אחרי המעשים נמשכו הלבבות

חשוב שלצד הדיבורים של המועמדים לכנסת תקבל העשייה הפרלמנטרית משקל גדול יותר בהחלטה למי להצביע.

יערה שילה , א' בשבט תשפ"א

יערה שילה
יערה שילה
צילום: Kopitchinski Reuven ראובן קופצ'ינסקי

הפעם הראשונה שבה היתה לי את הזכות להצביע היתה בשנת 1992. בשנה זו שירתתי בשירות לאומי בקריית שמונה. הייתי נספחת לציונות הדתית, הבית ממנו הגעתי היה מסורתי בקושי שהצביע לליכוד.

באמת תהיתי מה עלי להצביע בתור נערה. מה שראיתי אז במפגש שלי עם ציונות הדתית קסם לי. מנעד ערכים של עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל. אני עוד זוכרת את התשדיר משנות השמונים "בוא הביתה למפד"ל" שקסם לי.

אז מה קרה מאז? ואיך כל כך התפצלנו החברה בכלל והעולם הדתי בפרט על כל גווניו? איך פתאום כל אחד מנכס ומגן על ערך אחד בלבד? אלו על העם, אלו על התורה ואלו על הארץ... איפה החיבור של כל הדברים שהביא אותנו לאומה מתקדמת שבתוך כ-70 שנה הצליחה בצורה מטאורית.

בתוך מי שנמצאת באופן קבוע בכנסת, וגם עוסקת במחקרי בעשיה הפרלמנטרית שנעשתה בעבר, אני מתרשמת שהכנסת הפכה ממקום שבו מגיעים אליו אנשי ציבור הבאים לעבוד, היא הפכה להיות מקום שבו מחפשים מפורסמים ואנשי מותג. יש ביניהם גם אנשים טובים שעובדים היטב, אבל רבים מהם אינם עוסקים במלאכת החקיקה וקידום המדינה למקום טוב יותר.

ונחזור רגע לציונות הדתית. מחד, אנו מחנכים את ילדינו להשתלב בעשיה בכל התחומים, מדיניות, חינוך, רפואה צבא ועוד ... עד הפוליטיקה, כאן, בואו נהיה מגזריים, ואם אפשר כמה שיותר. היטב לתאר זאת בזמנו אורי אורבך ז"ל בטורו ארבע אמהות.

מיום הקמת המפד"ל בשנת 1956 ועד לשנת 1981 התנהלה הציונות הדתית כיחידה אחת ולמרות שגם אז היו אנשי מרכז וימין במפלגה, הכל התנהל בתוך הבית פנימה.

משנת 1981 התחילו הפיצולים על רקע עדתי, דתי ומדיני. אהרן אבוחצירא פרש על רקע עדתי והקים את מפלגת תמ"י. בבחירות שלאחר מכן ב- 1984 פרש הרב דרוקמן והקים את סיעת מורשה, שהיתה יותר ימנית וחרדלי"ת (אז עדיין השם הזה לא היה קיים...).

אז מה מניע אנשים כיצד הם בוחרים? ומה יקרה עכשיו למפד"ל, הבית היהודי, ימינה. האם מפלגת הבית היהודי תעלם מהמפה ותתמזג? זו שאלה העיקרית הניצבת עכשיו לפתחי הבוחרים. בסרגל הקצוות נמצא בנט שמייצג כביכול את המסר של עם ישראל, ומעוניין במיזוג בין חלקים שונים בחברה ומדבר על מסרי ההשתלבות.

לעומת זאת בקצה השני של הסרגל, נמצא בצלאל סמוטריץ' שמייצג את המגזריות ואת הציונות הדתית לטענתו, וכן את הדגלים של תורה ושלמות הארץ. הוא טוען שהוא מייצג את הציונות הדתית למרות שחלקים גדולים ממנה כבר נטשו מזמן את הפוליטיקה המגזרית והשתלבו בכל חלקי העם כולל בפוליטיקה.

לצערי, אנשים בוחרים יותר מדי בגלל דיבורים ופחות מדי בגלל מעשים. כשניגשים להצביע, חשוב שלצד הדיבורים והעמדות תקבל העשייה הפרלמנטרית משקל גדול יותר בהחלטה למי להצביע. עלינו לברר מה היו ההצבעות של חברי הכנסת בנוגע לחוקים שהניחו, האם הם יזמו חוקים לטובת האזרח, האם הם הביטו על האזרח, נענו לפניותיו ועשו לטובתו. הדיבורים והסיסמאות יכולים למשוך אנשים להצביע עבורם,

אבל מה שמשנה מציאות זאת דווקא העשייה הפרלמנטרית המפרכת והקשה. רבי חנינא בן דוסא אמר: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת." (מסכת אבות, ג, ט). ובהקשר הפוליטי נאמר, מי שדיבוריו קודמים למעשיו גם דיבוריו אינם מתקיימים, ומי שמעשיו קודמים לדיבוריו – גם דיבוריו יתקיימו.

יערה שילה, מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה, מייסדת חינוך מלידה וחברת סיעת התעוררות בירושלים.