עלייה מידבקת

דווקא שנת הקורונה על כל אתגריה מביאה לתחזית של גל עלייה דרמטי בשנים הקרובות.

עפרה לקס , א' בשבט תשפ"א

עלייה מידבקת-ערוץ 7
עולים מאתיופיה נוחתים בישראל
צילום: אוליביה פיטוסי, הסוכנות היהודית

כמה משמח לראות תמונת כבש מטוס פתוח, ועליו משפחה מחייכת אחרי טיסה ארוכה לישראל. כמה מרגש להבין שהמשפחה הזאת החליטה להשאיר מאחוריה את החברים והמשפחה, את הבית והשפה, ולקשור את גורלה במולדתה. לעלות לישראל.

בשנה החולפת, שנת הקורונה, ראינו פחות תמונות כאלה, לא כי היינו עסוקים יותר מדי במסכות ובסגרים, אלא משום שמספר העולים ירד. אולם בשנה הקרובה, לפי האינדיקציות של ארגוני העלייה, צפויים לשטוף את ישראל המוני עולים חדשים. התמונות יחזרו למסכים ולעיתונים, והקליטה? היא רק תתחיל.

"יש התעוררות בעולם המערבי ועלייה דרמטית בהתעניינות בעלייה. יש לנו פי שלושה מתעניינים בארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה ודרום אפריקה, שזה פרט למדינות היותר טריוויאליות כמו חבר העמים, אמריקה הלטינית וצרפת", מספר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק בוז'י הרצוג. תחום העלייה מאוד השתכלל, ובשנים האחרונות הוא הפך לדיגיטלי, הוא מסביר, ושנת הקורונה גרמה לפיתוח מוגבר של כלים דיגיטליים נוספים. זרם הפניות, ההתעניינות והנפקת האישורים הדיגיטליים לצורך עלייה שזורמים לסוכנות מלמדים את הרצוג כי בשנים הקרובות צפויה עלייה דרמטית במספר העולים. "מכל הנתונים שבידינו אנחנו מגיעים לתחזית של רבע מיליון עולים בחמש השנים הקרובות".

אומנם גם השנה חזו בסוכנות שזו תהיה שנת עלייה גדולה, אבל מספר העולים ירד ביחס לשנה שעברה והסתכם ב־20 אלף עולים. הרצוג מביט על חצי הכוס המלאה, ומעריך את העולים שעשו את הצעד הזה למרות הקורונה. "שנת קורונה זה אומר שאין חברת תעופה לאומית שמביאה עולים, וזה גם אומר ש־20 אלף איש מגיעים לבידוד במלון קורונה, לחדר קטן במלון שמופעל על ידי צה"ל והסוכנות, וכך הם מתחילים חיים בארץ לא מוכרת. זה מראה את העוצמה של העלייה וממחיש את מה שיקרה כאן בתקופה שלא תהיה מגבלה של מגפה".

מה גורם ליהודים להחליט שהם עוזבים הכול מאחור ומגיעים לישראל?

"זה מכלול. אנשים ישבו בבית בסגר והתחילו לחשוב איפה אני רוצה שיהיה העתיד שלי והעתיד של הילדים שלי, איפה אני רוצה שהם יתחנכו ומה העתיד שמחכה לקהילה שלי". הרצוג מספר על 75 קהילות יהודיות שהסוכנות סייעה להן השנה והצילה אותן מקריסה.

גורם נוסף שמונה הרצוג הוא האנטישמיות הגואה. "יש שנאה ברשת. את האנטישמיות רואים בכל מקום. די להזכיר את אלה שניסו להשתלט על גבעת הקפיטול ועל חולצתם היו ראשי התיבות 6MWE, כלומר שישה מיליון לא היו מספיק. זה מבריח את היהודים. פרט לכך ישראל, על מערכות הבריאות שלה, על ביטוח הבריאות הממלכתי ועל החיסונים, הפכה לאבן שואבת יותר מאשר בשנה רגילה". ואחרי כל אלה, הרצוג באמת חושב שיש כאן משהו ניסי. הוא קורא לו מטא־פיזי: "יש משיכה של עם ישראל לארצו. זאת עובדה".

'נפש בנפש': גידול של 200 אחוזים

ארגון 'נפש בנפש', שמעודד עלייה של יהודים מצפון אמריקה ומארצות דוברות השפה האנגלית, מציג נתונים מפתיעים. כשאנשי הארגון משווים את מספר הפניות במחצית השנייה של 2020 למחצית השנייה של 2019, הם רואים גידול של יותר מ־200 אחוזים. אם בין החודשים אפריל לדצמבר ב־2019 דובר על 4,582 תיקים, השנה מדובר על 14,022 תיקים. "אנחנו עומדים בפני השנה העמוסה ביותר שהייתה לנו. אנחנו כבר לא צריכים לעבוד בשיווק של העלייה, אלא בהגעה אל כל בית אב ובבחינה לעומק של האפשרות למימוש פוטנציאל העלייה", אומר סמנכ"ל הארגון, זאב גרשינסקי. "אנחנו עוד לא באמצע ינואר וכבר יודעים על יותר מ־200 עולים שהזמינו את טיסת העלייה שלהם. בשנה שעברה, במהלך כל הרבעון הראשון, היו כ־230 עולים". אחר כך נהיה קשה יותר להגיע לישראל והקורונה שיבשה את תוכניותיהן של משפחות רבות.

