בשבוע האחרון נשברו כל שיאי מגפת הקורונה בישראל. לראשונה נחצה רף עשרת אלפים המאומתים ביום, ובמשך כמה ימים ישראל נעה סביבו. עד סוף השבוע ישראל תעבור את 600 אלף המאומתים מפרוץ המגפה, מקום 14 בעולם ביחס לאוכלוסייה. גם במספר החולים קשה נרשם שיא, כאשר לראשונה נחצה רף אלף החולים הפעילים שמאושפזים במצב קשה. בין השיאים שישראל קיוותה לא להגיע אליהם נמצא גם מספר המונשמים, שעומד נכון לכתיבת שורות אלה על 308. נקודת הציון הכי חשובה היא מספר המתים במגפה, שעומד על 4,142 נפטרים נכון ליום רביעי בבוקר. רבע מתוכם הלכו לעולמם בחודש האחרון.
אל המספרים האלה ישראל הגיעה למרות שכבר שלושה שבועות היא נמצאת תחת סגר. אלא שהכניסה לסגר השלישי הייתה רופפת במיוחד, ובמשרד הבריאות מדגישים שלא הייתה לשמונת הימים הראשונים של הסגר שום משמעות אפידמיולוגית. לעומת זאת, מאז שנכנסנו לשלב החמור של הסגר, ביום שישי לפני שבועיים, החלה ההשפעה על מימדי התחלואה. הנתונים מלמדים שמקדם ההדבקה יורד חזרה לסביבות 1, אך המספרים המוחלטים עדיין גבוהים מדי מכדי שאפשר יהיה לדבר על יציאה מהסגר. לפי משרד הבריאות רק בעוד ימים אחדים נוכל לראות עד כמה הסגר מצליח להוריד את התחלואה. במקביל, ולאחר שמנהלי מחלקות פנימיות שלחו מכתב לממשלה ובו תיארו את המצב הקשה של המחלקות וקראו למקבלי ההחלטות להאריך את הסגר, ממשלת ישראל קיבלה החלטה להאריך את הסגר בעשרה ימים נוספים, עד סוף חודש ינואר. מרבית המומחים מעריכים שלא ניתן יהיה להסתפק בעשרה ימים אלה, והסגר יוארך אף יותר.
"האופטימיות חסרת הבסיס של הודעות הממשלה עושה לנו שירות רע מאוד", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת 'מדעת'. "אין שום אפשרות בנתונים הקיימים שבעוד פחות מעשרה ימים נצא מהסגר. החלטות כאלה מלמדות על אחד משני הדברים: או חוסר הבנה של המציאות בצורה קיצונית, או חוסר רצון לספר לציבור את האמת. שני הדברים מאוד מאוד בעייתיים".
"להחמיר את תנאי היציאה"
אחד הגורמים המרכזיים לנתוני התחלואה הגבוהים כל כך הוא שורת המוטציות שהתגלו בשבועות האחרונים. המוכרות שבהן הן המוטציה הבריטית והמוטציה הדרום־אפריקאית. המוטציה הבריטית, שהתגלתה כבר בחודש אוקטובר אך התפשטה במלוא עוצמתה בדצמבר, מידבקת בין 50 ל־70 אחוזים יותר מאשר הנגיף המקורי. לפי הערכות משרד הבריאות כ־40 אחוזים מכלל החולים החדשים נושאים למעשה את המוטציה הבריטית. גם המוטציה הדרום־אפריקאית נמצאת כבר בישראל, בינתיים בעשרות בודדות של מקרים שזוהו.
מלבד השתיים המוכרות ישנן עוד מוטציות חדשות שהתגלו בימים האחרונים ברחבי העולם. המוטציה הברזילאית כבר חצתה את גבולות המדינה הדרום־אמריקנית והתגלתה גם בפורטוגל וביפן. בארצות הברית התגלו שלוש מוטציות חדשות, שתיים מהן במדינת אוהיו ואחת בקליפורניה. מקרה אחד של הווריאנט הקליפורני אותר בישראל. ביום שני השבוע התגלתה בגרמניה מוטציה חדשה שעוד אין מספיק מידע על השפעותיה. בנוסף אליהן, גם ברוסיה התגלתה מוטציה חדשה, שגם עליה אין מספיק נתונים. המשותף לכל המוטציות הללו הוא הדבקה הרבה יותר גבוהה מהזן המקורי.
