הרב יהודה מלמד
הרב יהודה מלמד צילום: ישיבת רמת גן

הדברים שאומר, הרי הם בסגנון של שיעור ישיבתי, התוכן המצב הפוליטי. יש בהם להעלות אולי מעט חיוך וגם לתת מבט קצת אופטימי על העניינים.

הנה: יש להקשות בעניין היחס לגנץ, הרי מינו אותו לראש כחול לבן ובעבור זה הצביעו לו קרוב לשלושים מנדטים, ואם כן מדוע כאשר עשה קואליציה עם נתניהו עזבו אותו חצי מהמפלגה האם כך מתנהגים כלפי מנהיג? האם זה לא א ב לתת לו לתמרן בתוך המצב הפוליטי הסבוך ולהשיג את המירב האפשרי?

קושיא שניה, כעת בזמן האחרון עלתה הצעה לפיזור הכנסת גנץ רצה לדחות את הפיזור וחלק מאנשי מפלגתו הצביעו נגדו. האם כך פועלים כלפי מנהיג האם זה לא תפקידו לתמרן לפי הבנתו?

קושיא שלישית, בזמן שהלכו לבחירות לפני שנה ושנתיים מנהלי הקמפיין של הליכוד ניסו להוציא דיבתו רעה כדרכם של מערכות בחירות [לצערנו], וכלי התקשורת הציגו אותו כמשיח חדש ואת הביקורת הכניסו לסוגריים, ואילו עכשיו הם עצמם מוציאים דיבתו רעה בכל מיני תוכניות ותחקירים. האם כך מתנהגים כלפי מנהיג שרק לפני פחות משנה הצביעו לו קרוב למליון איש? אתמהה. ויש אומנם כל מיני תירוצים אבל אינם מתיישבים על הלב.

לכן, נראה לי לחדש יסוד שעל פי זה יבואר הכל. כאשר השמאל בוחר מאן דהו לראש ממשלה הוא לא בוחר מנהיג אלא שולח פקיד.

לבאר הדברים נקדים הקדמה. נקח משל מהעולם החרדי כאשר הם שולחים מישהו להיות רב ראשי אשכנזי האם הם שולחים את מישהו שנחשב בעיניהם גדול הדור? ממש לא. גדולי הדור הם מועצת גדולי התורה או העדה החרדית וגם רבנים אחרים רבים פחות ידועים. האם העובדה שמישהו קיבל את תפקיד רב ראשי מעידה על גדולתו בעיניהם? ממש לא. יכול להיות שהוא תלמיד חכם כמו הרב לאו של עכשיו שהוא תלמיד חכם גדול ומובהק, אבל לא מפני זה שלחוהו ואין התפקיד מעיד עליו.

אלא לאיזה עניין שולחים מישהו להיות רב ראשי? שולחים אותו כפקיד שיבצע במסגרת מערכות המדינה את הוראתם ואת דרכם של גדולי הדור. אם יבצע טוב ואם לא אין לו שום גיבוי, אם אתה נאמן למשלחים טוב ואם לאו הכבד ושב בביתך. וכל הציבור יודע בלי להתבלבל, למי נשואות עיניו, ומי רק בבחינת שליח פקיד.

כך ממש בוחר השמאל ראש ממשלה. ברור לו שהמנהיגים האמיתיים הם שופטי בג"ץ, הם מועצת גדולי התורה, ויש עוד רבנים כמו מלומדים בענייני המדינה ובמשפט ומעצבי דעת קהל למיניהם. כל הציבור יודע למי נשואות העיניים ומי רק שליח להגשים את הרעיונות בתוך השדה הפוליטי. לכן כאשר אתה שומע את ניסנקורן או גנץ אומרים "אנחנו נשמור על שלטון החוק" "לא ניתן שיפגעו בעצמאות בתי המשפט" זה ממש כמו שדרעי או ליצמן יאמרו "אנחנו נבצע רק מה שיורו לנו גדולי התורה". [משום מה נראה לי שדווקא העסקנים החרדים יותר עצמאים ממקביליהם החילונים..]

ובכן מה תפקידו של ראש הממשלה בעיניהם? במידה רבה תפקידו לדאוג שהשדה הפוליטי לא יפריע למנהיגים האמיתיים לנהל את העניינים. על פי זה מיושב הכל, כל עוד שגנץ וכל כיוצא בו מבצע את השליחות, כתר יקשרו לראשו אבל אם אינו מבצע את השליחות אזי יתוש טוב ממנו.

לעומת זו, הימין בוחר מנהיג מישהו שיוליך את המדינה מתוך הקשבה לרצון הציבור שהוא קהל הבוחרים והציבור כולו, שידע לבטא את רוחו וזהותו, שידע להגשים את חלומותיו תקוותיו, ולהגן עליו מאויביו עד כמה שאפשר, ולתמרן ואולי גם לתחמן כדי לבצע זאת בשדה הפוליטי והמדיני.

לכן, כאשר אנשי שמאל תמהים שוב ושוב למה לא צומח שם מנהיג שנותן פייט מול מנהיגי הימין, וגם תמהים מדוע הם כל כך חובטים בלא רחם במי שהצליח אבל לא הצליח מספיק, יכולים לקרוא את השורות דלעיל ולקבל תשובה. ובאמת הדברים פשוטים ומפורסמים עד שאין צריך לאומרם אבל אולי קצת מוסיפים בהירות ביחס למה שקורה.          

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו