חוו"ד מהפכנית שתשנה את הקריטריונים לדרכון ירוק? ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא-אשדוד וחבר הצוות לטיפול במגפות והוועדה לתעדוף חיסונים, טוען כי הבדיקות הסרולוגיות אינן מתוקפות.
"על פי הנתונים הקיימים כיום בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד ההדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון, אלא כחלק ממחקר רפואי בלבד", אמר במסמך שפרסם.
בחדשות 12 צוטטו חברי הצוות הממליצים שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות כדי לבחון אם אדם נמצא בסיכון להדבקה חוזרת.
המומחים ביססו את חוות הדעת על מחקרים שתיארו את הדעיכה של נוגדנים כנגד הנגיף בגופם של המחלימים לאחר ארבעה עד שמונה חודשים לכל היותר.
מנגד, אצל מחלימים מקורונה שלא נמצאו בדמם נוגדנים כלל אותרו במחקרים תגובות חזקות אחרות של מערכת החיסון כנגד הנגיף.
התוצאה האמורה היא פרי מחקר שבדק כ-12,000 עובדי בריאות שהחלימו מקורונה, אשר חלקם לא פיתחו נוגדנים לפי הבדיקה הסרולוגית, ומצא שרק במקרים נדירים מאוד הייתה הדבקה חוזרת בקרבם.
"אין בידינו נתונים המדגימים כי רמת נוגדנים כפי שנמדדת על ידי בדיקות של חברות מסחריות שונות, מבדילה בין מחלימים מוגנים לכאלו שאינם מוגנים", כותבים חברי הצוות לטיפול במגפות.
"לאור זאת אנו ממליצים שלא להסתמך על בדיקות סרולוגיות מסחריות שונות לקביעת עצם החסינות ומידת החסינות של מחלימים מפני הדבקה חוזרת. אף לא כהתוויה או התווית נגד למתן חיסון למחלים. אדם שהוגדר מחלים נחשב מחוסן גם אם יש בידו תוצאה סרולוגית שלילית ולכן מומלץ שלא לבצע בדיקות אלו בקרב מחלימים", כתבו.
במידה וההמלצה תתקבל, היא עשויה להשפיע על מקבלי ההחלטות המגבשים את תנאי קבלת התו הירוק.