כך גרמנו להצפות הנחלים בתוך הערים

הפכנו נחלים לצינורות בטון, בנינו שכונות על בריכות מים טבעיות, מנענו זרימה חופשית למי התהום וקיבלנו הצפות בערים. אבל ניתן לתקן.

שמעון כהן - ערוץ 7 , ו' בשבט תשפ"א

כך גרמנו להצפות הנחלים בתוך הערים-ערוץ 7
הצפות בנהריה. ארכיון
צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90

ההצפות בנהריה חוזרות על עצמן מדי שנה בעונת הגשמים. הצפות הנחלים מזמנות אליהן לוכדי שיטפונות שבאים להתרשם ולתעד. על התופעה ומשמעויותיה שוחחנו עם דנה טבצ'ניק, מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע.

"אנחנו לא שומרים על הטבע והוא קצת מכה בנו חזרה, וזה ניכר בעיקר בחודש", אומרת טבצ'ניק ומבהירה: "לקחנו את הנחלים שאמורים היו להגן עלינו מהגשמים העזים שיורדים עלינו היום, היו אמורים לצמצם את עצמם הזרימה שמגיעה אלינו ולשם כך הוא צריך את המרחב להתפשט ולהציף את עצמו, יש לו פיתולים וצמחיה שמווסתת את המים, אבל הפכנו את הנחלים לתעלות ניקוז. לקחנו בטון וביטנו אותם, העמקנו אותם והפכנו אותם לצינורות בטון שמעבירים כמויות מים שאי אפשר לשלוט בזה".

"אנחנו צריכים להחזיר לנחלים את המצב הטבעי שלהם וכך נוכל להתמודד טוב יותר עם הגשמים העוצמתיים שאנחנו חווים", אומרת טבצ'ניק הקובעת כי הפיכת הנחלים לצינורות בטון מונעת את היכולת להכיל את כמויות המים והדבר גורם להצפת העיר כפי שקורה בנהריה ובמקומות נוספים. "נחל אמור לווסת את המים בהרבה שטח וגם בצמחיה אבל כשיש נחל בטון שהוא תעלת בטון המים עוברים מהר וזה מאוד מסוכן לנו".

לדבריה בשנים האחרונות חל שינוי בהתייחסות מתכנני הערים לסוגיה, "בשנים האחרונות השכילו להבין שזה מה שמייצר הצפות באגן כולו, ובימים הללו יותר ויותר מדברים על ניהול נכון של אגן ההיקוות ואיך להחזיר את הנחלים את התפקוד הבריא שלהם, כדי שהם יתחזקו את עצמם ואותנו".

טבצ'ניק מדגישה כי יש להעביר את הדיבור והשיח על שיקום הנחלים לרמת המעשה והדבר אכן אפשרי. נחלים הם בעלי יכולת שיקום מהירה, הם חוזרים במהירות לאפיקי הזרימה הטבעיים שלהם, מציפים שטחי חקלאות. "לשקם נחלים זה משהו שאפשר לעשות, בניגוד לדברים אחרים בטבע ואם נשכיל לעשות את זה נוכל להתמודד טוב יותר עם הגשמים העוצמתיים שמגיעים בכל חורף יותר ויותר חזק".

עוד היא מוסיפה ומציינת כי להצפות ישנה סיבה נוספת והיא "הפיתוח המאסיבי של אזורי מגורים ותעסוקה בשטחים הפתוחים שלנו בלי לחשב חשיבה אסטרטגית איפה נכון ואיפה לא נכון לבנות. לפעמים בונים בתים על בריכות חורף ענקיות, במקום שהאגם רגיל לקלות להשהות את המים לפני שהם מחלחלים למי התהום, אבל הבניה, הבטון והאספלט יוצרים את אותן הצפות. כשבונים על אזור רגיש חייבים להכיר את ההשלכות".

"גם אם בונים את התשתיות נכון הם לא תמיד עוזרים וגם אנחנו מאבדים את משאב המים שעובר לים במקום לחלחל למי התהום", אומרת טבצ'ניק ומוסיפה כי בשנים האחרונות "יש שיפור אבל לא מספיק להבין אלא צריך גם לפעול בעניין. לאחרונה אושרו כמה תכניות פיתוח מאסיביות על שטחים רגישים ביותר בעיקר במובן של מים כמו הרכס הלבן בהרי ירושלים, שטח טבעי באשדוד, שטח ביוקנעם, אלה אזורים רגישים ולמרות שהבנו אנחנו ממשיכים לבנות כמו לפני שלושים וארבעים שנה בלי ליישם את מה שאנחנו יודעים שמסב לנו כל כך הרבה נזק וזו בכייה לדורות".