבתים צמודי הקרקע מאידך, יצרו שכונות-גטאות של אנשים דומים, אשר כמעט ולא נפגשים בחדר המדרגות, שגם הוא הפך בינתיים ללובי מפואר. בסוף שנות ה-90 אחד החיבורים הבולטים ביותר שנעלמו מבניין המגורים הישראלי הוא מגורי חילונים ודתיים יחדיו.
אם בעבר לא היה קשה למצוא בניינים בהם היחס בין חילונים ודתיים היה למשל שני-שלישים ושליש מהדיירים בהתאמה, הרי שתופעת המגדלים תרמה לכך שהדתיים-הלאומיים הסתגרו בתוך עצמם, בעוד שכונות אחרות אכלסו רק משפחות חילוניות.
בשנים האחרונות חלה התפתחות טבעית בביקוש לדיור בקרב הציבור הציוני-דתי, והחלה יציאה מהישובים הקהילתיים והערים ההומוגניות לטובת השתלבות בערים הוותיקות בשפלה ובדרום הארץ ומי שמסתמנת כיישוב אטרקטיבי במיוחד, המושך אליו שיעור גבוה של תושבים, היא העיר לוד.
בשנים האחרונות עברה לוד מהפך של ממש בתחום המגורים. מעירייה שהייתה תחת וועדה קרואה שבעבר הפציעה מידי פעם במדורי הפלילים בעיתונים, לעיר עם הנהגה צעירה שתחתיה היא נהפכת לעיר מודרנית, מבוקשת ופתוחה לכולם. וכתוצאה מכך, מחירי הדירות בה נמצאים במגמת עליה מתמשכת כבר מזה זמן רב. ובסקרים שנערכו אף קטפה את המקום הראשון בזינוק במחירי הדיור בשנה החולפת.
חלק בלתי מבוטל מהתפתחותה של העיר טמונה בהצטרפות של אוכלוסייה דתית לאומית המשתייכת לשכבה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה של בעלי מקצועות חופשיים ואקדמאים, לצד משפחות חילוניות המשתייכות לשכבה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה. לוד מבוקשת גם מצד אוכלוסייה של זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים המשתייכים לזרם הדתי-לאומי וגם מהמגזר החילוני, כאלו שחיים בשלום. ככל שיפתחו יותר אזורי תעסוקה וכל עוד מחירי הדירות בה נמוכים מערי המטרופולין הסמוכות לה כדוגמת רחובות ראשון לציון ובאר יעקב, לוד היא אופציה אטרקטיבית מאוד למשפחות צעירות.
בקרב המגזר הדתי-לאומי עדיין קיימים ביקושים למגורים ביישובים ובפרויקטים מעורבים, המשלבים רצון בחיי קהילה, בשילוב עם ההכרה בהכרח להתערות בתוך קהלים חילוניים. הקהילה המתגבשת בשכונת גני אביב לוד כיום, כוללת חילונים ודתיים שחרטו על דגלם את הסובלנות וקבלת האחר תוך שמירה חסרת פשרות על ערכים ונורמות אישיים".
הפתיחות המחשבתית לצד היכולת להשפיע, לשנות ואף לבנות משהו יחד, קורצת לרבים מהציונות הדתית לבנות את ביתם בשכונות כדוגמת גני אביב לוד. עבור עשרות קהילות ואלפי משפחות ברחבי הארץ זו תפיסת חיים של ממש - הן בוחרות במציאות של חיים ביחד מלכתחילה, ורואים בה את האופציה הטובה ביותר, עבורם ועבור חינוך ילדיהם.
אנו רגילים לשמוע בדרך כלל על מקרים בהם נוצרת מתיחות על רקע כניסתם של דתיים לשכונות חילוניות בהווייתן. אך בשיחות עם אנשים המתגוררים ביישובים או בקהילות מעורבות, מתברר כי במרבית המקרים זוהי דווקא בחירה מודעת ואידיאליסטית. אנשים שרואים במגורים משותפים ובחוויות משותפות את תמצית ההוויה היהודית ישראלית המתחדשת ושואפים להשתייך "דווקא" לקהילה מגוונת ומכילה, ולא לקהילה הומוגנית.
הרצון למגורים בקהילה מעורבת תופס בימינו תאוצה בעיקר בשל נושא ההשתייכות. הרצון להיות שייך הוא צורך אנושי שאנחנו מזהים אותו כחזק מאד. בעידן המודרני, אנשים נמצאים היום ברשתות חברתיות שזה מענה שהוא לא בהכרח אמיתי לצורך שלהם להרגיש שייכים למשהו. ובעיקר הרצון של דתיים וחילונים רבים לחוש בשייכות.
אנשים באים לקהילה המעורבת בגלל שהם לא רוצים את הקיטוב שקיים בחברה הישראלית אלא רוצים דווקא את ההבנה וההכלה.
אריאל אדלשטיין הוא סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת אבני דרך