משברים גדולים עוברים על מדינת ישראל בתקופה זו.

מגיפה, משבר מנהיגות קשה, תחושת פילוג וחוסר סולידריות...ושוב עומדים אנו בפני בחירות מעוררי מחלוקת והקצנה.

מה תפקידנו בעת הזו? כיצד מתמודדים בשעות משבר שכאלו? אנחנו, המאמינים שתקופתנו היא תקופת אתחלתא דגאולה, כיצד לא נכנס לייאוש מתהליך זה חלילה? ואיך כל זה קשור ליונתן פולארד?

קשה להאמין אבל הרב אלישע וישליצקי זצ"ל שציון יום השנה השני לפטירתו חל השבת פרשת שמות (כה' טבת), התייחס בשיעורו לפרשת שמות ובהקשר לפרשתנו לסוגיות הנ"ל לפני עשר שנים בדיוק!

הרב אלישע זצ"ל, בין היתר, תולה את תהליך הגאולה קודם כל בנו וכך הם דבריו בשיעור: "הגר"א לימד את תלמידיו שהמהלכים במציאות של חבלי משיח הם מהלכים א-לוקיים. הוא מוסיף לכך שתי מילים 'ותלוי בבחירתם'. מגלגלים חובה על ידי חייב, וזכות על ידי זכאי. אין דרך שלישית.

בכל תופעה יש שליחים מתאימים שמוציאים אותה מן הכוח אל הפועל." הרב אלישע קורא לכולנו לבחור להיות שליחים. בעצם כל חיין ראה עצמו שליח ודיבר בכל מקום על חשיבות תחושת השליחות של כל אחד ואחד.

הוא מזהיר מפני ייאוש ברגעים קשים ומסובכים, ובהקשר זה הוא מביא את הגמרא בסנהדרין דף צו: " תנו רבנן כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא... עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל."

ואת הסברו של מו"ר הגרציה קוק זצ"ל: "הרצי"ה היה אומר שאין כוונת הגמרא לומר שהעם התיאש עשרים שנה לפני הגאולה, אלא עשר שנים לאחר שהגאולה תתחיל - אז יתייאשו ממנה. מתוך המציאות שלה יתייאשו ממנה. ממש כמו במצרים.

ככל שאדם יותר גדול, יכול להיות שכשהוא בוחן את המציאות הוא מגיע למסקנה של יאוש"... הרב אלישע שהיה כל כולו מוקדש לציבור. דיבר על מושג של: "ברית העממיות".

תוך שהוא מצטט מדברי הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (מתוך מאמרו "קול דודי דופק", כשהוא מברר מדוע יהדות ארה"ב לא מספיק הרעישה עולמות בזמן השואה: "...הידעתם, מדוע היינו אדישים כל כך? מפני שנפגם חוש העממיות שבנו.

לא תפסנו את ענין שיתוף-גורל ומהות העם...") כל כולו היה חיבור לכל שכבות העם ומסר את כל חייו למען עם ישראל כשבחר להסתובב ברחבי הארץ, לעודד ולחזק את הרוח, ולחבר את כולם לכולם, ולימד מהי אחריות לאומית וחברתית.

הוא קרא לנהוג "מנהג אחים", בשיעור זה הוא חזר על אותו מוטו ששמענו ממנו כל כך הרבה פעמים, ואותה שאלה ששאל קודם כל את עצמו כל ימיו: " השאלה "מי אנכי?" היא של כולנו. זאת בחינה של הנפש בעצמה. מצד אחד יש לפני האדם הרבה קשיים, והוא שואל את עצמו 'מה תפקידי בכוח? מה אחריותי? כמה אני כבר יכול להועיל?'. ומצד שני יש אמונה בהבטחות הקב"ה על הגאולה.

ניתן כאן לצפות http://ybm.org.ilבשעור המלא שהעביר הרב בדיוק לפני עשר שנים בפרשת שמות ט"ו טבת תשע"א בישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים