הרב גולדשמידט
הרב גולדשמידט צילום: מולי הרשקוביץ

76 שנים לאחר שחרור מחנה אושוויץ ציין היום (ד') הפרלמנט האירופי את יום השואה הבינלאומי, במהלכו נאם נשיא הפרלמנט האירופי, דיוויד סאסולי, לצד נציגים מהעולם היהודי וזמרים ששרו שירי יידיש.

הטקס נחתם בדקת דומייה לזכר קורבנות השואה, ותפילת אל מלא רחמים מפי חזן בית הכנסת הגדול של אירופה הרב ישראל מילר.

לטקס הוזמן לשאת דברים נשיא 'ועידת רבני אירופה' ורבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמידט. זו הפעם הראשונה שראש ארגון יהודי מוזמן לשאת דברים בפני הפרלמנט ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

הרב גולדשמידט פתח את דבריו באיזכור קשר האישי שלו לשואה, כאשר סיפר על הוריו של סבו שנרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו והדגיש כי הם, כמו היהודים הרבים שנספו בשואה, נרצחו כשחטאם היחיד היה היותם חלק ממיעוט. "היהודים באירופה טרום השואה, ניסו ככל שביכולתם להשתלב בחברה באירופה, אמר הרב גולדשמידט, אולם עם עליית הנאציזם, חלומם נגוז. היהודים שנשארו לאחר המלחמה, קיוו ליצור עתיד טוב יותר באירופה, בחסות האיחוד האירופי, שנולד במטרה למנוע מלחמות נוספות בין הכוחות המרכזיים באירופה".

הרב גולדשמידט ציין כי ההגירה הרבה לאירופה הובילה להתגברות הזעם כלפי מיעוטים דתיים, וכי אירופה נמצאת על פרשת דרכים: "האם אנו פוסעים באותה דרך בה נהגה אירופה כמעט לפני מאה שנה, כשהיא הורסת ומנתצת את הפסיפס המיוחד של תרבויות אירופה, או – האם נעמוד באתגר בהצלחה, נגונן על החירות והערכים למען כולם?".

בצל פרשת דרכים זו, הדגיש הרב גולדשמידט בפני הפרלמנט האירופי את הפגיעה שנעשתה בחופש הדת של היהודים באירופה באמצעות שורה של חוקים שונים שחוקקו ברחבי היבשת ובהם; החוק לאיסור שחיטה כשרה בשני מחוזות בבלגיה והפעלת לחץ אזרחי לאסור קיום ברית מילה באיסלנד סקנדינביה ופינלנד, שמזכירים צעדים שנעשו בראשיתו של השלטון הנאצי.

"אחד החוקים הראשונים שנחקקו ע''י גרמניה הנאצית נגד יהודים בתאריך 21 באפריל 1933 היה האיסור נגד שחיטה כשרה. השיקול מאחורי חוק זה היה להקשות את חיי היהודים ככל האפשר, להצר את צעדיהם ולגרום להם להגר. מדינות אשר מצרות חירויות דתיות של מיעוטים, חורגות מעקרונות היסוד והערכים עליהם נבנתה אירופה שלאחר השואה".

הרב גולדשמידט תקף את ההצהרות השונות מצד פוליטיקאים באירופה שטענו כי 'אירופה ללא יהודים אינה אירופה', וחלקם אף מינו אנשי תפקיד לתמיכה בעם היהודי, אך תמכו בחקיקה המצרה את חופש שמירת אורח החיים היהודיים.

הרב גולדשמידט הפציר בפרלמנט כי "הצהרות אלו הינן חסרות ערך לחלוטין ומתחסדות. חקיקה אנטי-דתית באירופה חייבת להיפסק". לאחר מכן פנה באופן אישי לנשיא הפרלמנט האירופי, דיוויד סאסולי, והדגיש בפניו: "אם אירופה חפצה ביהודים הנותרים להישאר על אדמת אירופה, אנא הגן על זכויותיהם של מיעוטים דתיים לקיים אורח חיים לאור אמונתם".

בהתייחס למגפת הקורונה, אמר הרב גולדשמידט כי זהו האתגר הגדול ביותר אתו מתמודדת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. "בצל הקורונה, פופוליזם, שנאת זרים ואנטישמיות הרימו שוב את ראשם, כשהם מוסיפים למערבולת בה נמצאת היבשת", וקרא להגדרה מחדש של אירופה את עצמה, "כאיחוד המדינות הגדול ביותר המספק יציבות, בטחון, חירות, שגשוג ושלום".

את סיום דבריו בפני הפרלמנט האירופי, הקדיש הרב גולדשמידט לנושא האנטישמיות; "בדומה למתיחות המתמדת מפני התקפות טרור, מובן מאליו כי ביטחונם הפיזי של היהודים נמצא בראש סדר העדיפויות. למרות זאת, מרביתה של האנטישמיות כיום מגיעה מפלטפורמות בתקשורת החברתית, והללו חייבות להיות תחת פיקוח ואכיפה נחושה".

הוא ציין לחיוב את התוצאות המעודדות של הדו"ח השנתי בנושא אנטישמיות מטעם אוניברסיטת ת"א, אבל הדגיש כי אם חופש הדת לא יהיה מובטח באירופה, היהודים שנשארו באירופה לאחר השואה "יתקלו בקשיים עצומים לראות את אירופה כביתם ולהחזיק באמונה בעתיד יהודי בטוח".

צילומים: מולי הרשקוביץ וארכיון 'ועידת רבני אירופה'

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו