בשנתיים האחרונות הוליווד הנפיקה לנו שפע של סרטים על מוזיקאים, החל מלהקת קווין ואלטון ג'ון ועוד לזמר אלמוני שמסתבר שהוא היחיד בעולם שזוכר את השירים של הביטלס, והיה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהטרנד הזה יגיע גם לסרטי ילדים.
'נשמה', הלהיט החדש של פיקסאר (דיסני), יושב על הטיקט הזה בדיוק. בתחילת הסרט אנחנו נחשפים לדמות של ג'ו גרדנר, מורה למוסיקה במקצוע ונגן ג'ז בנשמה, ובמהלך הסרט אנחנו מלווים את התהליך שהוא עובר. סליחה, לא הוא, הנשמה שלו עוברת.
כמו ב'הקול בראש' המצוין וזוכה האוסקר, דיסני עושים פה את הצעד אחד קדימה (או פנימה), ומשלבים במהלך הסרט בין ההתרחשות במציאות לבין אותן דמויות קטנות שמתרוצצות לנו בפנים. ב'הקול בראש' אלו היו רגשות, עכשיו זה הנשמה. את שני הסרטים אגב, ביים וכתב פיט דוקטר.
במהלך העבודה על הסרט הזה דוקטר קודם לתפקיד מנכ"ל פיקסאר, כך שלא מופרך להניח שזהו הסרט האחרון שאנחנו רואים ממנו כבמאי, מה שבוודאי יצער את חובבי האנימציה. חוץ מהסרטים שהזכרנו, חתום דוקטר גם על 'מפלצות בע"מ' ו'למעלה', והיה שותף גם לעבודה על 'צעצוע של סיפור'
חוץ מג'ו, במהלך הסרט אנחנו נחשפים לעוד נשמה, הפעם ללא גוף, נשמה שנקראת בפשטות 22. גם היא כמובן עוברת תהליך, והקשר בינה לבין ג'ו הוא הציר המרכזי שמניע את העלילה.
הבחירה של פיקסאר דווקא בדמות של נגן ג'ז לגיבור הראשי שלהם, ובג'ז למוזיקה שתלווה את הסרט, היא אמיצה ולא מובנית מאליה. הבחירה הקלה כמובן הייתה ללכת על סגנון מוזיקה שילדים מכירים ואוהבים, כמו שעשו ב'טרולים 2' עם מוזיקת פופ, ולכן הבחירה במוזיקה שהיא קצת שונה ומוזרה באוזן בשביל הילדים היא הימור. כאמור, הימור משתלם בעיניי.
נשמה, שעה וארבעים דקות. כרגע בשירות הסטרימינג של דיסני (דיסני+), בתקווה שבקרוב גם בבתי הקולנוע...