הבלוגרית הדתייה חני וינברגר סיפרה היום (ראשון) איך כמעט איבדה את התינוק שלה לפני שנה, שעות לאחר שנולד.
בחשבון האינסטגרם שלה תיארה וינברגר את השעות שלאחר הלידה, איך בעת שעמלה על להעלות פוסט ולשתף את עוקביה הרבים בבשורה המשמחת, משהו השתנה.
"לקחו אותך מהר לבדיקה כי אמרו שאתה נאנח בקושי וכנראה בלעת מים מקוניאליים", היא כתבה לבנה התינוק משה אליהו בחשבון האינסטגרם שלה.
"אני כרגיל אופטימית ורגועה, ממשיכה ב'היי' שלי", תיארה. "ואז ישי חוזר כולו לבן ואומר לי 'חני, התינוקי שלנו הובהל לטיפול נמרץ. הוא מורדם ומונשם כי המים נכנסו לו לראות, כרגע זה רק תפילות. 50 אחוז יוצאים מזה ו50 אחוז לא'".
לדבריה, "העולם שלי התהפך. לא רציתי לשמוע. לא רציתי להאמין. רציתי רק לחבק אותך חזק חזק אבל לא יכולתי".
וינברגר, אם לארבעה, מחקה בצער את הפוסט האופטימי מחשבון האינסטגרם שלה והחלה להתפלל. "צלצלתי ועשיתי הסרת עין הרע", אמרה. "צלצלנו לתרום צדקה למי שאפשר ורק שקענו בתהום. עברתי למחלקה עצובה, בודדה. הילדים בבית חיכו ללידה הזו, לבוא לבית חולים לבקר את אמא, לראות את הנסיך, אבל אי אפשר".
"ביקשתי שקט, ביקשתי לבד ורק אני מול אלוקים בשיחה, אבא זה הילד שלך, אני בטוחה שאתה רוצה עוד ילד צדיק, עוד צאצא שיגרום נחת לאבא שלי בשמיים. עוד ילד טהור שיקרא אותיות. אני בן אדם חיובי ואופטימי, לא אוהבת שליליות. אני את שלי עשיתי ואני בטוחה ומאמינה שהכל, אבל הכל, יהיה בסדר", הוסיפה.
"הלכתי לראות את תינוקי, שוכב בחוסר אונים, מורדם ומונשם. שלחתי לו דמעות של אמא אוהבת, אמרתי לו שאני מאמינה בו והוא חזק ויש לו משפחה שלימה שמחכה לו בבית", סיפרה. "בינתיים עוד יום עובר ללא שינוי, שמצד אחד זה טוב, מצד שני רע. מצלצלת לכל מי שמבין ברפואה, מחפשת עידוד, אבל כולם ביובש. או שיוצאים מזה וזה יכול לקחת ימים, חודשים ושנים, או שפשוט לא יוצאים מזה וזהו. אני לא הייתי מוכנה להקשיב. מבחינתי הכל יהיה בסדר, תוך ימים ספורים אני והוא בחוץ בריאים ורגילים".
בינתיים השתחררה וינברגר, היולדת, מבית החולים לקראת שבת. באותה השבת התקיים יום השנה לאביה. "כמה תפילות וכמה שיחות עם אבא", סיפרה. "הלכתי לאמא לשבת, רציתי להיות לבד. במוצ"ש טסתי לבית חולים, לא רואה את המיטה שלו, איפה התינוקי שלי?"
"מיד מרגיעים אותי, הכל בסדר", כתבה. "'הילד שלך נושם בכוחות עצמו! נס אמיתי'. ילדים לא יוצאים מזה. אני צועקת אבא תודה. מצלצלת לכל העולם ורצה להסניף אותו מבעד לזכוכית. עוד יום עובר, הוא מתחיל לאכול ואני נמסה. ואז ההודעה: מחר הוא משוחרר. סך הכל שבוע. שבוע שהפריד בין חיים למוות, שבוע שיכול להיות רגיל ומושלם אבל הפך אותנו לתלויים ביושב מרומים. שבוע שלימד אותנו כל כך הרבה על החיים, ובעיקר כמה חשובה האמונה, הביטחון ולדעת שהכל ממנו והכל לטובה".
וינברגר ושימי בעלה חזרו לביתם לשאר ילדיהם. היום, לכבוד יום הולדת השנה של בנה, היא איחלה לה ולמשפחתה שימשיכו לחייך "ושנראה ונוכיח לאבא בשמיים שהיה שווה הכל. כדי לגרום לך, אבא, נחת יהודית אמיתית".