באשר למינוי ראש ממשלה לרשות הפלשתינית אמרו אתמול ראש הממשלה ושר הביטחון כי יש לבחון את סמכויותיו ואת יחסי הגומלין בינו לבין ערפאת.
עם זאת, ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה, מומחה לטרור בינלאומי איסלאם פונדמנטליסטי ולסכסוך ערבי ישראלי אומר כי מדובר באחת מהבדיחות הגדולות של ערפאת, וכי הדבר דומה להצהרות של ערפאת בזמנו כי הוא מבטל את האמנה הפלשתינית. זו, כידוע, מעולם לא בוטלה. בוקעי מציין כי מי שבוחן את סמכויותיו של ראש הממשלה לפי החוקה של הרש"פ יודע כי אבו מאזן יכהן כ"מזכירה של ערפאת". נשיא המדינה הוא ערפאת, הוא המפקד העליון של כוחות הביטחון של הרש"פ, והוא המייצג את הרשות בענייני חוץ.
אבו מאזן, אומר בוקעי, יתעסק בעיקר בענייני הביוב של רמאללה בעוד שערפאת הנשיא ימשיך לנהל את שאר העניינים. מדובר בראש ממשלה בעל מעמד הדומה למעמדם של ראשי הממשלות במצרים ובירדן, ולכן אפשר לומר כי במינוי זה אין כל משמעות של חידוש. כל עוד ערפאת בחיים, מוסיף בוקעי, דבר לא ישתנה ברשות, משום שהכל נובע מערפאת, והוא, לדבריו, "גאון מניפולטיבי". בוקעי הוסיף כי בשנת 1998 סיפר חבר המועצה המחוקקת של הרשות שהוא פנה לערפאת וביקש ממנו לחתום על חוקה, ובתגובה אמר לו ערפאת: "אתה רוצה שאחתום על חוקה? בסדר. תחכה שאני אמות. תחכה שיקברו אותי. אחרי שיקברו אותי בקבר תוציא את האמה של ידי וכך היא תחתום על חוקה לרשות".
ערפאת פועל לנוכח המציאות והלחצים הבינלאומיים כדי "לסבר את אוזני התמימים בעולם והסהרורים בישראל", כלשונו, כדי שישלו את עצמם כאילו יש חוקה וכאילו יש ראש ממשלה. לדבריו, הסיבה לכך שאיש אינו קם ואומר את האמת היא שבישראל מעוניינים להיות מרומים. ישראל רוצה שערפאת ירמה אותה. ערפאת ידע ש"חכמי אוסלו" היו מעוניינים בהסכמים יותר ממנו, וכי הם גם רצו למסור את חברון לפני שהוא היה מעוניין לקחתה. הם רצו להתקדם ולוותר ולתת עוד ועוד לפני שהוא הסכים לכך. הבעיה, אומר בוקעי, מצויה אצלנו.
לדבריו, אם ערפאת יחוסל תיפתח מלחמת ירושה קשה, והמועמדים האפשריים יהיו דחלאן וטיראווי ולא אבו מאזן. מי שיתפוס את השלטון, אומר בוקעי, הוא מי שבידיו כוח צבאי וגם יכולות של נחישות ושל אכזריות.
עם זאת, ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה, מומחה לטרור בינלאומי איסלאם פונדמנטליסטי ולסכסוך ערבי ישראלי אומר כי מדובר באחת מהבדיחות הגדולות של ערפאת, וכי הדבר דומה להצהרות של ערפאת בזמנו כי הוא מבטל את האמנה הפלשתינית. זו, כידוע, מעולם לא בוטלה. בוקעי מציין כי מי שבוחן את סמכויותיו של ראש הממשלה לפי החוקה של הרש"פ יודע כי אבו מאזן יכהן כ"מזכירה של ערפאת". נשיא המדינה הוא ערפאת, הוא המפקד העליון של כוחות הביטחון של הרש"פ, והוא המייצג את הרשות בענייני חוץ.
אבו מאזן, אומר בוקעי, יתעסק בעיקר בענייני הביוב של רמאללה בעוד שערפאת הנשיא ימשיך לנהל את שאר העניינים. מדובר בראש ממשלה בעל מעמד הדומה למעמדם של ראשי הממשלות במצרים ובירדן, ולכן אפשר לומר כי במינוי זה אין כל משמעות של חידוש. כל עוד ערפאת בחיים, מוסיף בוקעי, דבר לא ישתנה ברשות, משום שהכל נובע מערפאת, והוא, לדבריו, "גאון מניפולטיבי". בוקעי הוסיף כי בשנת 1998 סיפר חבר המועצה המחוקקת של הרשות שהוא פנה לערפאת וביקש ממנו לחתום על חוקה, ובתגובה אמר לו ערפאת: "אתה רוצה שאחתום על חוקה? בסדר. תחכה שאני אמות. תחכה שיקברו אותי. אחרי שיקברו אותי בקבר תוציא את האמה של ידי וכך היא תחתום על חוקה לרשות".
ערפאת פועל לנוכח המציאות והלחצים הבינלאומיים כדי "לסבר את אוזני התמימים בעולם והסהרורים בישראל", כלשונו, כדי שישלו את עצמם כאילו יש חוקה וכאילו יש ראש ממשלה. לדבריו, הסיבה לכך שאיש אינו קם ואומר את האמת היא שבישראל מעוניינים להיות מרומים. ישראל רוצה שערפאת ירמה אותה. ערפאת ידע ש"חכמי אוסלו" היו מעוניינים בהסכמים יותר ממנו, וכי הם גם רצו למסור את חברון לפני שהוא היה מעוניין לקחתה. הם רצו להתקדם ולוותר ולתת עוד ועוד לפני שהוא הסכים לכך. הבעיה, אומר בוקעי, מצויה אצלנו.
לדבריו, אם ערפאת יחוסל תיפתח מלחמת ירושה קשה, והמועמדים האפשריים יהיו דחלאן וטיראווי ולא אבו מאזן. מי שיתפוס את השלטון, אומר בוקעי, הוא מי שבידיו כוח צבאי וגם יכולות של נחישות ושל אכזריות.