שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה היום כי הזוכה בפרס ישראל לשנת התשס"ג בחקר התלמוד הוא פרופ' ישראל משה תא שמע. השרה לבנת ברכה את הזוכה בפרס על הישגיו ותרומתו הגדולה בתחום.
הענקת פרס ישראל מהווה אות הוקרה והערכה לראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימיה ביניים ובראשית הזמן החדש. על פועלו בחקר התלמוד זכה פרופ' תא-שמע להכרת ולהוקרה ברחבי העולם. בין השאר זכה בפרס ביאליק ובפרס ראש הממשלה.
בוועדה חברים: פרופ' יונה פרנקל, יו"ר - זוכה בפרס ישראל בעבר. פרופ' נח עמינוח, חבר - החוג לתלמוד, אוניברסיטת תל-אביב. פרופ' יוסף תבורי, חבר - המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן.
נימוקי הוועדה: פרופ' ישראל משה תא-שמע מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא מראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימי הביניים ובראשית הזמן החדש.
שלושה מאפיינים מייחדים את מחקריו של פרופ' תא-שמע: בקיאות בכל תחומי הספרות התלמודית וספרות ימי הביניים התלמודית שבדפוסים ושבכתבי-יד, כושר אינטגרטיבי של תחומי דעת מגוונים ופוריות מחקרית מרשימה.
גדולתו וייחודו של פרופ' תא שמע במיזוג מחקר של הלכה, תרבות וספרות לכלל תמונה אחת עשירה ועמוקה. על-כך פרסם פרופ' תא שמע שישה ספרים ולמעלה ממאה וחמישים מאמרים. פרסומיו מהווים תשתית לימודים ומחקרית לכל העוסקים בתחום התרבות היהודית בימי הביניים. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' ישראל משה תא שמע ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר התלמוד לשנת התשס"ג.
פרופ' ישראל משה תא שמע נולד בתל-אביב בשנת תרצ"ו (14.9.36) את השכלתו היסודית רכש בבית הספר "הסתדרות החרדים", שהיה מעין תלמוד תורה מודרני, ואת השכלתו התיכונית קיבל בישיבה התיכונית "הישוב החדש" בתל-אביב. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד וללימודים קלאסיים, וסיים את לימודיו לתואר השני בתלמוד באוניברסיטה העברית. את התואר השלישי עשה באוניברסיטת בר-אילן בהדרכתו של פרופ' י"ד גילת ז"ל.
במשך 18 שנה שימוש כמזכיר וכעורך משנה של תחומי מדעי היהדות באינציקלופדיה העברית, בעריכתו הראשית של פרופ' א"א אורבך. בשנת 1978 החל ללמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ובד בבד ייסד את כתב העת "עלי ספר" המוקדש לחקר הספר העברי וערך את עשרת כרכיו הראשונים. משנת 1981 לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, וניהל את המכון לתצלומי כתבי-יד עבריים שליד הספריה הלאומית בירושלים. במהלך שנים אלה שימש, בין השאר, כמזכיר מדעי של חברת "מקיצי נרדמים" וכחבר מערכת כתב העת "תרביץ".
מחקרו העיקרי של פרופ תא שמע עוסק בספרות הרבנית של ימי הביניים (1000-1500) באירופה, ובהתפתחות ההלכה בתקופה זו. בתחומים אלה כתב שישה ספרים: רבי זרחיה הלוי בעל ספר המאור ובני חוגו, מנהג אשכנז הקדמון: חקר ועיון, הלכה, מנהג ומציאות באשכנז 1000-1350, הנגלה שבנסתר: לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר, הספרות הפרשנית באירופה ובצפון אמריקה: קורות אישים ושיטות, חלק ראשון 1000-1200, הספרות הפרשנית באירופה ובצפון אפריקה: קורות אישים ושיטות, חלק שני 1200-1400. ספר שביעי, עבודת הקודש באשכנז: פרקים לאופיה ולתולדותיה, עומד להופיע בקרוב. מלבד אלה פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים.
פרופ' תא שמע פרש לגימלאות בשנת 1999 ומאז ועד עתה הוא ממקד את כל מרצו במפעליו המחקריים.
על פועלו בחקר התלמוד זכה פרופ' תא שמע להכרה ולהוקרה ברחבי העולם. בין השאר זכה בפרס ביאליק ובפרס ראש הממשלה (אמ"ת).
