שאף אחד לא יצייץ

מהומות הקפיטול בשבוע שעבר היו הקש ששבר את גב הגמל בשביל חברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית

אסף משניות , א' בשבט תשפ"א

שאף אחד לא יצייץ-ערוץ 7
מפגינים צובאים על בניין הקונגרס
צילום: Leah Millis, Reuters

קצת יותר משבוע חלף מאז המראות המזעזעים מהפריצה של תומכי הנשיא טראמפ לבניין הקונגרס במהלך אישור ניצחונו של הנשיא הנבחר ביידן, אירועים שעלו בחייהם של שישה בני אדם, שניים מתוכם שוטרים.

לאירועים חסרי התקדים שהתרחשו ביום רביעי שעבר קדמו נאומים והצהרות מצידו של הנשיא היוצא טראמפ שדחו את תוצאות הבחירות שבועות ארוכים, והגיעו לשיא בנאום שנשא סמוך לתחילת התהלוכה שהסתיימה בפריצה האלימה לבניין הקונגרס.

מאז האירועים ביום רביעי שעבר ארצות הברית כמרקחה. ההשלכות של האירועים לא נעצרו באותו יום והמשיכו לאורך כל השבוע החולף. שני השיאים נרשמו בנקודות הכואבות ביותר לטראמפ: המפלגה הדמוקרטית, שרק ביום שלישי שעבר השיגה את הרוב השברירי גם בסנאט ועברה לשלוט בכל מוקדי השלטון בוושינגטון, פתחה בהליך הדחה נוסף נגד טראמפ. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נפתח פעמיים הליך הדחה נגד נשיא.

השיא השני כואב לטראמפ אפילו יותר: בצעד חסר תקדים החליטו כל ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן פייסבוק וטוויטר, לחסום את החשבונות של טראמפ, כך שלא יוכל יותר להשתמש בהם כדי להעביר את מסריו. הסיבה הרשמית שהציגו הרשתות לצעד הקיצוני הוא השימוש המאסיבי של הנשיא היוצא באותן רשתות להפצת פייק ניוז ותאוריות קונספירציה על זיופים בבחירות, דברים שגרמו לעשרות אלפי תומכי טראמפ להשתתף במהומות.

עם הכוח באה אחריות

אלא שבעוד לתהליך ההדחה נמצאה תמיכה משתי המפלגות, כולל של ראשי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס ובסנאט, סילוקו של טראמפ מהרשתות החברתיות התקבל בחומה בצורה בקרב המפלגה הרפובליקנית ותומכיה, ולא רק. גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שמערכת היחסים שלה עם הנשיא האמריקני הייתה בעיקר שלילית לאורך ארבע השנים האחרונות, גינתה את המהלך ואמרה ש"חסימת חשבונו בטוויטר היא דבר בעייתי".

לא לחינם זכה המהלך לגינויים רבים, ובצד הימני של המפה הפוליטית ברחבי העולם אף בזעזוע. הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות, בחלקן הניכר באדיבותו של טראמפ עצמו, לגורם הכוח המרכזי שבו מתנהל השיח הציבורי. השתקתו של טראמפ בזירה זו נתפסת בעיני רבים כפגיעה בחופש הביטוי. "חופש הביטוי הוא ערך מקודש בדמוקרטיות בכלל, ובאמריקה בפרט. הצעד הזה של פייסבוק וטוויטר עומד בניגוד מוחלט לעצם הרעיון שעומד מאחוריהן", אומרת עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, מנכ"לית ארגון שורת דין.

ולמרות זאת, בסוף מדובר בחברות פרטיות שזכותן לעשות מה שהן רוצות, כולל לאסור שימוש למשתמשים.

"אלה אומנם חברות פרטיות, אבל בפועל הן ממש לא כאלה. מדובר בחברות עם היקף של מיליארדי משתמשים. הן מזמן הפכו למדינות וירטואליות, דואופול שמחזיק בשליטה המרכזית על הדעות שנשמע. ברגע שאתה חולש על היקפי כוח כאלה חלות עליך החובות הבסיסיות של דמוקרטיה, ובראשן חופש הביטוי. אומנם זה טיעון שעוד לא ניסו אותו בבתי המשפט, אבל מניסיון עבר אני ממש לא בטוחה שבתי המשפט יתעלמו ממנו. בסוף אלה חברות שלקחו לעצמן יותר מדי כוח, וזה רק טבעי שהן יצטרכו לעמוד בסטנדרטים מסוימים".

"הכוח של טוויטר בשנים האחרונות הגיע המון בזכות טראמפ", אומר זיו מאור, יו"ר אגודת זכות הציבור לדעת. "עשרות מיליוני משתמשים הצטרפו אליה בגללו בשנים האחרונות. טראמפ ניהל את המדיניות שלו כולה דרך טוויטר. הוא מינה ופיטר חברי קבינט, ניהל מלחמות סחר, את כל השיח מול איראן הוא ניהל דרך הטוויטר. חלק גדול מאוד בהשפעה שלה היא צריכה לזקוף לו".

ועם כל זה, הוא גם ניצל את הבמה שטוויטר נתנו לו, ובחודשים האחרונים ראינו שלא פעם זה היה ניצול לרעה.

"הוא לא הראשון ולא האחרון שלא כותב רק דברי אמת בטוויטר, אם נאמר בעדינות. לכן החסימה דווקא שלו נורא בעייתית. היא נותנת את התחושה שמדובר פה בהחלטה פוליטית ולא בהחלטה עסקית, וזאת הבעיה. בכל השנים האחרונות אנשים ליברליים כמוני התנגדו להכנסת רגולציה על הרשתות החברתיות, ולמרות שאני עדיין מאמין ברעיון הזה, קשה לי מאוד להגן עליו בימים האחרונים, לאור ההתנהלות שלהן".

חמינאי כן, טראמפ לא

למרות שמדובר בצעד חסר תקדים, קשה היה שלא לראות את הכיוון המסתמן, כאשר אירועי הקפיטול בהחלט דרבנו את ענקיות הטכנולוגיה לנקוט בצעד זה. האיתות הגדול הופיע כאשר טוויטר החלה לסמן את ציוציו של הנשיא בנוגע לזיופים בבחירות כמכילים מידע שקרי.

"זה היה הצעד הראשון. במשך שנים טוויטר והרשתות האחרות העלימו עין מהפרות של תנאי השימוש שלהן לגבי הסתה, שקרים או פייק ניוז", אומר רותם אורג, העורך הראשי של הבלוג 'וושינגטון אקספרס' ומומחה לפוליטיקה האמריקנית. "פייסבוק למשל הייתה צריכה לגייס מיליוני עובדים כדי לנטר כל פוסט שעולה ולראות האם הוא עומד בתנאי השימוש. אבל בשנים האחרונות, בעיקר מאז שטראמפ נבחר, יש ביקורת גוברת על כך שהרשתות נותנות לטראמפ ולאחרים יד חופשית לגבי התכנים שהם מעלים. ב־2016 טראמפ השתמש בטוויטר כמגפון ענק שמאפשר לו לדבר ישירות עם הקהל שלו בלי התיווך, העריכה וה־PC (התקינות הפוליטית, א"מ) של התקשורת הממסדית. אבל בחודשים האחרונים, כשטראמפ התחיל לקדם את הטענה שהבחירות יהיו פרוצות לזיופים, למרות שאין שום ראייה חותכת לכך שבחירות בדואר רוויות זיופים, התגבר השיח לגבי הצורך של הרשתות לקחת אחריות על מה שהן מפרסמות או לא מפרסמות. אחרי שטראמפ הפסיד והמשיך לטעון את הטענות שלו, מבלי להשאיר את תהליך בירור המציאות למי שאחראי עליו, הרשתות הציבו לו גבול".

אין פה החלטה מוטה פוליטית לצנזר צד מסוים, במקום באמת לעשות את ניקוי האורוות שנצרך?

