רק לפני תקופה קצרה אם הבית נעמי אסתר בן שבת הלכה לבית עולמה, לאחר שנות יסורים קשים ומרים, בהם עמדה בעוז ובגבורה.
ליבה לא עמד בחולי, והמחלה הכריעה אותה. וכך, ביום אחד ליבה נדם, היא השיבה את נשמתה ליוצרה.
גם חייה היו קשים, לפני כחצי שנה היא חתנה את בנה, היא התחייבה יחד עם בעלה סכום מינימלי להוצאות החתונה, אבל גם זה לא היה לה לשלם, בצר לה היא ראתה כיצד בנה יחד עם כלתו מתגוררים ביחידת דיור קטנה וצפופה כשאין להם מאומה, בקושי אוכל היה להם, שלא לדבר על רהיטים ומוצרי חשמל שלא היה להם את היכולת לקנות.
האמא נפטרה, אך ישנם בבית עוד ארבעה ילדים הנמצאים בתקופת השידוכים. אין להם מאיפה להתחיל, כי אין להם מאומה, בקושי רב האבא מפרנס את המשפחה היתומה, וכעת מניין ישיג כסף להוצאות הנישואין.
כעת, ברגע האחרון ובלית ברירה הם פונים לעזרתנו, אסור לנו לשתוק, אסור לנו להתעלם, זה ממש פיקוח נפש, חובה שלנו, הזדמנות שלנו, לבא ולעזור למשפחה האבלה, למשפחה הכאובה, להעלות חיוך על פניהם, לנגד את דמעותיהם של היתומים, אסור לנו להתעלם, מצטרפים כעת לעזרת המשפחה.