ארכיון
ארכיוןצילום: יצחק הררי, פלאש 90

ד"ר בועז כהן, ראש התכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי, מתייחס בראיון לערוץ 7 להשלכות קיומו של יום השואה הבינלאומי על השיח העולמי סביב גורלו של העם היהודי.

"היום הזה שינה. אנחנו מזהים התעצמות רצינית של עיסוק בשואה סביב יום השואה הבינלאומי, מה שהיה פחות בולט בשנים קודמות. יתכן שזה גם קשור לקיומן של מדיות חברתיות", אומר ד"ר כהן ומוסיף כי "כמות האוניברסיטאות בעולם שמקיימות אירוע היא גדולה מאוד. השנה זה בולט במיוחד, אבל זה קיים בכל השנים האחרונות. ממשלות מקיימות טקסים ושגרירויות ישראל בעולם מקיימות אירועים משלהן. דברים קורים".

על מנת לקבוע את התאריך הבינלאומי היה צורך להגיע למספר ויתורים מצידו של העם היהודי, מסביר ד"ר כהן. "כדי להגיע להישג דיפלומטי שהאו"ם יחתום עליו בחרו את תאריך שחרור אושוויץ, מה שהבטיח את תמיכת ברית המועצות וחברותיה. הרי התאריך הזה הוא לא סוף השואה אלא תאריך שאפילו עבור ניצולי אושוויץ הוא לא משמעותי כי הם הוצאו עוד קודם לכן. בנוסף, אם מדברים על שחרור אושוויץ העם היהודי היה פסיבי בניגוד ליום השואה הישראלי שנמצא קרוב לתאריך מרד גטו וורשה".

עוד מספר ד"ר כהן כי על מנת לקבע יום שואה בינלאומי היה צורך להוריד את המילה 'אנטישמיות' מהחוק על מנת שלא לעורר התנגדות מצד מדינות ערב. "זו דרכה של הדיפלומטיה", ועם זאת הוא אומר: "זה הישג מרשים".

"בארץ לא התייחסו לזה בשנים הראשונות. זה נחשב אירוע שלהם ולא שלנו. קיימו אירועים קטנים בעיקר מול הנספחים הזרים בלבד אבל זה השתנה והפך ליום מרכזי בארץ. כמות האירועים כיום היא גדולה מאוד".

לנוכח היחס כיום לאנטישמיות כעמדה קיימת שלא תמיד רוצים וניתן להתמודד איתה, שאלנו את ד"ר כהן אם הוא רואה בכך עדות לאדישות שבה עשויה להתקבל שואה נוספת, אולי מצידה של איראן המבקשת להכחיד את מדינת ישראל. "יש מי שחושב שכן. הספר 'קץ השואה' טוען כך והוא מסתיים בתקיפה איראנית על ישראל. תרגומו העברי הוריד את הפרק הזה. הסופר טען בפניי שצינזרו אותו ויש מי שרואה בצינזור פרק העוסק באפשרות כזו עדות לבעיה שכזו, אבל לי לא נראה שאנחנו נמצאים במקום הזה כרגע. אנחנו רואים כיוונים הפוכים של אנשים שמדברים ברור נגד תופעות כאלה".