סגן נשיא פייסבוק: מתייחסים לכל אדם באותו אופן, אם זה נשיא, רה"מ או כל אחד אחר

מרקוס רייניש, סגן נשיא מדיניות ציבורית של פייסבוק: "צריכה להיות שקיפות רגולטורית והגדרות ברורות עבורנו לפעול לפיהן".

עדו בן פורת - ערוץ 7 , י"ב בשבט תשפ"א

המכון הישראלי לדמוקרטיה הערב (שני) דיון מיוחד על תעמולה במרחב הדיגיטלי לקראת הבחירות לכנסת ה-24, בהשתתפות מרקוס רייניש, סגן נשיא מדיניות ציבורית של פייסבוק באירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

רייניש אמר בדיון כי "פייסבוק היא כוח מניע חשוב בתהליכי דמוקרטיזציה כבר לא מעט שנים - תהליכים שנותנים קול לאנשים. הפלטפורמות שלנו מאפשרות לאנשים ליצור קשר אחד עם השני, להתארגן ולהיות שותפים לפעילות ציבורית בצורה קלה יותר. בכך, הן שוברות את חסמי הכניסה שהיו קיימים עד כה להשתתפות פעילה בתהליכים הדמוקרטיים.

''למדנו, בדרך הקשה, שיחד עם התפקיד החשוב שאנחנו ממלאים מגיעה גם אחריות גדולה - להגן על טוהר הבחירות ולאפשר שיח בריא על גבי הפלטפורמות שלנו''.

לדבריו, שמירה על טוהר הבחירות, תוך הגנה עיקשת על חופש הביטוי, נמצאת בראש סדר העדיפויות של פייסבוק. "נושא השקיפות היה מאז ומתמיד ערך מרכזי עבורנו - אנחנו מאמינים שזה תפקידן של ממשלות לייצר את המסגרת הרגולטורית, ואנחנו מבינים שזו החוזקה שלנו לספק כלים שיאפשרו הגברה של השקיפות. פייסבוק הציבה רף חדש של שקיפות במודעות פוליטיות, רף שמוביל את התעשייה כולה. הכלים שהשקנו לטובת כך היו זמינים בישראל בכל מערכות הבחירות בשנתיים האחרונות ויהיו זמינים גם במערכת הבחירות הקרובה.

"לצערנו, אנחנו מבינים מדוע ממשלות ופרלמנטים מסביב לעולם מתקשים להסכים על הדרך הנכונה ביותר לנסח רגולציות בתחום תעמולת הבחירות וטוהר הבחירות. זה נושא מורכב. אנחנו תמיד האמנו במסגרת רגולטורית שתפתור את הסוגיות הסבוכות הללו ואמרנו זאת פומבית בעבר".

לטענתו, בישראל רווחת תפיסה מוטעית שלפיה פייסבוק התנגדה ל"חוק הפייסבוק" שעסק בתנאים לדרישה להסרת תכנים במסגרת חוק האינטרנט. "אם לומר את האמת, פחות התחברנו לכינוי 'חוק הפייסבוק', אבל המסגרת הכללית, שלפיה בתי המשפט ינחו את פייסבוק כיצד לנהוג ובכך יהפכו את תהליך קבלת ההחלטות לתהליך מונחה יותר, הייתה טובה ולכן תמכנו בה".

רייניש התייחס לחסימת החשבון של דונלד טראמפ והבטיח "אנחנו מתייחסים לכל אחד באותו אופן ואוכפים באותה צורה בין אם זה נשיא, ראש ממשלה או כל אחד אחר. מנקודת מבט של פלטפורמה, אני חושב שצריכה להיות שקיפות רגולטורית והגדרות ברורות עבורנו לפעול לפיהן: איך מוגדרת מפלגה? מיהו מועמד פוליטי? מה כלול בתוך השקיפות של התוכן? האם מדובר רק בתוכן שמפרסמים פוליטיקאים או גם בתוכן שקשור לסוגיות פוליטיות?".

עו"ד דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, אמר כי "אנחנו נמצאים בעולם שנשלט על ידי חוק שחוקק ב-1959. נוכח העובדה שהכנסת טרם השלימה דיון מעמיק בהמלצות ועדת ביניש, נוצר מצב שיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית נדרשים לפרש את החוק בהתאם למציאות המשתנה, ומתמודדים בכלים שיש להם עם העתירות שמובאות לפניהם. אנו מקווים שהכנסת תאזן בין הזכויות האלה ותקבע מסגרת נורמטיבית, בין אם לפי המלצות ועדת ביניש ובין אם לפי המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגשו לה".

