"עתירת השמאל חשפה נהלים מבצעיים"

בעקבות עתירת ארגוני שמאל נגד מעצר קטינים החשודים במעורבות בטרור נחשפו נהלים מבצעיים של צה"ל. האם ניתן היה לחמוק מהחשיפה?

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ז בטבת תשפ"א

"עתירת השמאל חשפה נהלים מבצעיים"-ערוץ 7
מעצר מחבל. ארכיון
צילום: דובר צה"ל

ארגון 'עד כאן' קובע כי עתירה של ארגוני שמאל לבג"ץ חשפה נוהל מבצעי חיוני למאבק בטרור. עורך הדין צור פלק, היועץ המשפטי של הארגון, מספר:

"לפני כשנה וחצי האיחוד האירופי החליט לממן את עמותת יש דין שיצרה דו"ח על המעצרים של פלשתינאים ביו"ש. במסגרת הקמפיין הוגשה העתירה שבה מבקשים הארגונים שבכל פעם שצה"ל יוצא למעצר יהיה צו שופט. המדינה התנגדה וקבעה שזה יפגע בהתנהלות של צה"ל ושיש נהלים פנימיים בצבא והם מחמירים בהרבה".

"בית המשפט העליון נתן למדינה 45 יום כדי לפרט את הנוהל הזה", אומר עו"ד פלק ומספר כי בעקבות הדברים נחשף שמעצר מתבצע רק באישור מח"ט, רק בשל עבירות מסוימות, וכך גם את דרך הפעולה, דרך התיעוד של המעצר ופרטים נוספים.

"לכאורה אנחנו בעד שקיפות ואין רע בכך", אומר פלק ומוסיף כי "הבעיה היא שאותם ארגונים לא מנסים למנוע מעצרי שווא, אלא לשים רגליים לצה"ל. הם מנסים לומר שכדאי למח"ט שיהיה לו עו"ד צמוד כי בכוונתם לעתור על כל מעצר ומעצר".

"אנחנו רואים את זה בארגונים אחרים ובתחומים אחרים שבהם המטרה שלהם היא הפצצת המערכת באלפי עתירות כדי שיוכלו לטעון בעולם שבתי המשפט בישראל לא מטפלים וצריך להוציא את העניין להאג", אומר פלק וקובע כי "כשמח"ט מתלבט אם להוציא מעצר השיקולים צריכים להיות רק מבצעיים", אך לעומת זאת בדיון של הוועדה לזכויות הילד אמרה נציגת משרד המשפטים שיתכן וזה הזמן לרענן נהלים מול צה"ל. הדיון התקיים בוועדה לזכויות הילד כי העתירות התמקדו במעצר קטינים ובטראומות שנגרמות להם לכאורה בעקבות מעצרים ליליים של בני משפחה החשודים בטרור.

ממשיך עו"ד פלק ומספר כי סא"ל במיל' מוריס הירס, מי שהיה פרקליט איו"ש בכהונתו הצבאית, סיפר על דו"ח בינלאומי שפורסם בעבר וקבל על מעצר קטינים בשעות לילה מאוחרות שבהן לא תמיד יש להם עורך דין שיהיה קשוב לבקשתם. הירש פנה לעורכי דין מייצגי מחבלים ולארגוני סנגוריה על מחבלים בבקשה שימסרו מספרי טלפונים של עורכי דין שאותם ניתן יהיה להזעיק לפי הצורך על מנת לסייע לאותם קטינים, אך תשובתם הייתה שהם אינם משתפים פעולה עם הכיבוש ולכן לא ימסרו את המספרים, "כלומר שמי שטוען שהוא רוצה לדאוג לזכויות הקטינים לא מוכן לשתף פעולה. כל המטרה שלהם היא להשחיר את צה"ל והמדינה. אם רוצים לטפל בדבר שידאגו לכך שהמשפחות לא יעודדו טרור, ואז לא יהיו מעצרים ואז גם לא יהיו טראומות לילדים".

עוד מציין עו"ד פלק כי בעתירת הארגונים שטענו שראיינו 160 משפחות הוצבו בקידמת הבמה שישה עותרים שנחשדו בטרור ובסחר באמל"ח, "זה מראה שכאשר 'יש דין' טוענים שהם ראיינו 160 משפחות מי שהם מצליחים להציג אלו שישה חשודים בטרור, אלו האנשים שהם רוצים להגן עליהם, אלו האנשים שהם רוצים שכשצה"ל בא לעצור אותם הוא יהיה כבול".

האם למדינה הייתה חלופה שתמנע את חשיפת נהלי המעצרים? "בית המשפט לא אמר למדינה תחשפו את הנהלים אלא את מה שהיא רואה לנכון שניתן לחשוף. זה רמז דק לכך שבית המשפט רוצה שייחשף משהו. המדינה צריכה הייתה לקבוע שמדובר בנוהל פנימי וחשיפתו תפגע במבצעיות צה"ל, כפי שנאמר במענה הראשון לעתירה".

"הטענה היא קודם כל על אותם ארגונים ישראלים שמתחבאים מאחורי העתירה הזו ופועלים כדי לפגוע בכשירות של חיילי צה"ל. הפרקליטות נאלצה לתת את התשובה הזו כי בית המשפט רמז לה שזו התשובה שהוא רוצה לשמוע. גם כאמירה עקרונית המדינה צריכה הייתה לומר שמדובר בצורך מבצעי ולעצור זאת".

בדבריו מוסיף עו"ד פלק ומציין כי בין העדויות שהארגונים מנפיקים ומציגים בוועדה לזכויות הילד מדובר בעדויות ישנות וממוחזרות שחלקן הגדול מגיע מתקופת מבצע 'שובו אחים' לאחר חטיפת שלושת הנערים, מבצע שבו אכן בוצעו מעצרים רבים, אך ארגוני השמאל לא מציין את העובדה הזו אלא רואה בנתוני המעצרים הללו כחלק מהסטטיסטיקה השוטפת.

עוד הוא מספר כי צה"ל עשה ב-2016 פיילוט שבו הוא שולח זימון לאותם קטינים כדי לראות אם הם יגיעו עצמאית כדי למנוע חיכוך ועימות וגם כדי להגן על חיילי צה"ל מכניסה למקום מסוכן, אבל בין 80-90 אחוזים לא הגיעו על פי הזימון. "צה"ל עושה את ההשתדלות ורצינו שזה יקרה ללא מעצר ליילי וללא חיכוך, אבל התפקיד של צה"ל הוא להגן על אזרחי ישראל ואם צריך לבצע מעצר בשלוש בלילה לשם כך אז זה מה שצריך לעשות. מי שמנסה לשים רגליים לצה"ל בטרור משפטי נגד כל החלטה, היעד הוא פגיעה בכשירות של חיילי צה"ל".