"הטיעון שעומד לטובת הביג־טק, והוא טיעון שנוי במחלוקת ואפשר להתווכח עליו, הוא כפול. ראשית, טראמפ הוא אחד האנשים עם הכי הרבה עוקבים בעולם ולא אדם מן השורה, וזה טיעון חלש יחסית. שנית, הקריאה שלו לדחות בכוח הזרוע את תוצאות הבחירות היא לא סתם הסתה לאלימות אלא הסתה להתקוממות נגד המוסדות הדמוקרטיים של ארצות הברית, וזה טיעון שיותר מחזיק מים".

אין ספק שהטיעונים נגד טראמפ נכונים, אך הוא לא היחיד ברשת החברתית שיש לו מספר רב של עוקבים וקריאותיו, חלקן ברשתות החברתיות, הובלו למותם של בני אדם. את הבולט מכולם הדגיש בנו של הנשיא טראמפ, דונלד ג'וניור, והוא כמובן האיתוללה חמינאי. הציוץ שכתב טראמפ ג'וניור תורגם לשלל שפות, כולל בישראל על ידי עיתונאים בכירים מימין. אך חמינאי אינו היחיד. ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור בבריטניה לשעבר, נמצא עדיין בטוויטר למרות ההסתה שלו לאנטישמיות. ההסתה שלו הובילה, לפי תחקיר של ה־BBC להתאבדותם של יהודים חברי מפלגתו. על האמירות הללו נזרק קורבין משורות מפלגת הלייבור למשך כמה חודשים, לפני שהמפלגה התקפלה והחזירה אותו לשורותיה. גם חברות הקונגרס אילהן עומאר, ראשידה טאליב ואלכסנדרה אוקסיו קורטז נמצאות בטוויטר למרות תמיכתן בתנועת ה־BDS, בין השאר ברשת החברתית, ולמרות שקריאותיהן הובילו לגל של אלימות נגד סטודנטים יהודים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. אלה כמובן רק דוגמאות חלקיות, כאשר שורה ארוכה של מכחישי שואה משמאל ומימין, ארגוני BDS וארגונים ניאו־נאציים בגרמניה ובארצות הברית, וכמובן ארגוני טרור כדוגמת חמאס, נמצאים ברשת החברתית באין מפריע, אפילו בלי התיוג על תוכן שקרי.

"ההתנהלות הזאת של הרשתות החברתיות מלמדת בעיקר על הצביעות הגדולה שלהן. אם חמאס וחמינאי יכולים להשתמש ברשת, לא יכול להיות שטראמפ לא. ואם טראמפ לא, אז איך ארגוני טרור כן? בארצות הברית יש חוק שאוסר לתת שירות לארגוני טרור, אבל הוא לא נאכף נגד טוויטר ופייסבוק בגלל הערך של חופש הביטוי ובגלל סעיף 230. לכן ההתנהלות שלהן מקוממת הרבה יותר", אומרת דרשן־לייטנר.

סעיף 230 הוא למעשה חלק מחוק ההגינות ברשת. החוק חוקק עוד בימיה הראשונים של האינטרנט, ונועד למנוע אחריות של האתרים השונים על פרסומים של צד שלישי. בתחילת הדרך הוא שימש פורומים ואתרים דומים, אך בשנים האחרונות הפך למגן המרכזי של הרשתות החברתיות בכל פעם שנושא התוכן הבעייתי שנמצא בהן, בין המסית ובין השקרי, עולה לדיון.

"במשך שנים הרשתות שיחקו משחק כפול. גם אמרו מצד אחד שהן רק הפלטפורמה ולא אחראיות על התכנים שעולים שם, וגם שאין להן יכולת לעבור על כל ציוץ ופוסט שמועלים. ברגע שהתחילו לסמן את טראמפ התברר שכל זה לא נכון, והם יכולים לפקח יופי. ולא סתם מאז אנחנו שומעים עלייה בדיבור על שינוי של הסעיף. נכון שגם לפני כן שמענו על כך, אבל בעיקר בכל הקשור לארגוני טרור או פשעים פדרליים. אבל ברגע שהם פרצו את הסכר עם התיוגים לציוצים של טראמפ הם גרמו לכך שרף הדרישה יעלה", אומרת דרשן־לייטנר.