עו"ד אבי הלוי, יועמ"ש הליכוד: "חשוב להגן מפני פגיעה באוטונומיה של הבוחרים, הנדוס התודעה שלהם ובחופש שלהם לכלכל את מעשיהם ולהחליט מה עמדתם הפוליטית ואיך הם מצביעים. הסכנה לאוטונומיה של הפרט ולתודעה שלו היא כלל לא בתקופת הבחירות. בתקופת הבחירות, הבוחרים יודעים שכולם מנסים להנדס את התודעה שלהם, לגנוב את הדעת ולנסות להשפיע עליהם. הם ערניים וזהירים. הסכנה האמיתית קיימת בין בחירות לבחירות, אז התקשורת המסורתית הרבה יותר מסוכנת לתודעת האזרחים, שכלל לא יודעים שמהנדסים אותם".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים סיפר: "אחרי מספיק שנים אנחנו מבינים שיש כאן כשל, החתול מתבקש לשמור על השמנת. השאלה היא האם ההתמקדות בבחירות היא הדבר הנכון. גם בחיי היומיום יש תופעות בעייתיות באופן בו אנחנו, האזרחים, מתייחסים זה לזה בעידוד והעלמת עין של הפלטפורמות. אולי בזה צריך לטפל קודם, ואז לא נתפלא ממה שקורה בתקופת בחירות, שזה בעצם חברה על סטרואידים".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה: "היו שאמרו שחסימתו של טראמפ מהרשתות החברתיות היא צעד שמשמעותו לנעול את האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו. אנחנו כלל לא בנינו אורווה, אין לנו אורווה כדי להסדיר את העולם הזה של תעמולה דיגיטלית. התפר בין פרטיות לבחירות לא מטופל מספיק בישראל, אפילו בהקשר של הצ'ט-בוט של נתניהו, שאוסף מידע.

"למעשה, צריך להסדיר את התפר שבין פרטיות לתעמולת בחירות; לטפל בעולם של שקיפות, ולא רק בשאלה מי עומד מאחורי מסר תעמולה אלא האם בכלל מדובר במסר תעמולה; ולהסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לתת צווי מניעה על עבירות שכיום לא מנויות בחקיקת הבחירות. בבואנו לאסדר תעמולה בדיגיטל, עלינו להבין את האקו סיסטם – איך הוא עובד, מה הכלכלה שלו ואיך הוא מאוסדר. ראוי שיו"ר ועדת הבחירות הוא שיקבל את ההחלטות. לתוך הוואקום הזה, בהיעדר אורווה שאנחנו בונים, יבנו אותה הרשתות החברתיות", אמרה.

עו"ד יורם הכהן מאיגוד האינטרנט הישראלי: "יש כאן מעצור חקיקתי בדמות חוק הגנת הפרטיות. המערכת של משרד המשפטים לא דחפה את קידום החוק הזה מספיק כדי שיעדכן עצמו למאה ה-21. בהקשר של חקיקת הבחירות, ברור שיש פוליטיקאים מסוימים שעוצרים את החקיקה. אולי אם הרשתות החברתיות יגידו שאם אין חוק בחירות עדכני, הן לא יאפשרו פעילות פוליטית בפלטפורמה שלהן בזמן בחירות - זה מה שידחוף פוליטיקאים לייצר את החוק הזה".

ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "בהקשר של תעמולת בחירות באות לידי ביטוי ההשפעות של עידן המידע על האופן בו האזרחים מצביעים בבחירות, מקבלים מידע על המועמדים ועל הבחירות עצמן. קשה לחשוב על נושא אחר שעלול לערער יותר, אם לא יוסדר כמו שצריך, את ההוגנות ושוויון ההזדמנויות בין רשימות המועמדים בבחירות ועמן הלגיטימציה של הבחירות עצמן".

פרופ' ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה אמרה כי "ההבנה שמידע על בוחרים מעניק יתרון אלקטורלי למחזיקים בו, הופך את השימוש בטכנולוגיות למרוץ לתחתית במדינות בהן אין חוקי הגנת פרטיות מותאמים. עם זאת, הנורמה המדאיגה שמשתרשת בשנתיים האחרונות בישראל אינה רק של מעקב טכנולוגי מלמעלה למטה, אלא שילוב בין מעקב כזה לבין מעקב Peer to Peer, שאומר שאם אני תומכת במועמד או במפלגה, מצופה ממני למסור לה פרטים על חבריי וחברותיי ועל עמדותיהם הפוליטיים''.

לדברי בן דוד, ''זה לא שימוש בחכמת המונים, אלא שינוי של חוזה בין אזרחים של התרבות הדמוקרטית בישראל. כל עוד המחיר של עבירה על חוק הבחירות וחוק הגנת הפרטיות כדי למקסם תוצאות בקלפי הוא כ"כ זול, יידרש זמן רב עד שתיווצרנה נסיבות פוליטיות שיאפשרו שינוי מהותי".

פרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנחנו נמצאים במקום בו יש סוג של כשל רגולטורי ופער גדול בין הצרכים לרגולציה. חלק מזה נובע מאיזשהו עיכוב שתמיד ישנו כשמדובר במשפט וטכנולוגיה, חלק אחר נובע מהפנמה איטית של משמעות הטכנולוגיה, אבל ברור שחלק נובע גם מכוונת מכוון. מי שכרגע נמצא במרכז הכוח רואה במציאות הרגולטורית הנוכחית כאחת שמסייעת לו להמשיך להישאר בשלטון".

הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il