נבו כץ, יועץ ראש הממשלה ונכדו של איש גוש עציון משה (מושקו) מושקוביץ שנפטר במוצאי השבת מספר לערוץ 7 על דמות סבו.
"מגיל קטן תמיד הסתבכתי כששאלו אותי מה סבא שלך עושה. לא ידעתי מה להשיב כי הוא עשה כל כך הרבה דברים וחלש על כל כך הרבה תחומים שהיה קשה לשים את האצבע", פותח כ"ץ.
"הוא עסק בתורה, בבנייה והיה הנציג האולטימטיבי של ההגדרה 'תורה ועבודה'. הוא לימד במשך 60 שנה שיעור בדף יומי ובפרשת שבוע, הוא כתב פירוש לחמישה חומשי תורה, הקים את גוש עציון, את ישיבת הר עציון, את העיר אפרת, את משואות יצחק ועוד הרבה יישובים, מקומות ומוסדות והיה יו"ר של כל כך הרבה עמותות וארגונים חשובים. כשהייתי לצידו בתור ילד הבנתי שזה סבא מיוחד ובלתי רגיל", הוא מוסיף.
לדבריו, "המשפט שעמד לנגד עיניו של סבא תמיד היה 'אני חולם, אבל אני לא ישן'. מעטים האנשים שמגשימים בחייהם חלומות רבים והוא הספיק להגשים כל כך הרבה חלומות. הוא אמר שחייבים להספיק בחיים כמה שיותר. היה לו פנקס שבו כתב לעצמו משימות רבות ולא היה מדלג על אף משימה".
"עד הרגע האחרון הוא עסק בעשייה וגם ביום שישי האחרון, כשידעתי שזה יכול להיות המפגש האחרון ושאלתי אותו מה נשמע, הוא הזכיר שיש פרוייקט לבניית 500 יחידות דיור במשואות יצחק הישנה. בכל החיים שלו, מגיל 21, הוא היה פעיל ועוד לפני כן נלחם בערבים במשואות יצחק הישנה לפני קום המדינה. הענווה שלו והעובדה שהיה נחבא אל הכלים, ייצגה אותו יותר מהכל. איש צנוע שעושה שלא על מנת לקבל פרס. הוא היה עם שועי עולם ופגש את הדרגים הכי בכירים ועדיין היה הקיבוצניק עם המכנסיים הקצרים שהולך לרפת וגר 70 שנים באותו בית. אדם פשוט, אבל ענק שבענקים. זכינו כל בני המשפחה לראות אגדה בחיינו", מספר כ"ץ.
כנכד שנמצא בצמתי קבלת ההחלטות לסב שעסוק כה עמוק בעשייה, ביקשנו מנבו כ"ץ לספר על השיחות המשמעותיות עם סבו.
"דיברנו על הכל. הוא כל כך שמח בתפקיד שאני נושא היום ואמר לי שתמיד צריך לזכור מאין באתי ולאן אני הולך. ביקש ממני שהראש שלי יהיה מופנה לשליחות למען עם ישראל. הוא תמיד בדק שאני מצליח להתמודד עם הלחצים ומצליח. היו לנו גם ויכוחים לפעמים על הדרך, אבל הוא התייחס אלי בצורה כל כך אישית ואינטימית שהרגשתי שהוא מעריך ורוצה בהצלחתי. כך זה היה עם כל נכד. הוא היה איש עניו שהולך עם הדרך שלו עד הסוף, לא מעגל פינות ולא מנסה להתנחמד והכל מאחורי הקלעים".
"היתה לי זכות להיות איתו במסע של הבאת 400 ספרי תורה מליטא. כשהגענו למלון התברר שאני צריך לישון לידו כל השבוע במיטה זוגית. הייתי במבוכה ואמרתי לסבא. הוא ענה לי: 'אל תדאג אתה עוד תזכור את השבוע הזה'. במהלך השבוע חיכיתי כל ערב לישון לצידו כדי לשמוע את הסיפורים על מה שהוא עבר בחייו, מה שהוא חושב ומה שהוא חולם.
''בסופו של השבוע חזרנו לארץ עם ספרי התורה והוא לא עשה מזה שום עניין או יחסי ציבור וחילק את ספרי התורה ל-400 קהילות שלא היה להן ספר תורה והכל מתוך שליחות. אני מודה לקב"ה על כל רגע שהייתי לצידו ועל כל רגע שהוא היה סבא שלי. מאוד אהבתי אותו, הערכתי אותו והערצתי אותו", הוא מסכם.