גרשינסקי מספר שפרופיל המתעניינים בעלייה דרך 'נפש בנפש' לא השתנה. מדובר באנשים שיש להם זיקה לעם ולארץ ושגדלו על ברכי הציונות. אז מה השתנה? הקונספציה. הקורונה שינתה לא מעט הנחות יסוד. "ממה שאני רואה בשטח, המרחק הפיזי התקצר. זה מאוד דרמטי בעולם התעסוקה. אם פעם אדם חשב איך אני אמצא עבודה בישראל, או שביקש שאף אחד מחבריו לא יספר לבוס שהוא מתכוון לעלות כדי שהוא לא יפוטר, היום אנשים מספרים שהם כבר דיברו עם הבוס על המעבר הצפוי. בניו־יורק כולם עובדים מהבית, אז זה לא חריג. אנשים יעלו לישראל וימשיכו לעשות את אותה עבודה מהבית החדש".

עבודה היא כמובן מרכיב קריטי בהחלטה לעלות לישראל, אבל היא לא המרכיב היחיד. גרשינסקי ממשיך ומסביר איך עוד גרמה הקורונה לשינוי התפיסה: "ההבנה שאפשר גם מרחוק היא לא בלעדית לתחום התעסוקה. אנשים הבינו שכך זה גם במשפחה ובקהילה. התרגלנו לכך שבזכות האמצעים הדיגיטליים אפשר לשמור על קשר משפחתי קרוב, לפעמים אפילו קרוב יותר מזה שהיה לפני הקורונה, ולכן גם המחסום הפסיכולוגי הזה נפרץ. לגבי קהילה, יש כאלה שחוו פירוק של הקהילה ואומרים לעצמם: הסתדרנו בלעדיה, אז אנחנו יכולים ללכת ולחפש לעצמנו קהילה חדשה, מקום חדש".

גורם נוסף שתורם למוטיבציה הוא המצב הפוליטי חסר היציבות בארצות הברית, ולא משנה באיזה צד של המפה נמצא העולה. "בסופו של דבר יש גם את ההתמודדות של מדינת ישראל עם הקורונה. עם כל הגלים שעברנו, ישראל מתמודדת עם המגפה די טוב, בטח ביחס לארצות הברית".

אתה חושב שהמגמה הזאת תימשך גם בשנים הבאות?

"את זה נוכל לדעת רק בסוף השנה. אז העולם ייצא מהקורונה ונוכל לדעת כמה מהמנהגים שאימצנו השנה יישארו איתנו. אבל כשיש 15 אלף איש שמדברים על עלייה לישראל בשנתיים הקרובות זה מידבק, זה יוצר שיח אחר".

אם הכול כל כך ורוד, במה תלוי חלום קיבוץ הגלויות הזה? הרצוג וגרשינסקי תולים עיניים בממשלה. לדברי הרצוג, "יש כאן פוטנציאל עצום לחיזוק מדינת ישראל והחברה הישראלית, אבל איש ממקבלי ההחלטות לא פועל כדי שזה יקרה. אני דורש מהיום הראשון גיבוש תוכנית לאומית להתמודדות עם האתגר. יש לנו מערכת יחסים נפלאה עם שרת הקליטה פנינה תמנו־שטה, אבל נדרשת כאן עבודה של משרדי החינוך, האוצר, התעסוקה והכלכלה ושל השלטון המקומי, ואנחנו לא מצליחים להביא לידי בנייה של תוכנית לאומית כוללת. אנחנו מודעים למגבלות הפוליטיות, אבל התוכניות האלה לא קשורות למחלוקות הפוליטיות".

גרשינסקי מזכיר בכאב את הכישלון בקליטת עולי צרפת בגלי העלייה הגדולים, למרות התוכניות שנכתבו ולמרות הרצון הטוב. הוא היה רוצה שהלקחים יופקו ושכעת הדברים ייעשו אחרת. אבל בינתיים, כך נראה, לא קורה הרבה.

חצי מיליון עולים - לא יהודים

אבל יש מי שרואה את בשורת העלייה הצפויה, במיוחד זו שהרצוג מדבר עליה, בעין קצת אחרת. "אומרים לנו שמדינת ישראל היא מדינת עלייה יהודית, אבל בפועל אנחנו מדינת הגירה לא יהודית. צריך להפסיק להסתכל על מספר המגיעים לארץ מנקודת המבט של חוק השבות. יש כאן סיפור הרבה יותר גדול", פוסק ד"ר נתנאל פישר, חוקר עלייה, הגירה וגיור בפורום קהלת ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. פישר בוחן יחד עם עורך הדין דוד פטר מפורום קהלת את מה שהם קוראים לו "מאזן ההגירה" של מדינת ישראל. "אנחנו מונים את האנשים שנכנסו דרך דלת הכניסה הראשית של מדינת ישראל וקיבלו בה אזרחות או מעמד".

