החרדים נדהמו: יש ממי ללמוד

בניגוד למה שסיפרו להם, שהם 'פך השמן הטהור' ושה'מיזרוחניקעס' חלשים בלימוד ובמצוות, הם גילו במלונית הקרונה, שההיפך הוא הנכון.

מנחם רהט , ח' בשבט תשפ"א

החרדים נדהמו: יש ממי ללמוד-ערוץ 7
ריקודים במלונית הקורונה
צילום: ישעיה ה

1.רעידת אדמה. לא פחות. זה מה שחוללה המלונית הייחודית לבחורי ישיבות, שמופעלת במלון דן פנורמה בירושלים. כל כך עמוק היה הזעזוע, שבעטיו נתבקשו גדולי הציבור החרדי, לפרסם קריאה להרחקת בחורי הישיבות החרדיות מן המלונית הישיבתית.

וכך פירסמו הרבנים ביומון החרדי ליטאי 'יתד נאמן': "בדבר המלוניות המיועדות לחולי קורונה, כפי שהוברר לנו רבו המכשולות בהם, וגם במלוניות המיועדות לבחורי ישיבה בלבד, הרי האווירה שם אינה מתאימה לבני תורה השואפים לעליה בתוי"ש (בתורה ויראת שמים). וזה מלבד המפגעים הרוחניים העלולים להימצא המקומות האלו ואכמ"ל (ואין כאן מקום להאריך) ובפרט לבני הישיבות הקטנות, מלוניות אלו הם סכנה רוחנית ממש".

2. ולמי שלא הבין, טרח וביאר היתד, שהמלונית הישיבתית "הפכה מקור לקילקולי השקפה ואובדן קנייני רוח. נוצרו מכשולים רוחניים רבים עקב השהות במלוניות, לשם פונו גם צעירים מחוגים אחרים. בעקבות המפגשים עולים לדיון נושאים של השקפת עולם היהדות החרדית והשקפת התורה... בצביון שאין רוח חכמים נוחה מהם. השהות במקום הפכה במקרים רבים למפגשים... שאינם הולמים צורת בן הישיבה ואת הליכותם בקודש ופתחה את המקום לאווירה הרחוב שמנסה לפלוש כבר תקופה ארוכה לתוככי הקודש פנימה".

קילקולי השקפה? אובדן קנייני הרוח? – דווקא במלונית שכולה על טהרת הקודש?! מה מסתתר מאחורי המלל הזה?

3. התשובה טמונה בהלם ובתדהמה שפקדו את העסקנים החרדיים, כשנתוודעו לתוצאות המפגש הראשון בחייהם של בחורי הישיבות החרדיות, 'פך השמן הטהור' שמעולם לא יצאו מתחומי הגטו, עם בחורי ישיבה מסוג חדש – בני הישיבות הציוניות-דתיות.

המפגש הזה חולל רעידת אדמה. לפתע הסתבר לישיבניקים החרדים, שכל מה שלימדו אותם לגבי הישיבות הדתיות לאומיות – בשקר יסודו. הסבירו להם שקיים הבדל תהומי בין 'הישיבות הקדושות', לישיבות הציוניות דתיות: האחרונות אינן באמת ישיבות. תמיד מקפידים לציין שְמן בתוספת מרכאות פוגעניות - 'ישיבות', לאמור: לא ישיבות ממש, אלא יצור כלאיים, שאיננו באמת ישיבה.

4. והזעזוע רק גבר, כשהתברר שהבחורים הסרוגים, אלה שהיתד קורא להם ברוב איוולתו 'הד"לים', אינם פחות למדנים ויראי שמים, ולפעמים יותר. כשתלמידי 'הישיבות הקדושות' מתנהגים במלונית כמו בקייטנה, קמים מאוחר, נעלמים מהלימוד, הרי הסרוגים, הפלא ופלא, שוקדים ומעמיקים, בתורה ובעבודת ה', מבוקר עד ערב.

כל השנים לימדו את החרדים הצעירים, שהחבר'ה עם החולצות שמחוץ למכנסיים והסנדלים והגרביים, אינם באמת 'בני תֵיירֶה'. ולפתע מתבררת האמת: למדנותם עולה פעמים רבות על זו של בני הישיבות החרדיות. ולא זו אף זו: יראת השמים שלהם עולה על זו של ה'בני תיירה'. שומו שמים!

