עקב הסגר: מתמודדי להט"ב מסתגרים

במוקד 'חוסן' נרשמת ירידה במספר הפניות של מתמודדים עם נטיות להט"ביות המבקשים סיוע. הערכה: הצפיפות המשפחתית מקשה על הפונים.

תגיות: להט"ב
שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ט בטבת תשפ"א

מסתגרים
מסתגרים
פלאש 90

מאיר מימון, מתנדב במוקד עמותת 'חוסן' המסייעת לצעירים המבקשים להתמודד עם נטייה להט"בית, מספר על ירידה משמעותית במספר הפניות למוקד בתקופת הסגר.

"עדיין יש מספר לא מבוטל של פונים אבל לא במספרים שהתרגלנו אליהם לפני הסגר", אומר מימון. "ההשערה שלנו היא שאנשים מתביישים ומנסים להיות מוסווים כשהם פונים. הם עושים את זה ממקומות שונים אבל לא בבית מחשש שמישהו מהמשפחה יראה וישמע. כשכל המשפחה בבית זה קשה יותר".

"אנשים שמתמודדים עם נטייה תוך מגדרית מתמודדים עם נושא שהוא טבו במגזר. קשה להם מול עצמם ובוודאי מול אחרים. לפעמים מתלבטים שנים עד שפותחים את העניין בפני אחרים", אומר מימון ומציין כי כצפוי רבים פונים תוך שמירת חיסיון שמם או בשם חבר וכו'.

לדברי מימון בתקופה זו של הסגר מתוך שלוש שעות של משמרת כמחצית מלאה בשיחות עם מבקשי סיוע, בעוד בעבר המספרים והיקף השיחות היו רחבים ומשמעותיים בהרבה.

בדבריו מספר מימון על שלושה סוגים שונים של פונים לעזרת מתנדבי מוקד העמותה, כפי שהוא פוגש אותם בשיחותיו כמתנדב במוקד: "הסוג הראשון הם בני נוער שלא מכירים את העניין והרגישו נטייה תוך מגדרית ומתלבטים ולא יודעים איך להתייחס לעניין. הם לא רוצים להיות בעניין הזה, הם שמעו על טיפולי המרה ולא יודעים במה מדובר. אני מנסה להרגיע אותם, מסביר שיש הרבה אנשים במצב הזה וכו'. כשאנשים מבולבלים ומפחדים הם אבודים ועשויים לחפש מענה באתרים שונים ששם הגישה היא הזמנה שלהם לפתוח אופציות, להתנסות וכו' ורק לאחר מכן שיחליטו. בעינינו הגישה הזו היא אסון. בשיחות איתם אנחנו נותנים לתופעה הזו שם ומנסים להתמודד איתה באופן ממוקד".

"סוג נוסף הוא של מבוגרים יותר שמכירים את הנטייה שנמצאת בהם, הם לא חוששים גם אם הם שומרים אותה בדיסקרטיות. הם מבקשים עזרה. לא תמיד יש להם מול מי לפתוח את העניין. הם חיים חיים קשים בגלל שהם מכירים את עצמם ואת הנטיה החזקה שנמצאת בהם, לפעמים הם חשים גם גועל מנשים ובכל זאת הם חולמים על בית טוב ומשפחה. הם מבקשים עזרה. זה מתחיל מדיבור ופתיחת המקרה, ויש מי שמבקשים הפניה לאיש מקצוע. מתקשרים אליי אנשים בגילאי 35-40 שבוכים על חיים בשקר שהם לא מצליחים לצאת מהם. לפעמים מדובר במישהו שמלמד בישיבה והוא קרוע כי החיים שלו במקום אחר. אדם כזה שנמצא במקום אחד והלב שלו במקום אחר והוא זה שמבקש עזרה ולו אני רוצה לעזור. אנשים רבים נגררו לסצנה הזו שלא בטובתם ולא ברצונם".

הסוג השלישי שאותו פוגש מימון הוא אנשים שכבר קיבלו סיוע, הקימו משפחה ועם זאת הם עדיין צריכים ורוצים אוזן קשבת לחלוק את תחושותיהם והתמודדויותיהם היומיומיות. לעומתם, מדגיש מימון, מי שלא נכלל במבקשי ומקבלי המענה מהמוקד הוא מי שחי שבשלום ובתחושת שלמות עם נטייתו. מימון מבהיר כי מי שפונה ומספר על חיים תוך מגדריים ללא תחושת מצוקה או רצון לשינוי אינו חלק מקהל היעד של המוקד, גם אם דעתו האישית של מימון או של כל מתנדב אחר אינה מקבלת את אורח החיים הזה.