זאת לא הפעם הראשונה שהרשתות החברתיות נמצאות תחת אש בגלל מערכת בחירות בארצות הברית. גם אחרי הבחירות ב־2016 הן משכו אש.

"נכון, אבל זה היה מכיוון אחר לגמרי, מהכיוון של החדירה לפרטיות ופרשת קיימברידג' אנליטיקה (חברה בריטית שסחרה במידע אודות משתמשים שרכשה מפייסבוק כדי לסייע לקמפיין טראמפ - א"מ). אז מי שהובילו את המאבק היו הדמוקרטים דווקא".

כלומר שהמאבק נגד העוצמה של החברות הללו תלוי באינטרסים פוליטיים ובמי שחושב שנפגע מהן.

"תיאור מדויק. הדמוקרטים עד היום מאמינים שבגלל פרשת קיימברידג' אנליטיקה הם הפסידו בבחירות. הפעם זה הסעיף של חופש הביטוי, ולמרות שהדמוקרטים מאוד תומכים בחופש הביטוי בכל מחיר, כאן הם תומכים בטוויטר. זה היה הפוך בפעם הקודמת".

למרות התגברות השיח על ביטול הסעיף המדובר, ההערכות המרכזיות הן שלא ייעשה בו שינוי מהותי. "טראמפ הבטיח לבטל את הסעיף בדיוק כדי להגביל את הביג־טק. זו הייתה אחת ההבטחות שלו, בעיקר אחרי ההפסד. אלא שעכשיו זה תלוי לגמרי במחוקקים הרפובליקנים, ולגביהם השאלה היא כמה הם עצמם מרוויחים מסעיף 230 ומחופש הביטוי המוחלט ברשתות. זאת שאלה שעוד מוקדם מדי לענות עליה והיא תלויה במאזן הכוחות בין הבייס של טראמפ שיתקשה, ואף יסרב, לקבל את ההפסד, ובין בוחרים רפובליקניים מסורתיים יותר שלא התחברו לסגנון של הנשיא היוצא", אומר אורג.

כלומר, אתה לא ממהר להמר שאנחנו נראה את החקיקה משתנה.

"ממש לא, בוודאי לא בתקופה הקרובה. צריך גם לזכור שזה נכון שצוקרברג, דורסי ובזוס הם בין האנשים המשפיעים בעולם, אבל זה לא על ראש שמחתם של הרפובליקנים או הדמוקרטים גם יחד. בריאות, כלכלה, יחסי הגזעים ואקלים יהיו על סדר היום הרבה לפני כן".

מחיר הפנאטיזם

מאז חסימת טראמפ טוויטר חווה גל של נטישות של תומכי טראמפ ואנשי ימין נוספים. החברה איבדה בימים האחרונים מיליארדי דולרים משוויה, והמגמה כרגע נמשכת. "פרט לצעד השערורייתי שבחסימה, מדובר בהחלטה שאין לה שום היגיון עסקי. זאת החלטה פנאטית של ראשי הביג־טק, שלמעשה אומרת לעשרות מיליוני משתמשים תומכי טראמפ שאין להם מקום ברשתות הללו. זה גורם לאובדן הכנסות אדיר. בימים האחרונים מפרסמי ענק שמזוהים עם האגפים השמרניים העבירו את תקציבי הפרסום לפלטפורמות מתחרות ובראשן פרלר. האינטרס הכלכלי שלה הוא לתת לכל המשתמשים שלהן להרגיש בנוח כדי שיהיה להן יותר כסף. ההחלטה הזאת מנוגדת להיגיון כלכלי", אומר מאור.

עד כדי כך שאנחנו נראה אותן נפגעות מזה משמעותית?

