היה קשה לפספס את הסרטונים ממלונית הקורונה של בחורי הישיבות. זה רץ בקבוצות הוואטספ, זה היה באתרים המגזריים, בפייסבוק, בטוויטר, וכולנו טפחנו לעצמנו על השכם והשמנו מנחת: תראו מה זה, אחדות.
ואז הגיע המכתב ואנחנו כבר התמוגגנו סופית. בחור ישיבה, חרדי, ממש עם הכיפה השחורה והפאות וכל הסיפור (אבל אנונימי כמובן...), כתב שאנחנו דווקא בסדר. שסיפרו לו כל מיני אגדות על המזרוחניקים, אבל הוא גילה שמדובר דווקא בבני תורה.
אין צורך לציין שגם המכתב הזה נהיה ויראלי תוך דקות, האתרים והרשתות החברתיות פשוט התמוגגו, הנה, הם אומרים שאנחנו בסדר. חרדים ודתיים-לאומיים לומדים ביחד, יש לכם קץ מגולה מזה? יש יותר אחדות מזה?
אבל, ופה אני הולך להגיד משהו אולי לא כל כך פופולרי, לא באמת התלהבנו מהאחדות, התלהבנו מזה שהחרדים הסכימו לשתף אותנו ב'משחק' שלהם. מלמטה למעלה, אחות קטנה שמביטה אל אח גדול, כמהה לתחושת אישור, לתחושה שגם היא בסדר.
למה המגזר שלנו, והחרדים אפילו יותר, כל כך מתלהבים מאביב גפן לאחרונה? הרי שנים הוא היה 'אויב הדת' מספר אחת, ופתאום במחי ראיון אחד בבני ברק ודואט עם אברהם פריד הכל נמחק? והתשובה היא כן, כי הוא מהברנז'ה, כי בזכותו שיר של אברהם פריד נכנס לגלגלצ, כי הוא נתן לחרדים את תחושת האישור שהם כל כך זקוקים לה.
אז זו התחושה שקיבלתי מצפייה בסרטון, יש למגזר שלנו ילד – קוראים לו בחורי הישיבות, ועד היום החרדים לא הרשו לילדים שלהם לשחק עם הילד שלנו, אבל הנה, הכל השתנה, עכשיו גם הילד שלנו הוא אחד מהחבר'ה. אז זהו, שלא.
הגאווה הייתה מגזרית, התפוצה הייתה מגזרית, וכולנו הרגשנו בעננים, אבל האמת הכואבת היא שהכותב בכלל לא התכוון למגזר הדתי לאומי, שהסרטונים האלו לא מייצגים.
לא מאמינים לי? עברתי על כל המכתב ולא מצאתי לא את המילה 'דתי', לא את המילה 'לאומי' ואפילו לא את המקף שמחברת ביניהם. אז על מי הכותב מדבר? איזו קבוצה הסרטונים האלו מציגים? הנה כמה ציטוטים קצרים מהמכתב המדובר:
"פגשתי בחורים מישיבות אחרות, ישיבות של חרדל״ים...", "אחרי זה הם עוד הולכים גם לצבא לכמה חודשים, וחוזרים לישיבה כאברכים(הם אמרו שהולכים אחרי עשר שנות ישיבה)..." ו"אלה עם הכיפה הסרוגה והסנדליים המוזרות".
עזבו כרגע את התיוג שהכותב נותן ואומר במפורש שהוא מתייחס לחרד"לים (וחרד"לים בלבד), אפשר להגיד שהוא לא בקיא בחלוקות הפנימיות, אבל איזה אחוז מהציבור שלנו עושה רק כמה חודשים צבא? איזה אחוז חוזר כאברך לישיבה (שלא נדבר על להיות שם עשר שנים? ואת הקטע עם הסנדלים הבאתי רק בגלל השעשוע, אבל גם זה מוטיב שמשוייך לקבוצה מסוימת...
אני לא אוהב את כל החלוקות והתיוגים האלו (דבר קצת מוזר לכתוב שנייה אחרי שעשיתי אותן בעצמי), אבל מצחיק אותי הטפיחה העצמית הזו על השכם. קראתי כל מיני מאמרי מערכת וטורי דעה שמסבירים כי החרדים גילו רק עכשיו את מה שהיה נכון תמיד, וזה פשוט לא המצב.
החרדים גילו עכשיו משהו שהיה נכון תמיד לגבי קבוצה מאוד ספציפית, קבוצה שבכל יום, ובטח ובטח בזירה הפוליטית, שאר המגזר נהנה להשמיץ ולטעון שהיא מנסה לחקות את החרדים.
ואותם אנשים, שרק לפני יומיים דיברו על זה שכבר אין מגזר והתנערו מהחרד"לים מעל כל במה אפשרית, פתאום מעבירים סרטונים ומתמלאים בגאוות יחידה. למה? כי מסתבר שגם הם רוצים בסוף את הפידבק החיובי מהחרדים. איך אמר אלברט אייינשטיין? "אם תורת היחסות שלי תוכיח את עצמה, הצרפתים יטענו שאני צרפתי והגרמנים שאני גרמני. אם היא תכשל, הצרפתים יטענו שאני גרמני והגרמנים יגידו שאני יהודי".
אבל אם נניח את כל זה בצד, אני לא למדתי "בישיבות חרד"ליות" עשיתי קצת יותר מכמה חודשים צבא (לא הרבה יותר, בכל זאת הסדרניק), לא התאברכתי, לא נשארתי עשר שנים בישיבה, ואפילו לא עלינו יש לי נעליים ולא "סנדלים מוזרות".
כמוני יש עוד עשרות אלפים: הסדרניקים, מכיניסטים, מדרשיסטיות, עתודאים וכו', ואני מרגיש לגמרי שלם עם התורה שלמדתי ובתי המדרש שגדלתי בהם. כן, אפילו אם אף בחור ישיבה חרדי אנונימי לא יסכים לכתוב מכתב על זה...