"מוטציות הן דבר טבעי שקורה בכל וירוס. בדרך כלל המוטציות מתאפיינות בזה שהן הופכות את הווירוס ליותר מדביק אבל פחות מסוכן. הבעיה היא שעד כה במוטציות של הקורונה רק החלק הראשון התקיים. הן הרבה יותר מדביקות, אבל לא פחות אלימות ומסוכנות מהזן המקורי. זה משפיע מאוד על התחלואה", אומר קובילר.
עד כמה המוטציות מעכבות אותנו מלסיים את הסגר שבו אנחנו נמצאים?
"לא מעט. מכיוון שהמוטציות מידבקות יותר צריך לנקוט אמצעים חריפים יותר. אי אפשר להתייחס למקדם ההדבקה כמו שהתייחסנו אליו עד עכשיו. אם עד עכשיו המגפה התפשטה כשהמקדם עמד על 1, עכשיו היא מתפשטת גם כשהוא עומד על פחות. גם ההגבלות צריכות להיות מותאמות לכך. למשל, אם היה אפשר להיות עשרה אנשים בחלל סגור, עכשיו צריך להוריד לשבעה אנשים או אפילו חמישה. אם עד שהתגלו המוטציות רק מי שהיה בסביבת חולה מאומת במשך 15 דקות נכנס לבידוד, עכשיו צריך להוריד את פרק הזמן הזה לחמש דקות. זה גם אומר שנתוני היציאה שלנו צריכים להיות הרבה יותר מחמירים. בלי הצעדים האלה אין לנו באמת אפשרות להתגבר על המוטציות האלה".
המוטציות שמטרידות כרגע את משרד הבריאות יותר מכול הן המוטציה הדרום־אפריקאית, שכאמור כבר חדרה לישראל, והמוטציה הברזילאית שטרם התגלתה כאן. הסיבה לכך היא שלשתי המוטציות הללו יש יכולת להתגבר, ולו חלקית, על נוגדני הקורונה.
"בשבועות האחרונים נערכו מחקרים סרולוגיים על אנשים שחלו והחלימו מקורונה ויש להם נוגדנים בדם, ונבדק האם הנוגדנים האלה יעילים גם מול המוטציה הדרום־אפריקאית. אצל מחצית מהנבדקים הסרום הגיב הרבה פחות טוב למוטציה הדרום־אפריקאית מאשר לנגיף המקורי או למוטציה הבריטית. המשמעות היא שאנחנו נראה הדבקה חוזרת הרבה יותר גבוהה מאשר בנגיף המקורי. לגבי המוטציה הברזילאית אנחנו נמצאים בשלב ראשוני יחסית, אבל אנחנו כבר יודעים על הדבקה חוזרת".
איך זה ישפיע על מבצע החיסונים?
"אנחנו עדיין לא יודעים האם הירידה בחסינות מפני המוטציות האלה קיימת גם בחיסונים. באופן עקרוני צריך לדעת שהחיסונים יעילים נגד המוטציות האלה, רק פחות מאשר הנתונים המקוריים. במקום 90 אחוזים זה יורד לאזור 70 אחוזי הגנה. הרבה מאוד לעומת מה שקיוו ב־FDA בתחילת פיתוח החיסונים, אבל פחות ממה שקיווינו".
השער פרוץ
המוטציות לא היו חייבות להיכנס לישראל, שהיא אי גיאופוליטי. לישראל יש שער כניסה אחד מרכזי, נתב"ג, ועוד אחד משני במעבר הגבול עם מצרים. אלא שקבלת ההחלטות האיטית באשר לבידוד השבים והאכיפה שכמעט אינה קיימת אפשרו למוטציות להיכנס לארץ.
"לא הייתה שום סיבה שנראה את המוטציה הבריטית בישראל, או כל מוטציה אחרת", אומר מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "התקשורת עדכנה על המוטציה הזאת בשלב מאוד מוקדם שלה, אבל ממשלת ישראל התעוררה מאוחר מדי והשאירה את נתב"ג פתוח, בלי בדיקות ובלי חובת בידוד. גם המחשבה להגביל מדינות ספציפיות מעידה על חוסר הבנה בלתי נתפס. המוטציה הבריטית הגיעה מבריטניה, אבל מזמן היא בכל העולם. וכך גם כל מוטציה אחרת. בכלל, המוטציות הידועות מטרידות אותי פחות מאלה שעוד לא גילינו אותן".
אפשר בכלל למנוע כניסה של מוטציות לארץ?
"בהחלט, אבל צריך לקבל את ההחלטות הנכונות. חיוב כל הנכנסים לישראל בבדיקת קורונה 72 שעות לפני העלייה למטוס הוא הדבר הכי בסיסי שיש. בנוסף לכך, גם בנחיתה חייבים לעשות בדיקת קורונה נוספת ומיד להישלח לבידוד מחמיר של לפחות עשרה ימים. העניין הוא שמקבלי ההחלטות מפחדים לקבל את ההחלטה הזאת".