והכי-הכי חמור: החבר'ה מהציונות הדתית, הממיתים עצמם באוהלה של תורה, והתנהגותם מופתית וללא רבב, הם בעלי השקפה ציונית מוצקה, הנשענת כולה על תורת ישראל. "עולמי קרס עליי", מודה בחור חרדי במכתב שפורסם ברשתות החברתיות. "שיקרו לי, עבדו עליי. פגשתי בחורים מישיבות אחרות, ישיבות של חרדל״ים... ראינו שמטרת כולנו היא להגדיל תורה ולהאדירה".

5. הנה עדותו הנאמנה של ע.ה., בחור ישיבה נודעת וגדולה, ש'נפקחו עיניו': "אור לד׳ שבט, תשפ״א, מלונית הקורנה דן פנורמה, פעיה״ק ירושלים תובב״א. לאחי בני עמי וכל שלומי אמוני ישראל בכל אתר ואתר בארץ ישראל ת״ו.

"בושתי ונכלמתי. בחורי ישיבות, חלקם מישיבות נחשבות וטובות, נמצאים במלונית ומקיימים מניינים בשעות מאוחרות, בקושי באים לסדרים ולבית מדרש המאולתר שהקימו ומתנהגים ממש כתינוק הבורח מבית הספר... לעומת זאת, ה'מיזרוחניקעס' עסקו מבוקר עד חצות בלימוד, בהעמקה ובפילפול.

"פגשתי בחורים מישיבות של חרד"לים. ראיתי איך ה'מזרוחניקעס', כפי שלימדו אותנו ללעוג להם ולזלזל בהם, הם שממלאים את בית המדרש השומם. לומדים ומתפלפלים בר׳ שמעון [שקופ] ובר׳ חיים [מבריסק], לומדים 'קצות [החושן]' ו'נתיבות [המשפט]', בונים ומפרקים סברות, כמונו ממש! ישבנו יחד, למדנו בבא מציעא, ר׳ חייא קמייתא, הילך, והיה שטייגען...

6. ההפתעה עצומה: "...מצאנו אחים שלא ידענו שהם קיימים. אחים טובים ויקרים שאיכפת להם אך ורק מתורה, ולהגדיל את שמו של הקב״ה. והפלא הגדול, שזה קיים בלי הלבוש, בלי ההשקפה הטהורה, ואחרי זה הם עוד הולכים גם לצבא לכמה חודשים, וחוזרים לישיבה כאברכים.

"ואני נותרתי מבולבל ועצוב, האם זה השמד הרוחני? בחורים שיושבים ולומדים מבוקר עד ליל, מחמירים קלה כבחמורה כמעט בכל דבר. אלה הבחורים שרבותינו מפחדים? איך זה יכול להיות שגדלנו עם תבנית אחת של בן תורה, ופתאום אנחנו מגלים שיש בני תורה אחרים, לא פחותים מאיתנו כלל, עם תבנית שונה אך דומה.

"איך העלימו את זה מעינינו? אמרו לנו שה'מזרוחניקעס', אלה עם הכיפה הסרוגה והסנדלים המוזרים, לא יודעים ללמוד. אמרו לנו שכך לא גדלים ומתעלים בתורה. שלהם אכפת רק מארץ ישראל, ורק לנו איכפת מכל התורה כולה. שיקרו לנו. זו לא המציאות.

"מצאתי אחים חדשים, אחים שאמנם יש להם השקפה קצת שונה, אך כולנו מכוונים לשם שמיים ולהגדיל את שמו של ה׳ יתברך, וזה מה שחשוב". על המכתב חתום "ע. ה., אחד מבחורי הישיבה היושבים זמנית במלונית הקורנה פעיה״ק תובב״א".

7. האמת, לפעמים, כואבת. וזה מה שקרה כשנחשפו 'בחורי החמד' ללמדנותם ולהליכותיהם של בני גילם הסרוגים. איך כתב אחד הפרשנים החרדים באתר חרדי על המפגש המדהים הזה? – "פתאום מגלים הבחורים החרדים, שההשקפה הציונית מעוגנת בתורה". שומו שמים והזדעזעי ארץ! געוואלד!