"זאת שאלה מורכבת. זה תלוי עד כמה אנשים ירגישו פגועים ומודרים מהחברות הללו, ועד כמה מהר המציאות תחזור לשגרה. בסוף אלה הכוחות של השוק החופשי, וזאת הסיבה שאני נגד הרגולציה על החברות הללו. בסוף אם הן יאבדו משתמשים והמתחרות יגדלו משמעותית זה יפגע בהן ונראה אותן משלמות מחיר. אבל אם זה יחלוף והעולם יחזור להתנהל כרגיל אז לא יקרה כלום".

קל להגיד שצריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, אבל הנתון הוא שהרשתות המתחרות, כדוגמת פרלר, לא מתקרבות להיקפי המשתמשים של הרשתות הגדולות. אז אולי זה כן השלב שבו צריך להתערב רגולטורית?

"זה שהן קטנות לא הופך אותן ללא רלוונטיות. גם טלגרם הייתה קטנה משמעותית מפייסבוק וטוויטר, ובימים האחרונים היא גדלה משמעותית".

פרלר, הרשת החברתית שהוקמה בשנת 2018, הפכה בחודשים האחרונים לבית חם לתומכי טראמפ. בימים שאחרי החסימה של הנשיא חוותה הרשת את הצמיחה במספר המשתמשים הגדול בתולדותיה. אלא שמהר מאוד הודיעו גוגל ואפל כי יסירו את האפליקציה מחנות האפליקציות, וחברת אמזון הודיעה שלא תיתן לחברה הצעירה אפשרות להשתמש בשרתים שלה לאכסון. החל מיום שני בבוקר פרלר לא זמינה, ולפי מייסדה יעברו כמה ימים עד שתשוב לפעילות בתשתית אחרת.

"הסיפור של פרלר מעיד עד כמה אלה לא החלטות עסקיות אלא פנאטיות, רדיקליות ופוליטיות. בתחום השרתים בעולם המערבי אמזון היא כמעט מונופול. אבל עכשיו כשבעלי אתרים רואים שהחלטה של מישהו רנדומלי בחברה עשויה להעיף אותם מהאינטרנט, הם יחשבו הרבה מאוד לפני שהם ישתמשו בשירותים של אמזון. זה נזק כלכלי אדיר", אומר מאור.

"הצעד של חברות הביג־טק נגד פרלר ומשתמשיה יהפוך אותם לקדושים בעיני הציבור השמרני - מרחב בטוח לחופש הביטוי, ערך שבעיניים שמרניות נמצא כבר עשורים תחת מתקפה מצד הפרוגרסיביזם והפוליטיקלי־קורקט. בפועל זה ייקח את אפקט הבועה של הרשתות החברתיות לשלב הבא - לא רק שלא יהיו לך בפיד אנשים שאתה לא חושב כמוהם, אלא שלא תהיה איתם בכלל באותה רשת. זה רק יעמיק את הקיטוב עוד יותר ויעצים את התופעה של אמריקאים שפשוט 'לא חיים באותו עולם'", אומר אורג.

מה הסיכוי שנראה התקפלות במדיניות של הביג־טק?

"אחרי שטראמפ ייצא מהבית הלבן הכול פתוח, אולי אפילו שחזור של חשבון הטוויטר שלו. אבל המעמד של טוויטר בעיני רבים מתומכיו ירד מאוד, כך שכנראה מה שנראה זה עלייה של רשתות מתחרות והתגברות התחרות בתחום, למשל פלטפורמות כמו פרלר או משהו בנוסח 'טראמפTV'".

ומהכיוון ההפוך, מה הסיכוי שאנחנו נראה את טוויטר ופייסבוק ממשיכות במדיניות הזאת ומסלקות מהפלטפורמות דמויות מסיתות נוספות, מכל כיוון פוליטי?

"זה רף שברגע שהצבת אותו קשה לסגת ממנו, והם יצטרכו לעמוד בגבול שמתחו לעצמם, אחרת הם באמת ייתפסו כחלק מהמשחק הפוליטי־מפלגתי".