האיחוד היהודי-לאומי

ניצחונה של חגית משה בפער של למעלה ממאה קולות נבע בעיקר מהכיוון המוצהר שאליו הבטיחה לקחת את המפלגה.

עמנואל שילה , ח' בשבט תשפ"א

האיחוד היהודי-לאומי-ערוץ 7
הצטרפותה לסמוטריץ' תבטא מסר של אחדות בין הזרמים השונים בציונות הדתית. חגית משה
צילום: נעם נסימי

1

הבחירות לתפקיד יו"ר הבית היהודי, שהסתיימו השבוע בבחירתה לתפקיד של חגית משה, הוכיחו שההספדים שנישאו על המפלגה המגזרית של הציונות הדתית, שכביכול הגיעה לסוף דרכה, היו מוקדמים. חברי מרכז הבית היהודי, שכ-85 אחוז מהם באו להצביע למרות הקורונה, הוכיחו שעדיין יש ציבור משמעותי בציונות הדתית שלא מעוניין להתפזר בין המפלגות השונות. התייצבותם להצביע מגלה שישנו גרעין חי ופעיל שמבין את הצורך של הציבור הסרוג במפלגה שמבטאת את ערכי התורה, העם והארץ בקול גדול וצלול, בלי לגמגם ובלי לטשטש.

ליושבת-הראש הנבחרת חגית משה יש מן הסתם סגולות ומעלות, אבל ניצחונה בפער של למעלה ממאה קולות נבע בעיקר מהכיוון המוצהר שאליו הבטיחה לקחת את המפלגה. 369 חברי המרכז שבחרו בניר אורבך ידעו שהם מצביעים גם בעד ריצה לכנסת במסגרת רשימת ימינה של נפתלי בנט. 472 בוחריה של משה ידעו שהם בוחרים גם באחדות ציונית-דתית עם מפלגתו של בצלאל סמוטריץ'. הרצון בהמשך קיומה של מפלגה דתית-לאומית חזקה, עצמאית ולא נגררת, הוא גם שהביא למשה את תמיכתם של ותיקי התנועה ובראשם זקן הרבנים הרב חיים דרוקמן.

2

אין זה סוד שבמפלגתו של בצלאל סמוטריץ' שמחו מאוד על ניצחונה של חגית משה. סמוטריץ' זקוק לאיחוד עם הבית היהודי גם כדי לחזק את סיכוייו לעבור את אחוז החסימה, וגם כדי להוכיח שהוא אכן מצליח לאחד תחת מנהיגותו את הסרוגים המעוניינים במפלגה שמחויבת לציבור הדתי-לאומי, למפעליו, ובעיקר לערכיו ולדרכו. חגית משה, שנהנית כעת מלגיטימציה של מי שזה עתה נבחרה בהליך דמוקרטי ראוי, תסייע לסמוטריץ' להוכיח את רצינות כוונותיו להרכיב רשימה שלא מייצגת את הזרם החרד"לי בלבד. משה באה מלב המיינסטרים הדתי-לאומי ואינה מזוהה עם קבוצות הקצה, החרד"לית או הליברלית. הצטרפותה בראש מפלגת המגזר ההיסטורית לרשימה שסמוטריץ' מוביל אותה נושאת מסר של אחדות בין הזרמים השונים בציונות הדתית, ותאפשר לעוד הרבה מצביעים מהגוונים השונים של הציונות הדתית להרגיש בבית תחת המסגרת החדשה-ישנה. החיבור בין סמוטריץ' ומפלגתו למשה ומפלגתה ישים קץ לפילוג בן כשני עשורים בציונות הדתית הפוליטית, פיצול ששורשיו ההיסטוריים כבר נשכחו ואין סיבה להמשיך אותו.

רוב משמעותי מקרב חברי המרכז העדיפו את החבירה אל סמוטריץ', לרשימה שכרגע נאבקת בסקרים מול אחוז החסימה, על פני הצטרפות לרשימת ימינה, שבה לכאורה ניתן היה לקבל מקומות בטוחים - לפחות על פי מצבה הנוכחי בסקרים. סביר להניח שחלקם לא שכחו ולא סלחו לבנט על נטישת מפלגתם לטובת הימין החדש לפני כשנתיים. אבל מעבר לכך, המניע העיקרי של מרביתם הוא אידיאולוגי – הרצון להיות חלק ממפלגה שהולכת במוצהר בדרך הציונות הדתית ולא מתביישת או חוששת להניף את דגליה. גם מפלגה כזאת תשאף לצאת מגבולות המגזר ולגייס תמיכה מחוצה לו, אבל היא לא תעשה זאת באמצעות טשטוש מסרים. היא תאמר את דברה ותבקש את תמיכתם של כל מי שמזדהים עם ערכיה ותכניותיה, גם אם באורחות חייהם הפרטיים אינם שומרים מצוות באופן מלא או שהם משתייכים לציבור החרדי. היא תשאף להגיע לעמדות מפתח ולהשפעה על דרכה של מדינת ישראל בכל התחומים ולא רק בתחומים דתיים מובהקים, כי לתורת ארץ ישראל יש מה לומר ולהשפיע על הקודש ועל החול, בכל תחומי החיים במדינה. והיא תפעל לא רק לטובת בוחריה אלא לטובת עם ישראל ומדינת ישראל, כי התגייסות ופעולה למען הכלל היא דרכה של הציונות הדתית מאז ומעולם.

