"רוצה לגדול כמו ילדה בכל מקום אחר"

איילת השחר בת ה-12, תושבת הישוב עשהאל שבהר חברון, נאמה הערב בעצרת ההתיישבות הצעירה ופרצה בבכי במהלך הדברים. הנאום המלא

איילת השחר אמתי , כ"ח בטבת תשפ"א

קוראים לי איילת השחר אמתי. אני לומדת בכיתה ו'. ההורים שלי הקימו את הישוב עשהאל כשהייתי בת שנתיים.

מאז המשפחה שלנו גדלה. נוספו לי עוד חמישה אחים ואנחנו גרים כולנו בקראוון שהכי קרוב לבית הכנסת ולגן.

גם עשהאל התרחבה מאז. יש אצלנו היום כבר 70 משפחות והרבה משפחות ממשיכות עוד לבוא.

בשכבה שלי יש רק עוד שלוש בנות אבל בשנה הבאה כבר יעלו לכיתה א' עשרים ושבעה ילדים. בקיצור, היישוב רק הולך וגדל.

יש אצלנו חוגים וסניף של בני עקיבא. בזמן שאנחנו לא בבית ספר או בלמידה מרחוק אנחנו משחקות יחד ברחובות היישוב. כיף לגדול בעשהאל!

אנחנו רוצים להמשיך לגדול. לבנות כאן את הבית שלנו. אבל אנחנו רוצים לחיות חיים נורמליים יותר. כמו של חברות שלי מיישובים אחרים:

- לשחק ברחוב עם מדרכות, שיש בו הבדל ברור איפה נוסעות מכוניות ואיפה צועדים ילדים.

- שנוכל לבנות בית רחב שיתאים לכל המשפחה.

- שאוכל להיכנס למקלחת בלי לפחד שיכבה לי האור באמצע או שפתאום יגמרו לי המים.

- שלא נפחד בבית שלנו כי אין גדר בטחון.

אני חושבת שכבר התרגלנו להפסקות חשמל ומים. הם כבר הפכו להיות חלק מהחיים שלנו. אבל אני יודעת שאפשר אחרת! אני מבינה, שנוכל לחיות אחרת, עם מים, חשמל, מדרכות ובטחון רק כשתהיה הסדרה. רק כשראש הממשלה ושר הבטחון יחתמו על האישור האחרון בדרך לחיים הנורמלים שלנו.

כבוד ראש הממשלה, וכבוד שר הביטחון, אני כבר לא יכולה לחכות יותר להסדרה. רוצה לגדול כמו ילדה בכל מקום אחר! תגידו לי בבקשה, למה אתם מחכים?!