הרב יוני לביא: פס קטן של אור

נניח שאתם הייתם צריכים לבחור מי תהיה המצווה שתפתח את תרי"ג המצוות. את מי הייתם שמים בראש?

מן הסתם מצווה יסודית כמו האמונה בה' או אולי "זכור את יום השבת לקדשו". מה שבטוח הוא שלעולם לא הייתם עושים את מה שעשתה התורה: פתחה עם מצוות קידוש החודש.

מצווה שנראית מאוד טכנית וקשורה לסידור הפורמאלי של לוח השנה וקביעת החודשים. רק תארו לעצמכם שהחוק הראשון בספר החוקים של מדינת ישראל היה עוסק בשאלה באיזה תאריך מתחלף שעון קיץ לשעון חורף.

נו באמת, אין לך משהו חשוב יותר לפתוח בו?

רבי נתן מברסלב ענה על כך תשובה מדהימה: בכל חודש נעלמת הלבנה למשך יממה שלימה והלילה נעשה חשוך לגמרי. מה שצריך כדי לקדש את החודש הוא שני אנשים שבתוך האפילה הזאת יצליחו לראות אפילו פס קטן של אור.

בזכות המבט שלהם יכול בית הדין ואיתו עם ישראל כולו להכריז: מקודש מקודש!

כשהיינו במצרים, אומר רבי נתן, היינו שקועים בחושך גדול. מט' שערי טומאה. אבל הקב"ה ראה בנו גם אז נקודה של אור, הביט אל הטוב שבנו וגאל אותנו.

מאז התפקיד הזה מוטל עלינו: לקדש את החודש. לחפש גם בתוך החושך, הרע, הקושי - את נקודת האור. להביט בעין טובה על עצמנו, על הילדים שלנו, על עם ישראל ועל העולם כולו ולהאמין שגם אם האור נראה כמו פס קטן הוא עוד עשוי לזרוח ולהאיר באור גדול.