הכתבה המתמרחת על גדעון סער במוסף לשבת נפתחה בשיר הלל לצניעותו שובת הלב מול הראוותנות של השלושה-כתבי-אישום: דמיינו את ביתו של נתניהו, עם בריכה וריצפת שיש, ועכשיו אנו עוברים לביתו הנחבא אל הכלים של הצנוע המפורסם ביותר מאז ריבלין.
בית רגיל כל כך, ניירות פזורים על השולחן, ילדים, מטרנה, חסר רק שיתפסו אותו בגופיה ועם גרעינים, כי הצנוע וזוגתו הופתעו מבוא העיתונאי שבמקרה עבר בסביבה ונמשך אל צלילי הצניעות הרכים שבקעו מהדירה. הם בכלל לא התכוננו, סליחה על הבלגן.
וכל זה בשביל הפאנץ׳ של העיתונאי: כמה מרגיע לראות שהאיום הגדול ביותר על נתניהו הוא איש כמוני וכמוך. כמו ההורים של הילדים בגן.
אז זהו, שזה מרגיע רק שמאלנים עם שכל של ציפור סוציאליסטית, שחיים עדיין בעולם בו המדד למנהיגות הוא עד כמה הצנוע מפשיל שרוולים ויוצא לעבוד ברייפת, מגרפה בידו ופיו אומייר שירה.
הדבר האחרון שמרגיע אותי הוא לחשוב שכלכלת ישראל, ההתמודדות מול איראן, הבריתות המדיניות, התימרונים הדיפלומטיים מול הממשל האמריקני ומול רוסיה, ההחלטה אם להטיל סגר או לשלם יותר כדי להביא לארץ את החיסונים באופן מיידי, החישוב המהיר של כדאיות הוצאה מול תוצאה, ועוד הרבה החלטות וצעדים גורליים שצריך לקבל 24/7 לפעמים בתוך דקות, כל אלה יהיו בידי השכן עם הכפכפים.
שההחלטה אם לתקוף בסוריה תידחה עד שהוא יחזור מהסופר בו הוא עומד בתור בצניעות כאחד האדם, או שהוא ישכח להרים טלפון לפוטין כי הוא עושה שיעורים עם הילדים, מתוק שכמותו ואבא מאמם, שיו.
שמאלנים ופעוטות לא יודעים להבחין בין סרט לבין מציאות. אצל ילדים זה נגמר בלילה טוב וחלומות על פייות, השמאלנים הולכים עם הפייות להצביע בקלפי. צנוע הם צריכים לי, מלך שיורד אל העם ומסתובב ביניהם מחופש לעני כדי לבדוק עד כמה רחב ליבם של תושבי ממלכתו, ואת בתו ישיא לצעיר משלושת האחים, שלא בזהב חשק, אלא באהבה טהורה.
מנהיג לא צריך להיות הצנוע הידוע, זו התכונה הכי פחות משמעותית. הוא צריך להיות מפוכח, חד, אסרטיבי, אינטליגנטי, מחושב וממוקד בכל רגע. תשומת ליבו לא צריכה להיות מוסחת על ידי המינוס בבנק, והוא לא צריך להיתקע עם האוטו בדרך לישיבת ממשלה, רק כדי לעשות לי תחושה טובה שהוא בדיוק כמוני. הוא צריך לקבל משכורת גבוהה מאוד, לגור בתנאים טובים ולישון על מזרן נוח במטוס לארה״ב, כי כל אלה יאפשרו לו להיות מרוכז אך ורק בתפקידו, התפקיד הקשה בעולם, ראש ממשלת ישראל. אחד כזה אני צריך שם.
בלי להיכנס לניתוח מלא של ההבדלים בין הצנוע לבין נתניהו, אם הוא כל כך מקסים את העיתונאים בכך שהוא עסוק עם המטרנה וחשבון החשמל, שיהיה ראש ועד הבית שלהם. ואין לשכוח את השאלה - איך הוא יחלק את זמנו הצנוע ברגע שיסור חינו בעיניהם והם יתחילו לתפור לו תיק.