מצה ומריבה

אחרי שאסר על בתי החולים למנוע הכנסת חמץ לשטחם בפסח, דחה השבוע בג"ץ את בקשת הרבנות הראשית לדיון נוסף בהרכב מורחב

שילה פריד , א' בשבט תשפ"א

בית החולים הדסה עין כרם
בית החולים הדסה עין כרם
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

"חוצפה ופגיעה חמורה במורשת ישראל", כך הגדירו השבוע גורמים דתיים וחרדיים את החלטת בית המשפט העליון שלא לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעתירה נגד האיסור על הכנסת חמץ לבתי חולים בחג הפסח, למרות בקשת הרבנות הראשית. את ההחלטה שלא לקיים דיון נוסף, על אף שבדיון המקורי התקבלה ההחלטה ברוב של שניים נגד אחד, קיבלה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ונימקה אותה בכך שלא מדובר בהלכה משפטית חדשה. "אין מדובר בשאלה מהו ה'סטטוס־קוו' בענייני אכילת חמץ בפרהסיה או במקומות ציבוריים, או בשאלה האם התקיימה חריגה ממנו והאם היא מוצדקת", כתבה הנשיאה חיות. "השאלות שנדונו בפסק הדין היו שאלות משפטיות ממוקדות שאותן הציב בית המשפט במסגרת הצו על תנאי שהוצא ואלו הן: האם קיימת בידי המשיבים – משרד הבריאות ובתי החולים – הסמכות להורות על איסור הכנסת מזון לשטח בתי החולים; והאם קיימת למאבטחי בתי החולים הסמכות לבצע חיפוש בכליהם של באי בתי החולים על מנת לאכוף איסור זה, ולמצער ליידע את באי בתי החולים עליו".

בג"ץ אסר כבר לפני שנתיים לבצע חיפוש בקרב מבקרים בבתי החולים כדי לוודא שאינם מכניסים חמץ למתחמים אלו בחג הפסח, אך ברבנות קיוו לקבל תוצאה אחרת בדיון מורחב. ההחלטה מהשבוע מעוררת שאלות באשר ליכולת ההתמודדות עם שמירת הכשרות במקומות אלו, שעליה מופקדת הרבנות הראשית, ובעקבות זאת מעלה שוב את שאלת הסמכות של בית המשפט לפסוק בעניינים אלו.

ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה, תקף את הפסיקה ואמר כי מפלגתו תפעל לחוקק את פסקת ההתגברות: "שופטי בג"ץ החצופים מנצלים את התקופה שבין כנסת אחת לשנייה, שאי אפשר להעלות את התיקון לחוק שלי בעניין הזה, ולא מתחשבים ביהודים שומרי כשרות הנזקקים להגיע לשירותי בתי החולים בפסח. נדרוש בכל תוקף את פסקת ההתגברות כדי לעצור ולעשות סדר בכוח הלא מוגבל שלהם". לדברים הצטרף גם יושב ראש ש"ס אריה דרעי שאמר: "לא יעלה על הדעת כי במדינה יהודית בתי חולים יחויבו להכניס לתחומם חמץ בפסח". בש"ס אף הגדילו לעשות והשתמשו דווקא בנושא זה לפתיחת קמפיין הבחירות של המפלגה. בכרזה שהוציאו השבוע נכתב: "מדינה יהודית - חמץ או מצה? אתם תבחרו איך ייראה הפסח שלהם".

סגן השר אורי מקלב הגיב ואמר כי "פסיקת בית המשפט אינה מגיע על רקע חוקתי, אלא מתוך השקפת עולם מנוכרת של השופטים שאינם מייצגים את הרוב בארץ ישראל השומר כשרות בפסח, פסיקה אטומה ומנוכרת זו לא באה לאפשר חופשיות למי שאינו רוצה להקפיד על חמץ בפסח - אלא פוגעת באופן ממשי ברוב ישראל השומרים מחמץ בפסח, ומונעת באופן המעשי מהחולים המאושפזים בבתי החולים לשמור כשרות בפסח. בית המשפט בפסיקתו זו מייצג את עצמו בלבד".

הסמכות הסלקטיבית

עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מסביר את ההיבט המשפטי של הסוגיה. "מה שהיה עכשיו הוא בקשה של הרבנות הראשית לקיים דיון חוזר, אחרי ששבוע לפני פסח האחרון בג"ץ דחה בקשה דומה בטענה שהוא לא הולך לפתוח את הנושא הזה שוב”, הוא אומר. "הטענה של השופטים היא שלבתי החולים אין סמכות לפגוע בחופש הדת ובחופש הפרט של הבאים בשטחם. דעת המיעוט באותו דיון הייתה של השופט ניל הנדל שאמר שזה לא בסמכות בית המשפט להכריע בזה והדיון צריך להתנהל בכנסת”.

גרבר עצמו אינו רואה בעיה בעצם הדיון במניעת הכנסת החמץ, שכן החוק אינו קובע דברים ברורים בעניין. הבעיה מתחילה בהתערבות הסלקטיבית ובבחירות השיטתיות של בג"ץ לקבוע מסמרות לצד אחד בלבד. "בית המשפט מחליט בנושאים מסוימים לנצל את כוחו ולקבוע אם יש או אין סמכות לגופים ציבוריים לקבוע מדיניות עצמאית, ובסוגיות אחרות נמנע מזה. די ברור מתי השופטים מחליטים להתערב ומתי לא. כך נוצר מצב שנושאי דת ומדינה מגיעים שוב ושוב לבית המשפט על ידי ארגונים ליברליים, ומפעם לפעם בג"ץ הולך ושוחק את הסטטוס־קוו. אלו שאלות שיש בהן מימד משפטי, אבל ברור שהוא פועל פה באופן סלקטיבי. כאן זה הנושא של מתן הסמכות לגופים מסוימים לקבוע בנעשה בשטחם, במקרה זה בית החולים, וכשזה נוטה לצד הנכון בית המשפט מאפשר להם את חופש הפעולה. בית משפט נוטה לפרש את כל סוגיית הסמכות באופן גמיש לפי מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה".

