איך נחזק את המערכת האמונית-אימונית?

"ניהול הפוליטיקה שלנו בנחת ובנעימות ובחברות ובשיתוף פעולה, היא הרבה מעבר לחיסון זה או אחר. היא צומחת מתוכו של כל אחד ואחד"

ד"ר חנה קטן , כ"ז בטבת תשפ"א

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: ללא קרדיט

יום הצדעה לרופא הישראלי

באחד מספריו, כתב מארק טווין: "היזהר בקריאת ספרי רפואה. אתה עלול למות מטעות כתיב"... כמה אחריות מקופלת במקצוע שבחרתי לי. היום גם גיליתי שיש לי סיבה למסיבה - זהו יום חגו של הרופא הישראלי, יום ההולדת המקצועי של קהילת הרופאים בישראל. חגיגת 'יום הרופא' הראשונה נערכה היום לפני ארבע שנים ביוזמת ההסתדרות הרפואית בישראל, שחוגגת יום הולדת בתאריך זה.

יום זה ניתן ביטוי באתרים שונים לרופאים שמספרים על האירוע המכונן שהוביל אותם להחליט להיות רופאים, או על רגעים משמעותיים בקריירה הרפואית שלהם. ויש גם במה למכתבים שכותבים מטופלים לרופאיהם. הראשון שהעלה סרטון תודה לרופאים שלו הוא נשיא המדינה ראובן ריבלין. וכמובן שיש גם הלועגים והמקניטים, אחד מהם כתב: "ההוכחה שמעולם לא היה לי רופא היא שאני עדיין חי"... כמה מעליב. אני מאמינה שבריאות מתחילה בעין טובה. על עצמנו. על סביבתנו. על רופאינו. וגם על חיסוננו.

ביום זה נהוג שרופאים משתפים את חבריהם ברגעים הגדולים וגם הקטנים, בתחושות הכאב אך גם השמחה, באחריות הגדולה לצד הסיפוק הגדול. לפני עשרה חודשים הנחיתה מיס קורונה 'זום אין' על השליחות הרפואית. היא נטלה זכוכית מגדלת, והעניקה משמעות גדולה אף יותר ליום הרופא שחל היום.

ואכן, מקצוע הרפואה מצא את עצמו מאותגר, כשהוא לומד להמציא את עצמו מחדש כדי להעניק טיפול מיטבי בנתונים משתנים ובתוך ערפל הספיקות, תוך שימוש ב'טלה-רפואה', פגישות וידיאו וזום, וגיוס ואיחוד כוחות מחקר למען מטרה משותפת.

כמה סמלי שאנו מציינים את יום הרופא בשיאו של מבצע ההתחסנות מציל החיים, בשבוע בו מתחיל להיות מוענק בארץ החיסון השני, שחותם את ההגנה האימונית שאמורה להיווצר אצל מקבלי החיסון. מנהל בית חולים שערי צדק, פרופסור עופר מרין, שלח לכל הרופאים איגרת ובה דבריו של הרב אשר וייס, הרב הפוסק של  בית החולים, שבה כתב שהוא מקבל היום את החיסון השני, ומוסיף מסר אמוני- אימוני: "מי שמתחסן צריך לומר: 'יהי רצון מלפניך השם אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חינם אתה', שהקב"ה ישמור על כולנו, ושנזכה בקרוב לצאת מאפלה לאורה ונוכל לחזור לחיים נורמליים, לבתי כנסת ולבתי מדרשות, ושנצא כבר מתקופת המגפה הקשה הזאת".

ודווקא היום קורא הרב יגאל קמינצקי, היום רב קהילת ניצן ובזמנו הרב האזורי הנערץ של נווה דקלים וכל גוש קטיף ייבנה וייכונן, לדאוג לחיסון מסוג אחר, לא פחות חשוב ולא פחות אפקטיבי, לבריאות האומה כולה. הוא קורא לאחד את כל השורות של הציונות הדתית, בענווה. בהכלה. ללא מחוללי הזיהום – קרי ההשמצות הדדיות והחשיבות עצמית. חשוב לנהל קמפיין פוזיטיבי ולא נגטיבי, שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונו. 

נפתלי בנט עתיר זכויות, ואין הצדקה ואין שום יתרון לגמד את תרומתו למפה הפוליטית. אבל מנגד, אנחנו רוצים לעלות עוד קומה. אנחנו רוצים וחייבים להנכיח את התורה במפה הפוליטית בצורה משמעותית יותר. נושאי דת ומדינה הם לא נושאים שוליים, הם לב ליבה של ההוויה הישראלית במאה ה-21 למניינם.

ז'בוטינסקי כתב בספרו 'המדינה היהודית' כי "רבים מאתנו מאמינים כי בעתיד תהיה ארץ ישראל דווקא למעבדה אשר בה תתגלה ותתגשם בדרך מיוחדת משלנו התרופה לגאולת החברה האנושית כולה". התרופה הזאת, ניהול הפוליטיקה שלנו בנחת ובנעימות ובחברות ובשיתוף פעולה, היא הרבה מעבר לחיסון זה או אחר. היא צומחת מתוכו של כל אחד ואחד. כל דיבורך בנחת. בכל מקום ובכל עת. ובשם ה' נעשה ונצליח.

זהו החיסון האמוני-אימוני החזק ביותר.