ממי מורכב מאזן ההגירה? מעולים חדשים, מפלשתינים שמגיעים לישראל במסגרת איחוד משפחות, מישראלים שנישאים ללא יהודים בחו"ל ומגיעים איתם לישראל וממהגרי עבודה שמקבלים מעמד. כל הבאים האלה, מינוס מי שעזבו את ישראל - יוצרים את הנתון שנקרא מאזן ההגירה. בשנה האחרונה נכנסו לישראל 24 אלף איש. לכאורה מספר משמח מאוד. "אבל רק 8,000 מתוכם הם יהודים לפי חוק השבות, כלומר מי שאמו יהודייה או שהתגייר. לדבר הזה יש אפקט מצטבר. שנה ועוד שנה ועוד שנה שנכנסים לכאן אנשים לא יהודים והופכים להיות אזרחים מן המניין וחלק מאיתנו".

כבר שנים רבות אין למדינת ישראל מדיניות הגירה, ועל כך פישר מנסה לזעוק. "הפוליטיקאים הדתיים מדברים על חוק החמץ, אבל הוא לא ישפיע על היות המדינה הזאת מדינת היהודים. איפה חולדאי שדיבר על רוב יהודי?". לדברי פישר, ייתכן שאחרי דיון אפשר להחליט להותיר את חוק השבות על כנו עם סעיף הנכד שבו, ולצמצם את מספר הלא יהודים הנכנסים בשערי המדינה בדרך אחרת. "אפשר להחליט גם אחרת, שמי שהוא מהגר עבודה, חי כאן ודובר את השפה יקבל אזרחות, אבל נחמיר בסעיף הנכד. מישהו למשל נתן את דעתו על כך ש־2,000 פלשתינים נכנסו לכאן בשנה האחרונה במסגרת חוק איחוד המשפחות, למרות שיש הוראת שעה של הכנסת שאוסרת את זה? איפה כל הח"כים? ליכוד, חרדים, דתיים־לאומיים, הם אשמים בכך והם לא מתעניינים בנתונים".

אגב נתונים, פישר קובל על הסוכנות היהודית ועל גופים נוספים שמלווים אזרחים שנכנסים למדינת ישראל ודורש "שיואילו לפרסם בציבור את הנתונים של עולים, מהגרים וכו', ואז נוכל לקיים על כך דיון ציבורי. כרגע הנתונים האלה לא שקופים לציבור".

ולמי שמבקש להקל ראש ולומר שמדובר רק בכמה אלפים, פישר משיב: "בשעתו סיפרו לנו שיש רק 300 אלף עולים לא יהודים שהגיעו הנה במסגרת חוק השבות. היום אנחנו עומדים על חצי מיליון שאינם יהודים. האתגר הולך ומחריף, למה אנחנו מחכים?".

הרצוג דוחה את טענותיו של פישר: "אנחנו פועלים לפי חוק השבות, זו הסמכות שניתנה לסוכנות. אין לה, למשל, אפשרות להביא עולים לפי חוק הכניסה לישראל, חוק שהוא שער הכניסה לממתינים באתיופיה, משום שהוטל ספק ביהדותם. אם רוצים לקיים דיון על זכאות לעלייה, צריך לקיים דיון עמוק ורחב, דיון שייגע בכל הסוגיות. אני חושב שחשוב שהוא יתקיים. במבט צופה פני עתיד, צריך לדבר על האתגרים ועל הסכנות של עם ישראל ויש שאלות גדולות על הניצוץ היהודי".

בסוף, הוא אומר, הסוכנות נתמכת על ידי מגוון קהילות בגולה, ויש לזה השלכות. "הבעלות שלנו היא כולה של היהדות בתפוצות והם דורשים מהמדינה עמדה גמישה שמתמודדת עם סוגיית הגיור ולא עמדה מסתגרת". הרצוג מוסיף שהוא, כיו"ר הסוכנות היהודית, אינו יכול לקטלג את העולים שהוא מביא. "אני יכול לכתוב יהודי על פי ההלכה או יהודי על פי סעיף הנכד? בכך אני אכנס לסוגיות של מי הוא יהודי, סוגיות של גיור, כלומר איזה גיור מקובל ואיזה לא. אני לא יכול ולא רוצה לדרג את העולים. אני גאה בכך שבאוהל עם הבן שלי בצבא נמצא עולה מקולומביה שהתגייר על פי ההלכה, וכך גם אמו ואחיו. סבי אמר שמדינת ישראל מציבה לנו אתגר של ריבונות יהודית. עכשיו הכול על הכתפיים שלנו ואנחנו צריכים להתמודד עם האתגר הזה ולעשות את זה בזהירות".