רחפן
רחפןצילום: משה שי, פלאש 90

ביום שישי הפיל כוח צה"ל רחפן שחצה את גבול לבנון לעבר ישראל. על היכולת הטכנולוגית של רחפנים כחלק מהזירה הביטחונית ועל היכולת להתמודד עם התופעה שוחחנו עם יוסי גופר, מנכ"ל חברת 'אורד' המפתחת מערכות יירוט רחפנים.

גופר מספר על ראשיתו של האיום שהגיע מתחום שונה לחלוטין, כלל לא מתחום הביטחון והפח"ע אלא מתחום זכויות השידור בארה"ב. בעוד חברות שידור שרצו לשדר אירועי ספורט הרימו לאוויר רחפנים כדי לשדר היו מנגד חברות שידור בעלות זכויות יוצרים שביקשו למנוע את השידור הזה מהרחפנים וביקשו סיוע ביירוט אותם רחפני שידור.

"עם הזמן ארגונים עוינים ראו את היכולות הטכנולוגית של הרחפנים כמוצר זול. ברחפן של כ-500 דולר אפשר לעשות הרבה דברים, גם לצלם, גם להקליט וגם לשאת מטען. לא סתם חברות גדולות מעבירות ברחפנים ציוד ממקום למקום, ולכן כמו שזה יכול לקחת פיצה או כיסא, הרחפן יכול לקחת מטען תקני של 300-400 גרם באופן מונחה. דאעש עשו שימוש ברחפנים מתאבדים", מציין גופר.

לרחפן, הוא מסביר, יש גם כמה מגבלות, אך יתרונותיו רבים ובשל כך יירוטו הוא משימה קשה. "אחד הקשיים הוא שממרחק של כמה מאות מטרים לא רואים אותו ולא שומעים אותו, ובלילה או בערפל הוא נסתר עוד יותר, מה שהופך אותו ליצור מאיים על מתחמים אסטרטגים ועוד. יצרנו מנגנון שיודע לזהות את הרחפן בכל גודל, גם כשמדובר במיקרו רחפן, כלומר רחפן בגודל כף יד. יש להבין שככל ששטח המכ"ם קטן כך קשה לזהות אותו. הטכנולוגיה שלנו מזהה אותו במרחק של קילומטר עד קילומטר וחצי, מדובר בטווחים אדירים עבור רחפן קטן".

"בנוסף הטכנולוגיה יודעת לעקוב אחר כלי כזה. יש המצאות מצחיקות של מעקב על ידי רובים ומקלעים למיניהם, אבל קשה לעקוב ולהינעל על רחפן. אנחנו עובדים על ידי מצלמה אלקטרואופטית כדי שיעקוב גם מבעד לעננים וגם מול שמש ובשורה האחרונה גם להפיל אותו. זה נעשה בעיקר על ידי שיבוש שגם הוא מתבצע ממרחק של קילומטר עד קילומטר וחצי. מה שנעשה בצפון היה באמצעות שיבוש".

"כל כלי טייס כזה, כשקוטעים את התשדורת עם המפעיל זה מונע ממנו את השלמת המשימה. בנוסף לשיבוש אנחנו יודעים למנוע ממנו חזרה הביתה. כל רחפן כזה שמנותק ממנו הקשר חוזר הביתה, אבל אנחנו לא רוצים שהוא יחזור עם המידע שהוא אסף, ולכן אנחנו יודעים להעביר אותו לאזור מוגן ולהנחית אותו כדי שכוחותינו ידעו מה יש בו".