הרב אברהם רזניקוב, רב המרכז הרפואי תל אביב – איכילוב, אומר בשיחה עם 'בשבע': "אנחנו בסיפור הזה כבר שנתיים. כבר אז ניתנה הפסיקה של בית המשפט. בעיניי אלו לא סוגיות שצריכים לפתור במערכת המשפט אלא עוד לפני שזה מגיע לשם. הארגונים החילוניים פנו לרבנות הראשית כמה פעמים וניסו להגיע לפשרה בנושא הזה. זה היה צריך להיסגר שם. כשנושאי דת ומדינה מגיעים לבית המשפט העליון זה דבר לא טוב. רק רע יוצא מהדיונים הללו למורשת ישראל ולעולם הדת".

הרב רזניקוב אומנם לא מבקש שמאבטחי איכילוב יבצעו בידוק חמץ למבקרים בבית החולים במרכז תל אביב, אבל גם הוא סבור שחמץ לא צריך להיכנס למקום שכזה בימי החג. "מדי שנה אני תולה מודעות ברחבי בית החולים עם ברכות חג שמח ובקשה לכבד את החג בימים אלו ולא להכניס חמץ. אי אפשר לומר שלא ראינו אף פעם חמץ בימי החג אבל זה נקודתי, לא ראינו שעושים את זה בצעד הפגנתי או מתריס.

"אין לי בקשה או דרישה שיבדקו כל אחד שנכנס לכאן. זה לא מעשי ולא שייך במקום שנכנסים אליו 25 אלף איש מדי יום. אבל בהחלט לשמירת הכשרות גם ברמה הציבורית בבית החולים יש חשיבות גדולה. בכל השנה שומרים על כשרות ברמה גבוהה, אבל לפעמים אוכל מגיע למחלקה או לחדר של חולה מסוים, ואי אפשר לעקוב אם הוא הניח על כלי של בית החולים אוכל שהוא הביא מהבית. אם מגיע עובד זר של אחד המאושפזים והביא איתו חמץ והוא מערבב את זה עם אוכל של בית החולים זו בעיה. יש שאלה הלכתית מה קורה אחר כך במדיח כלים שנשטפה בו צלחת שהיה בה חמץ עם יתר הכלים, זו בהחלט שאלה. במהלך השנה זה יותר פשוט, אבל בפסח, כשהשמירה על הכשרות בנושאי חמץ יותר קפדנית, זה יותר מורכב. השנה נוציא מכתב יחד עם מנהל בית החולים רוני גמזו ורופאים ומנהלים נוספים ובו נבקש בלשון מכובדת להתחשב ברגשות המאושפזים ולא להכניס חמץ, אך בכפוף להוראות בית המשפט שנשמור גם על מעמדו".

פגיעה בסמלי שלטון

השאלה היא לא רק משפטית או הלכתית. לדברי הרב יצחק נריה, ראש ישיבת תורה בציון ויו"ר קרן אחד לאחד, מדובר בנדבך נוסף במאבק על זהותה היהודית של מדינת ישראל. "זה יהיה פשע להציג את זה כשאלה הלכתית מעשית", אומר הרב נריה. "יש בישראל מתח מובנה בין עולם ההלכה לעולם המשפט. ייתכן שמבחינה משפטית על פי כללי החקיקה בית המשפט צודק, אבל הוא מאוד לא חכם. הוא נגרר פעם אחר פעם למחוזות הזויים של שמאל רדיקלי שמוצא בו עוגן ומפלט ודן בשאלות שמערערות את צביונו ואת צביוננו כמדינה יהודית. כמו שלכל מדינה יש סמלי שלטון ופגיעה בסמלים אלו חמורה היא בעיני כל העם. אני באמת משתומם על בית המשפט שמורכב מאנשים חכמים שפעם אחר פעם פוגע בסמלים יהודיים. עכשיו זה החמץ, כולנו בחשש מהגיור, וההחלטה ביחס לכותל. ימים אלו של דיונים גורמים לביזוי המערכת לחוסר הערכה כלפי השופטים ובעיקר לגיחוך".

"העיסוק האובססיבי הזה בסמלי שלטון הוא הפגיעה הכי קשה בשלטון החוק כי הציבור לא מקבל ולא יקבל זאת", הוא מוסיף. "לצערי הרב מורשת השופט ברק העבירה את השופטים על דעתם. התפיסה שמלוא כל הארץ משפט היא כל כך מתנשאת ובלתי נסבלת. התוצאות הן הרסניות לחברה כולה. יש תחושה קשה שכוחנות והחלטות חד־צדדיות מופנות אך ורק כלפי צד מסוים בציבוריות הישראלית, ומול עיניהם המשתאות של הציבור בג"ץ יודע להחליק ולהתעלם כאשר יש לו בזה עניין. אני קורא לכל השופטים: אנא מכם, התעשתו. גם אתם יודעים שלא כל הארץ משפט. כבר למדנו מאברהם אבינו שמצווה את בניו ‘ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט’. הבעיה היא פגיעה בסמלים, הרי אין איסור לראות חמץ שאינו שלך. היהודים הדתיים ידעו לגונן על עצמם. הכאב הוא על הכלל, על חוסר ההתחשבות ועל פגיעה בסמלים יהודיים".