3

היכולת לגבש כוח פוליטי ציוני-דתי שיילך ויתחזק לאורך זמן מותנית בדמוקרטיזציה של המפלגה ומוסדותיה. מפלגה ששואבת את כוחה מהיותה מייצגת ציבור צריכה גם לאפשר לציבור הזה לבחור את הנהגתו. נפתלי בנט הגיע לשיא כוחו לאחר שנבחר בפריימריז על ידי חברי המפלגה, ואיבד את תמיכת הציונות הדתית כשמאס בהליכים הדמוקרטיים והקים לעצמו מפלגת כוכב פרטית שאותה ניהל כרצונו ועל דעת עצמו.

גם אנשי האיחוד הלאומי, או בשמם החדש הציונות הדתית, צריכים להבין שחלפו הימים בהם מרכז המפלגה שלהם היה מועדון סגור שהורכב בשיטת חבר מביא חבר. מפלגה גדולה שמכילה את רוב הציבור הציוני-דתי חייבת להתנהל כמפלגה פתוחה שבה כל אחד יכול להתפקד ולהצביע, לבחור ולהיבחר למוסדות המפלגה ולרשימתה לכנסת. יו"ר המפלגה, רשימתה לכנסת וחברי מוסדותיה צריכים להיבחר בהליך דמוקרטי הגון, בין אם בפריימריז ישירים בהשתתפות כל מתפקדי המפלגה ובין אם בבחירות במוסדות המפלגה שבעצמם מונו בהליך דמוקרטי. אילו ניתן, צריך היה לקיים מפקד ובחירות דמוקרטיות עוד לפני הבחירות הנוכחיות. מכיוון שהזמן קצר ואילוצי הקורונה מגבילים, אפשר בדוחק להסתפק בינתיים בהבטחות לקיים מפקד ובחירות פנימיות, תוך פקיחת עין על מימושן בתוך זמן קצר וסביר אחרי הבחירות.

4

תנאי נוסף להצלחתה של המפלגה הציונית-דתית המחודשת הוא איחוד מלא של המסגרות המפלגתיות הקטנות למפלגה אחת. ההרגל שנוצר כאן ולפיו כל קבוצה קטנה מתארגנת במסגרת פוליטית נפרדת, יוצר נזק גם לקראת הבחירות וגם לאחר הבחירות. לקראת הבחירות, במקום להרכיב רשימה בהליך דמוקרטי שמחזק את המפלגה, מתנהל משא ומתן כוחני, קטנוני ומתיש על כוחה היחסי של כל מפלגה מיניאטורית ברשימה המאוחדת. בשיטה הזאת, גם גופים כמו מפלגת נעם החדשה והקטנה יכולים לבדל את עצמם ואז לבוא ולתבוע את חלקם הלא ידוע, בלי להעמיד אותו למבחן דמוקרטי בתוך המפלגה או מחוצה לה. לאחר הבחירות, הפיצול למפלגות שונות מאפשר לכל ח"כ לפעול באופן עצמאי ללא משמעת סיעתית, לנהל משא ומתן קואליציוני בנפרד, ואף להתפלג מהסיעה המאוחדת כדי להשיג לעצמו הישגים פרטיים על חשבון כוח המיקוח המשותף.

שיטת הרשימה מרובת רסיסי המפלגות פוגעת גם בהישג האלקטוראלי המשותף, כאשר בעת הרכבת הרשימה המאוחדת, הרצון לשבץ אנשים לפי השתייכותם התת-מפלגתית פוגע ביכולת להרכיב רשימה אטרקטיבית שתניב את ההישג המרבי. כצעד ראשון לתיקון, ראוי שסמוטריץ' ומשה ירכיבו את רשימת מפלגתם המאוחדת ביחד, כשהשיקול העליון אינו מאיזה פלג מלפני האיחוד בא כל מועמד, אלא מי הם אנשי הציונות הדתית שמועמדותם ברשימה תביא הישג מרבי בבחירות ותפקוד מיטבי במהלך הקדנציה. לטווח הארוך, הרשימה הציונית-דתית צריכה להתנות את ההשתייכות אליה בנכונות להיות כפוף לעמדת הרוב הדמוקרטי במפלגה, ולא להתפלג רגע לאחר שעמדתך לא מנצחת. מי שיתעקש להתארגן במסגרת נפרדת משלו לא יוכל להלין כשלא יצורף לרשימה, ויישא באחריות המוסרית המלאה על אבדן הקולות אם מפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה.

5

הנכונות לפרק את המסגרת הנפרדת ולהשתלב באופן מלא במסגרת מפלגתית אחת הוא גם המבחן העיקרי שבו יש להעמיד את תביעתם של בן-גביר ומצביעיו לצרף את 'עצמה יהודית' לרשימה המאוחדת. אם בן-גביר רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהציונות הדתית, עליו לשאת בעול השותפות, לקבל את דין הרוב, לפקוד את תומכיו למפלגה ולהיאבק על עמדותיו ועל מקומו בכנסת במסגרת ההליכים הדמוקרטיים שיתקיימו בה. אם הוא וחבריו יעמדו על זכותם להישאר מפלגה נפרדת ויבקשו להצטרף לרשימה מאוחדת רק כדי לעבור את אחוז החסימה, השותפות עמם תהיה שותפות אינטרסנטית שטחית ללא מחויבות הדדית. אם בן-גביר חובר אליהם רק כבלוק טכני לעת בחירות משום שזה משתלם לו אלקטוראלית, גם סמוטריץ' ומשה יהיו רשאים לשקול ולהחליט כחפצם לגבי הכדאיות האלקטוראלית של השותפות הזאת.

לתגובות: eshilo777@gmail.com