חגית משה: אחזיר את המפלגה לימיה הטובים

סגנית ראש עיריית ירושלים מסתערת על המירוץ להנהגת 'הבית היהודי': זו מפלגה שייצגה את כל מגוון חובשי הכיפות ולשם עלינו לשאוף שוב.

יוני קמפינסקי - ערוץ 7 , כ"ט בטבת תשפ"א

סגנית ראש עיריית ירושלים, חגית משה, המתמודדת על ראשות 'הבית היהודי', מסבירי את מניעי ההתמודדות ואת היעדים שהיא רואה למפלגה ולעצמה.

"אנחנו צריכים לייצר אלטרנטיבה ולהחזיר את הכוח של הציונות הדתית למקומו הראוי", אומרת משה. "אני חושבת שאין דרך אחרת. צריך לעשות כאן מהלך. אנחנו ברכבת הרים בעיתית שלוקחת אותנו למקום מאוד מסוכן ואנחנו צריכים להחזיר את אמון הציבור במפלגה הדתית לאומית כדי שיהיה כוח פוליטי משמעותי במדינת ישראל".

חגית משה אינה נרתעת מהכמיהה למפד"ל הישנה והמוכרת. "המפד"ל של אז דיברה לכל המגוון של הציבור הדתי לאומי במדינת ישראל. במפד"ל של פעם, שאנחנו אוהבים לגחך עליה, היו הרב יצחק לוי, זבולון המר, חנן פורת ושאול יהלום וכולם היו יחד והייתה מפלגה דתית לאומית אחת שחיברה את כולם והייתה מאוחדת ולכן הציבור הצביע למפלגה הזו".

"יש הרבה מפלגות שיש להן חברי כנסת עם כיפות סרוגות אבל יש הבדל בין חבר כנסת החוב כיפה סרוגה לבין זה שאתה נציג בכנסת של מפלגה שכל האג'נדה שלה היא איחוד כוחות הציונות הדתית למפלגה אחת. יש כאן הבדל מהותי. כולם אנשים טובים ויכולים למצוא את הכיפות הסרוגות בכל מקום במדינה, אבל כדי שיהיה כוח רציני שישפיע על השיח הציבורי במדינה ושמדבר אל הציונות הדתית חייב להיות כוח כזה. לשם אני חותרת".

כשהיא פורטת כמה מהאתגרים הניצבים בפני מפלגת הציונות הדתית היא מזכירה את תשלומי ההורים למוסדות החינוך של הציונות הדתית, את אתגר רבני הערים ותחומים נוספים שלטעמה נזנחו בשנים האחרונות.

משה לא מקבלת את התחושה ש'הבית היהודי' כיום אינו כוח משמעותי בסוגיה זו. "הבית היהודי היא בורג המרכזי. יש הבנה שרק הבית היהודי יעשה את האיחוד המיוחל, איחוד חד צדדי במפלגה כזו או אחרת הוא חוטא למטרה".

על המאבקים בין בנט וסמוטריץ' מעדיפה משה שלא לדבר אלא להתמקד בשאיפתה שלה לאחד את כלל כוחותיהם הפוליטיים של חובשי הכיפות בישראל לכוח מרכזי ודומיננטי.

על 'ימינה' אומרת משה כי "נפתלי אומר ביושרה שאני מאוד מעריכה, שהמפלגה הזו אינה מפלגה ציונית דתית. הוא אומר את זה והוא מתכוון למה שהוא אומר. אני רוצה מפלגה ציונית דתית שתגיד בריש גליה ובעצמה שאנחנו מייצגים את כל הכיפות הסרוגות במדינת ישראל. אני קוראת לכולם לחזור הביתה למפלגה הזו וזו המטרה. לשם כך שמתי את המועמדות שלי ולשם אני חותרת".

בשלב זה מעדיפה משה להתמקד בהתמודדותה שלה ועדיין לא לעסוק במשימת האיחודים שיבואו, כך היא מקווה, בשלבים שלאחר מכן.

על המעבר בין הזירה בירושלים לזו הארצית היא אומרת: "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל והציבור הדתי לאומי שבירושלים הוא מיקרוקוסמוס של הציונות הדתית. יש כאן את כל הכיפות וכל הזרמים וכנציגת הבית היהודי בירושלים אני יודעת לחבר את הציבורים האלה ולתת להם מענה. אני גאה להיות ראש הפירמידה ולייצג את הציבור הזה. אני עובדת מאוד קשה כדי לתת את המענים האלה ואת כל מה שאני עושה כאן אעתיק לזירה הארצית".

משה מסרבת להתייחס בזלזול המסורתי והאופייני לעסקנותם של חברי מרכז המפלגה. היא רואה בהם "הלב הפועם של המפלגה", ואומרת: "ביום הבחירות אנחנו נפגוש ברכבים ובקלפיות את אותם חברי מרכז ואנחנו צריכים לדבר אליהם והם צריכים להאמין בדרך הזו. לכן אני אומרת שאני מאמינה חברי המרכז, חברי הסניפים ואנשי השטח שהם העצמה של הבית היהודי".