הרב אריה שטרן על ההחלטה בבג"ץ החמץ: השופטים אינם מבינים את משמעות החלטתם

רבה של ירושלים הרב אריה שטרן מגיב להחלטה שניתנה היום בבג"ץ החמץ: "מפליא הדבר השופטים אינם מבינים את המשמעות החמורה של החלטתם".

יהונתן גוטליב - ערוץ 7 , כ"ו בטבת תשפ"א

הרב אריה שטרן על ההחלטה בבג"ץ החמץ: השופטים אינם מבינים את משמעות החלטתם-ערוץ 7
נושא במשרה ציבורית בכירה בלי תקציב, עוזרים או רכב. הרב אריה שטרן
צילום: פלאש 90

רבה של ירושלים הרב אריה שטרן הגיב היום (ראשון) על החלטת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שסתמה את הגולל על האפשרות למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח.

"מצער מאד לשמוע על החלטת הבג"ץ", אמר הרב שטרן. "זאת החלטה שפוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל".

"מה שהיה ברור במשך שנים, שבמרחב הציבורי של המדינה אין אוכלים ואין מוכרים ואין מגישים חמץ בפסח - נהפך לדבר פסול", הוסיף. "מפליא הדבר שהשופטים שבערכאה עליונה אינם מבינים את המשמעות החמורה של החלטתם וחבל", כך הרב שטרן.

כפי שפורסם, שופטי בג"ץ לא יקיימו דיון נוסף בעתירה נגד האיסור על הכנסת חמץ לבתי חולים שהתקבלה אשתקד ברוב דעות על ידי השופטים עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף נגד דעתו החולקת של השופט ניל הנדל.

את ההחלטה שלא לקיים דיון נוסף, למרות חילוקי הדעות בין השופטים בפסק הדין, קיבלה, כאמור, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, שנימקה את ההחלטה בכך שלא מדובר ב"הלכה" חדשה.

"הסוגיה שנדונה בפסק הדין היא אכן בעלת חשיבות ציבורית רבה, וכפי שציינו שופטי ההרכב, נוכח רגישותה וחשיבותה מן הראוי היה למצוא לה פתרון מוסכם אשר ייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית. דא עקא, פתרון שכזה לא הוצג בפני בית המשפט, ועל כן היה עליו להכריע בשאלות המשפטיות שעמדו בפניו", ציינה חיות.

לדבריה, "אין מדובר בשאלה מהו ה'סטטוס קוו' בענייני אכילת חמץ בפרהסיה או במקומות ציבוריים, או בשאלה האם התקיימה חריגה ממנו והאם היא מוצדקת. השאלות שנדונו בפסק הדין היו שאלות משפטיות ממוקדות שאותן הציב בית המשפט במסגרת הצו על תנאי שהוצא ואלו הן: האם קיימת בידי המשיבים – משרד הבריאות ובתי החולים – הסמכות להורות על איסור הכנסת מזון לשטח בתי החולים; והאם קיימת למאבטחי בתי החולים הסמכות לבצע חיפוש בכליהם של באי בתי החולים על מנת לאכוף איסור זה, ולמצער ליידע את באי בתי החולים עליו".

"על מנת לענות על שאלות אלה ערך בית המשפט בחינה של הזכויות, השיקולים והאינטרסים הצריכים לעניין, ובחן את המקורות הנורמטיביים שנטען כי הם מבססים את הסמכות הנטענת. זאת, בהתאם לעקרונות ולכללי הפרשנות והמשפט המינהלי הנהוגים בשיטתנו המשפטית, ובפרט בהתאם לעקרון חוקיות המינהל ולכלל ההסמכה המפורשת, החל מקום שבו הפעלת סמכות יש בה משום פגיעה בזכויות יסוד. בחינה זו הובילה את שופטי הרוב למסקנה הפרשנית לפיה במצב המשפטי הנוכחי אין בנמצא סמכות כזו. קביעה זו אינה עולה כדי 'הלכה'", טענה חיות.

עו"ד פרופ' אביעד הכהן שייצג את הרבנות הראשית בתיק זה - בנפרד מהייצוג של פרקליטות המדינה, מכוח הרשאה מיוחדת של היועמ"ש, הגיב בצער על ההחלטה: "יש להצר על כך שלמרות בקשת הרבנות הראשית שבה תמך גם היועמש לממשלה להכריע בסוגיה רגישה זו בהרכב מורחב החליט בית המשפט להותיר על כנו פסק דין שניתן על ידי שני שופטים כנגד עמדת המיעוט של השופט הנדל.

''למרבה הצער, פסק הדין שניתן בסוגיה אינו רגיש להשלכות שתהיינה לו על כלל מערכת הכשרות בישראל בכל ימות השנה ואינו 'רואה את הנולד'. סביר להניח שהוא יביא למתיחות מיותרת לחלוטין, לעימותים ולמאבקי כוח דווקא בבתי החולים שבהם שוהים מתוך אחווה שלום ורעות חולים, עובדים ומבקרים בני כל המגזרים , ללא הבדל דת גזע ומין.

''יש להניח שהעניין יתוקן בחקיקה וחבל שלא היה ניתן להגיע להסכמה על המשך הסטטוס קוו בעניין זה שלפיו אין מכניסים חמץ לבתי חולים בפסח, הסדר שנוהג עשרות שנים".