יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו היום (שני) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.
פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.
מנתוני המדד עולה כי משבר הקורונה השפיע באופן משמעותי לרעה על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה.
עוד עולה מנתוני המדד כי ישנה היחלשות בהערכת הסולידריות החברתית: שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמדה באוקטובר על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה בחצי מערכי השיא של כל השנים שנמדדו ביוני האחרון (33%).
בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%.
לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).
מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.
57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.
כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.
מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה של מדרג אחוזי האמון של הציבור, אך הנתונים מצביעים על צניחה באמון הציבור ברוב המוסדות בהשוואה לשנים קודמות. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.
כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% אשתקד ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.
ירידה משמעותית גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה (41%) והתקשורת (32%) באוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% (מ-32% ביוני) - והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% באוקטובר (מ-17% ביוני).
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מאמון הרוב ביוני (60%) צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני (לעומת 20% אשתקד), התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר.
עוד עולה מהמדד כי 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי.
גם השנה, בדומה לשנים קודמות רוב הציבור הישראלי (58%) מעריכים כי הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).
מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדו"ח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו".
"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין. זהו "המערך הגנטי" של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט – שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות – גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר", הוסיפו.