"נתב"ג הוא מרכז ייבוא המחלה הכי גדול שיש לנו", אומר קובילר. "ברור שבשביל לעצור את כניסת המוטציות צריך לסגור אותו בצורה יעילה, אבל לא עושים את זה. כרגע כמו שזה נראה לא יעבור הרבה זמן עד שכל המוטציות יהיו בישראל".
ההבנה שנתב"ג הוא אחד הגורמים להשתוללות האדירה של הנגיף בישראל בחודש האחרון לא נעלמה מקבינט הקורונה, אלא ששם עסוקים בהאשמת היועץ המשפטי לממשלה בכך שמנע בטענות משפטיות את החיוב בבדיקות ובידוד לכל מי ששב לארץ. הייעוץ המשפטי מצידו טוען שאין אמת בדברים, והבקשה לקדם את הנושא מבחינה משפטית עלתה רק בימים האחרונים. הפרויקטור פרופ' נחמן אש אמר בראיונות לתקשורת שהבקשה אכן עלתה רק בשבוע האחרון, ולעומתו שר הבריאות יולי אדלשטיין הציג קטע מהפרוטוקול שהראה שהרעיון עלה כבר באמצע החודש הקודם. הבעיה היא שאין אפשרות לראות בפרוטוקולים המלאים מי מבין הצדדים צודק, שכן ממשלת ישראל החליטה להטיל חיסיון על הפרוטוקולים של קבינט הקורונה ל־35 שנה.
"בספטמבר כולנו ידענו שאנחנו נוסעים במאה קמ"ש לתוך קיר בטון, אבל במקום ללחוץ על הבלמים לחצו על הגז עד שנתקענו בקיר", אומר רובין. "אנחנו נמצאים במצב שגם אם נצייר כאן את תרחיש החלומות שלנו, ונצליח לעמוד בו, אנחנו עומדים בפני אסון. נניח שתוך חודש אנחנו מצליחים לחסן מאה אחוז מפוטנציאל החיסון, כלומר את כל האוכלוסייה שהיא מעל גיל 16 והיא לא נשים בהיריון. יש בישראל יותר מ־2.3 מיליון תלמידים במערכת החינוך, בערך 2 מיליון מתוכם הם מתחת לגיל 16 ואי אפשר לחסן אותם. המשך המדיניות הנוכחית של הכלת הנגיף תגרום לכך שברגע שנפתח את בתי הספר יהיו לנו מאות אלפי נדבקים. כיום יש תשע נשים בהיריון במצב קשה, כשאחת כבר איבדה את תינוקה. חייבים לשנות אסטרטגיה עכשיו לפני שתהיה כאן טרגדיה".
יגידו לך במערכת הבריאות שנכון שאי אפשר לחסן ילדים, אבל הם גם חולים פחות קשה.
"נכון שהם חולים פחות קשה, אבל במספרים האלה עדיין מדובר בהמון ילדים. עד לפני חודש אובחנו בישראל 100 אלף ילדים חולים. מאז נוספו עוד 70 אלף. על מאה אלף מאובחנים היו לנו יותר מ־700 מאושפזים בקרב ילדים. אם נגיע למיליון ילדים מאובחנים מדובר יהיה ביותר מ־7,000 מאושפזים. אלה ילדים שיסבלו עוד זמן רב מקורונה כרונית. מי מוכן לשלם כזה מחיר?".
האור בקצה המנהרה גדל
מאז שהתגלתה המוטציה הבריטית חל גידול משמעותי מאוד בהידבקות של ילדים בנגיף, כאשר עדיין לא ברור האם הוא מדביק יותר ילדים באופן מיוחד או שבגלל שהגידול הוא תוצאה של העלייה המאסיבית בתחלואה בכלל האוכלוסייה. לגבי שאר המוטציות עוד אין מספיק אינפורמציה על מנת לנתח את הנתונים. "למעשה יש כאן כמה שאלות. האחת היא האם הוא מדביק יותר ילדים מאשר הנגיף המקורי, או שפשוט הוא מדביק יותר ולכן ילדים נדבקים יותר. ההערכות כרגע הן שבגלל שהוא מדביק יותר באופן כללי הוא גם מדביק יותר ילדים. השאלה השנייה היא האם הוא יוצר יותר חולים סימפטומטיים בקרב ילדים, או שגם כאן מדובר פשוט בגידול במספר החולים הכולל שיוצר גם יותר סימפטומטיים. גם בשאלה הזאת נראה שהתשובה היא הגידול במספרים. הרי זה לא שלפני כן ילדים לא פתחו תסמינים. הם פיתחו, ובגלל שיש יותר חולים אז יש גם יותר חולים עם תסמינים", אומר קובילר.