הענקת פרס ישראל מהווה אות הוקרה והערכה לראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימיה ביניים ובראשית הזמן החדש. על פועלו בחקר התלמוד זכה פרופ' תא-שמע להכרת ולהוקרה ברחבי העולם. בין השאר זכה בפרס ביאליק ובפרס ראש הממשלה.
בוועדה חברים: פרופ' יונה פרנקל, יו"ר - זוכה בפרס ישראל בעבר. פרופ' נח עמינוח, חבר - החוג לתלמוד, אוניברסיטת תל-אביב. פרופ' יוסף תבורי, חבר - המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן.
נימוקי הוועדה: פרופ' ישראל משה תא-שמע מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא מראשי החוקרים של התרבות היהודית התלמודית באירופה בימי הביניים ובראשית הזמן החדש.
שלושה מאפיינים מייחדים את מחקריו של פרופ' תא-שמע: בקיאות בכל תחומי הספרות התלמודית וספרות ימי הביניים התלמודית שבדפוסים ושבכתבי-יד, כושר אינטגרטיבי של תחומי דעת מגוונים ופוריות מחקרית מרשימה.
גדולתו וייחודו של פרופ' תא שמע במיזוג מחקר של הלכה, תרבות וספרות לכלל תמונה אחת עשירה ועמוקה. על-כך פרסם פרופ' תא שמע שישה ספרים ולמעלה ממאה וחמישים מאמרים. פרסומיו מהווים תשתית לימודים ומחקרית לכל העוסקים בתחום התרבות היהודית בימי הביניים. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' ישראל משה תא שמע ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר התלמוד לשנת התשס"ג.
פרופ' ישראל משה תא שמע נולד בתל-אביב בשנת תרצ"ו (14.9.36) את השכלתו היסודית רכש בבית הספר "הסתדרות החרדים", שהיה מעין תלמוד תורה מודרני, ואת השכלתו התיכונית קיבל בישיבה התיכונית "הישוב החדש" בתל-אביב. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד וללימודים קלאסיים, וסיים את לימודיו לתואר השני בתלמוד באוניברסיטה העברית. את התואר השלישי עשה באוניברסיטת בר-אילן בהדרכתו של פרופ' י"ד גילת ז"ל.
במשך 18 שנה שימוש כמזכיר וכעורך משנה של תחומי מדעי היהדות באינציקלופדיה העברית, בעריכתו הראשית של פרופ' א"א אורבך. בשנת 1978 החל ללמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ובד בבד ייסד את כתב העת "עלי ספר" המוקדש לחקר הספר העברי וערך את עשרת כרכיו הראשונים. משנת 1981 לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, וניהל את המכון לתצלומי כתבי-יד עבריים שליד הספריה הלאומית בירושלים. במהלך שנים אלה שימש, בין השאר, כמזכיר מדעי של חברת "מקיצי נרדמים" וכחבר מערכת כתב העת "תרביץ".
מחקרו העיקרי של פרופ תא שמע עוסק בספרות הרבנית של ימי הביניים (1000-1500) באירופה, ובהתפתחות ההלכה בתקופה זו. בתחומים אלה כתב שישה ספרים: רבי זרחיה הלוי בעל ספר המאור ובני חוגו, מנהג אשכנז הקדמון: חקר ועיון, הלכה, מנהג ומציאות באשכנז 1000-1350, הנגלה שבנסתר: לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר, הספרות הפרשנית באירופה ובצפון אמריקה: קורות אישים ושיטות, חלק ראשון 1000-1200, הספרות הפרשנית באירופה ובצפון אפריקה: קורות אישים ושיטות, חלק שני 1200-1400. ספר שביעי, עבודת הקודש באשכנז: פרקים לאופיה ולתולדותיה, עומד להופיע בקרוב. מלבד אלה פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים.
פרופ' תא שמע פרש לגימלאות בשנת 1999 ומאז ועד עתה הוא ממקד את כל מרצו במפעליו המחקריים.
על פועלו בחקר התלמוד זכה פרופ' תא שמע להכרה ולהוקרה ברחבי העולם. בין השאר זכה בפרס ביאליק ובפרס ראש הממשלה (אמ"ת).