הזמן הוא ערב פסח מצרים, שעות אחדות לפני מכת בכורות. זה הזמן לתת תזכורת עבור מה מתרחשים כל הניסים האלו ובשביל מה אנחנו עושים את כל ההכנות. לכן, בדיוק בזמן זה, משה מזכיר לבני ישראל את המטרה הסופית של יציאת מצרים, והיא הכניסה ארץ ישראל.
וכך אומר משה לבני ישראל "והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן ה' לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת. והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו".
בפסוקים אלו מבשר משה לבני ישראל שלאחר שהם יצאו ממצרים הם ייכנסו לארץ ישראל ושם הם יזכו שייולדו להם בנים. בתגובה לכך, עם ישראל מודה על כך לה' והוא קד ומשתחווה לה'. וכדברי רש"י: "ויקוד העם - על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם".
אלא שיש כאן בעיה גדולה. בפסוקים לעיל התורה מצטטת מה יאמרו אותם בנים שייוולדו לעם ישראל בארץ ישראל: "מה העבודה הזאת לכם?". שאלה זו מוכרת לנו היטב מההגדה של פסח, והרי זו בדיוק שאלתו של הבן הרשע בהגדה. אם כן, מה הבשורה המשמחת שעליה עם ישראל מודה לה'? על כך שייוולדו להם בנים רשעים חס ושלום?
אלא ייתכן לומר שישנם שני סוגי רשעים. יש רשע של 'קטנות', ויש רשע של 'גדלות'. רשע של 'קטנות' הוא רחוק מחיי תורה בגלל שחיי תורה דורשים מאמץ נפשי והתגברות, ואילו הוא מחפש נהנתנות חומרית ורדיפה אחרי תענוגות העולם הזה. אבל יש רשע של 'גדלות' שמבין שיש תכלית רוחנית לחיים מעבר להנאות הגוף, אבל הוא לא מתחבר לחיי התורה והמצוות מסיבות אידיאולוגיות. התורה והמצוות נראים לו מיושנות, לא שוויוניות ועוד כהנה וכהנה חוליים רעים שהוא מוצא בתורה.
'הבן הרשע' הזה הוא אידיאולוג, הוא מוכן להתאמץ ולהפוך את העולם בשביל דבר שהוא מאמין בו, אלא שהוא לא מאמין ברלוונטיות של התורה לדורנו. לכן הבנים והבנות האלו שואלים את אבותיהם ואימותיהם "מה העבודה הזאת לכם?" – 'למה אתם עסוקים בתורה שהיא לא אמיתית, אנחנו רוצים לתקן את העולם, אנחנו חפשים אמת, ואנו לא מוצאים את האמת בתורה שלכם, ההורים'.
בנים ובנות כאלו הם נשמות גדולות שזקוקות לאמונה גדולה. יש להם שאלות קיומיות מצוינות, והם לא מוכנים להסתפק באמונה רדודה ושטחית. לילדים האלו אנחנו צריכים לתת אמונה גדולה ועמוקה. אנו צריכים להראות להם את הגודל שיש בתורה ובפרטי מצוותיה. אנחנו צריכים לעזור להם לחוות את האושר והמתיקות שיש בתורה. אנחנו צריכים להראות להם איך התורה מתקנת את העולם ואת האדם.
ברגע שהם יגלו את האור הגדול שיש בתורה ובאמונה, הם יתחברו לזה בכל כוחותיהם, שהרי מבקשי אמת הם, וחפצי חיים עם משמעות. על הבשורה שייוולדו להם ילדים נפלאים כאלו, וודאי צודקת תגובת העם, "ויקוד העם וישתחוו".
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם מודיעין