חוסר הידע הרב לנוכח המוטציות השונות גורם לרבים לדחוף לכיוון אסטרטגיה שונה בהתמודדות עם הקורונה. הכוונה היא למודל אפס הדבקה, המודל שהוביל לכך שהחיים במדינות כמו ניו־זילנד, אוסטרליה, סינגפור וטייוואן הצליחו להתגבר על הנגיף וחזרו לשגרת חיים כמעט רגילה.
"לישראל יש את היכולות הטקטיות הטובות בעולם מול הנגיף. יש לנו יכולת לעשות 120 אלף בדיקות ביום, כמעט הכי הרבה ביחס לאוכלוסייה בכל העולם. אנחנו הראשונים בעולם בקצב החיסון ובפער עצום מכל מדינה אחרת, יש לנו מערך בדיקות אפידמיולוגיות, בדמות מפקדת אלון, שיכול לעשות דברים מרשימים מאוד, יש לנו מערכת בריאות טובה. בכל פרמטר אנחנו יכולים לנצח את הנגיף. הבעיה היא שאם האסטרטגיה שלנו כושלת, כל המצוינות שלנו בטקטיקה לא תעזור. היום בכותרת של השקופית השנייה שהמל"ל מציג כל יום לממשלה כתובה המילה הכלה. אין אפשרות להכיל את הקורונה או לחיות לצידה. כל יום שאנחנו ממשיכים במדיניות הזאת הוא יום שיעלה בחיים של אנשים. בסוף כל העולם המערבי יעבור למודל של אפס הדבקה, השאלה מה המחיר שייגבה עד אז, וכמה מהר נבין שאין ברירה. אם נבין היום נציל מאות ואולי אלפי אנשים ממוות", אומר רובין.
לפי המודל הזה, איך צריך להתנהל?
"קודם כול להתמיד בסגר הנוכחי. כרגע המגפה משתוללת בכל מקום ואנחנו צריכים להוריד אותה לרמה של עשרות, כמו שעשינו בסגר הראשון. למרות כל הביקורת על הסגר הראשון, הוא היה היחיד שבו כמעט הגענו לאפס תחלואה, גם אם לא התכוונו לזה. אחרי שנוריד את התחלואה לרמה הזאת צריך לחלק את המדינה ל־20 אזורים שבכל אחד יהיו כחצי מיליון איש. ככה נוכל לנטר כל התפרצות ולבודד אותה באופן מקומי בלי לתת לה לפרוץ לשאר המדינה ובלי לסגור את כולה. במקביל אסור כמובן לוותר על היכולות שצברנו בחודשים האחרונים".
המוטציות אומנם מהוות גורם מרכזי בהתפרצות הנוכחית, אך הן ככל הנראה לא הדבר היחיד שהוביל לכך. "לצד המוטציות יש גם את החורף שמהווה בפני עצמו גורם עלייה למקדם התחלואה. הרי בחורף כולנו מסתגרים במקומות סגורים ולא מאווררים, כך שאנחנו נדבקים יותר. תוסיף לזה את חוסר הרצון של אנשים להקפיד על ההנחיות, שבחלקו הרב נובע מעייפות כוללת, ותקבל את התמונה המלאה של ההתפרצות הדרמטית הזאת", אומר קובילר.
למרות התמונה הפסימית של הימים האחרונים, האור בקצה המנהרה גדל מדי יום, לפי קצב ההתחסנות. כבר השבוע הורד גיל המתחסנים המינימלי ל־40, והוא צפוי להמשיך לרדת ככל שמשלוחי החיסונים מפייזר וממודרנה יגיעו ארצה. על פי הערכות משרד הבריאות עד אמצע-סוף מרץ כחמישה מיליון ישראלים יחוסנו. במישור הזה ישראל נמצאת במקום טוב בהרבה מכל מדינה אחרת בעולם, כאשר בבריטניה מדברים על כך שיוכלו להתחיל לחסן בני 45 רק בתחילת אפריל, ובארצות הברית הבטיח הנשיא ביידן שהושבע אמש (רביעי) כי במאה הימים הראשונים שלו ידאג לספק 100 מיליון מנות חיסון, מספר שלפי החברות בלתי אפשרי לביצוע.