חבר הכנסת יוראי להב־הרצנו בהצבעה על הצעת החוק שנדחתה בכנסת
חבר הכנסת יוראי להב־הרצנו בהצבעה על הצעת החוק שנדחתה בכנסתצילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

שלושה ימים בלבד נדרשו לתלמידי כיתה י"ב בישיבת בני עקיבא בית יהודה בכפר מימון כדי לחולל את השינוי. הם אומנם נמצאים בעיצומה של תקופת הבגרויות, אבל אחרי שיחה שהעביר הר"מ שלהם, הרב חנן בוחבוט, משהו בתוכם התעורר והם החליטו להרים את הכפפה.

העצומה שנפתחה באמצעות האינטרנט ונשלחה אל ראש המועצה האזורית שדות נגב, שבתחומה הם לומדים, גרפה 129 חתימות בתוך שלושה ימים, מרגע פתיחתה ועד שמטרתה הושגה. התלמידים החתימו תושבים מתחומי המועצה בדרישה לשנות את הנוסח "הורה 1" ו"הורה 2" במקום מושגי היסוד "אבא" ו"אמא" בטופסי ההרשמה למוסדות החינוך של המועצה.

"בעת האחרונה נחשפנו לעובדה שבטופסי ההרשמה למוסדות החינוך הוסרו ההגדרות המקובלות של 'אבא' ו'אמא', דבר שכמותו לא היה מעולם", נכתב בעצומה, "התנהלותו של אדם בחייו הפרטיים היא עניינו האישי, אך שיבוש של מושגי היסוד של המשפחה באופן ציבורי זהו דבר הרסני לחברה, ובוודאי שלא ייתכן שייעשה ללא דיון ציבורי ראוי", טענו התושבים ודרשו שינוי מיידי של הנוסח: "על כן אנו קוראים לך שלא להיכנע לגורמי קצה, לתקן את טופסי הרישום למוסדות החינוך ולהחזיר את ההגדרות 'אבא' ו'אמא' כמקובל מאז ומעולם".

הדברים נפלו על אוזניים קשובות ומנהל אגף החינוך במועצה, מוטי אדרי, ניאות לשנות את הנוסח החדש ולהשיב את אבא ואמא למקומם הטבעי. "הוא הסביר שכבר שנתיים הנוסח הוא כזה, אבל אין לו שום כוונה לפגוע בערכים של מישהו, לכן תיקן מיד כשראה את העצומה", מספר הרב חנן בוחבוט.

"לא נקבל תכתיב של מיעוט"

מוטי אדרי צודק. חדירת הנוסח "הורה 1" ו"הורה 2" לטפסים שונים היא תהליך שהחל כבר לפני כשנתיים, וניצנים ראשונים שלו נצפו בטפסים צבאיים מבית היוצר של אגף כוח אדם בצה"ל. למי שטרם הבין, המנוע מאחורי החידוש הלשוני הוא ארגוני הלהט"ב, שמבקשים להעניק מקום של שוויון וכבוד לתאים משפחתיים שבהם בני הזוג אינם אבא ואמא אלא כל מבנה מגדרי אחר. במהלך השנתיים הללו הטפטוף של הנוסח החדש הלך והתגבר, עד שמימדיו מתקרבים להיות מבול של ממש.

בינתיים ארגוני הלהט"ב לא שקטו על השמרים: לאחר שבלון הניסוי עבר בשקט יחסי, הם ביקשו לעגן את ההורים הממוספרים בחקיקה. לפני כשלושה חודשים ביקש חבר הכנסת יוראי להב־הרצנו מיש עתיד, שבעצמו נמנה על קהילת הלהט"ב, להעביר הצעת חוק שתחייב כתיבת "הורה 1" ו"הורה 2" בטפסים רשמיים של המדינה. ההצעה נדחתה בקריאה טרומית, אולם שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן כבר הודיע כי תימצא הדרך לכל שר במשרדו להטמיע את הנוסח החדש בטפסים שונים, וכך יעשו שרי מפלגתו כחול־לבן.

ואכן, זמן קצר אחרי דחיית הצעת החוק במליאה הציג ניסנקורן טפסים של משרד המשפטים שהותאמו לדרישה הלהט"בית, וגם שר הביטחון בני גנץ הורה לשנות את המילים אבא ואמא בטופסי משרד הביטחון להורים הממוספרים. מדובר, אגב, בשינוי של מאות טפסים בכל אגפי משרד הביטחון.

אבל אם בכחול־לבן יש מי שמבקשים לקצור רווחים פוליטיים לטובת הספינה השוקעת ועל חשבון הדמוקרטיה שאמרה את דברה במליאת בית הנבחרים, הרי שלא מעט אזרחים החלו להתעורר לנוכח ניסיונות המהפכה הלהט"בית שנכפית עליהם בשינויים קוסמטיים כביכול שחודרים למרחב חייהם הפרטיים.

הורים לילדי גנים, בתי ספר ותיכונים שביקשו להתחיל לאחרונה בהליך רישום ילדיהם למוסדות החינוך ברשות המקומית שבה הם מתגוררים, נכנסו לאתרי המועצות כדי להירשם באופן מקוון בטופסי אגפי החינוך. התהליכים הדיגיטליים, שבשנת הקורונה השימוש בהם גבר, הפגישו הורים בעוד ועוד רשויות עם "הורה 1" ו"הורה 2", או סתם הורה והורה, חלף המשבצות של אבא ואמא.

התכתיב החדש קומם הורים רבים, ולפחות בעשר רשויות מקומיות התאגדו האזרחים באופן ספונטני לשליחת מחאות, מכתבים ועצומות לראשי המועצות ולמחזיקי תיק החינוך על מנת לשנות באופן מיידי את הנוסח החדש. בחלק מהמקומות איימו ההורים כי לא יירשמו למוסדות אם לא יתוקן הנוסח. הסיפור שהובא בראשית הדברים, על תלמידי הישיבה בכפר מימון, הוא אחד מהסיפורים על התארגנויות שכאלה שנחלו הצלחה.

"המטרה שלי הייתה לא רק שינוי הטופס", מדגיש הרב חנן בוחבוט, המחנך שעורר את התלמידים לפעולה, "אלא לעורר לכך שיש פה פגיעה גסה בזהות היהודית הציבורית. לא אכפת לי מה כל אחד עושה בביתו, אכפת לי איך נראית הפרהסיה שלנו, ועוד יותר – הדרך הדורסנית שבה הדברים נעשים. בדרך של כפייה, סתימת פיות לרבנים, השתקה של כל מי שחושב אחרת".

התארגנויות נוספות של הורים, שזכו לליווי של גופי זהות יהודית כמו מרכז ליב"ה וארגוני המשפחה, היו גם בערים חיפה, עכו, אילת, שדרות, ירושלים, חדרה, אריאל, אשדוד, באר שבע, בית שאן ועוד. בינתיים הצלחה נרשמה גם בעיר חריש, שם הודיעה העירייה כי פנתה לחברה האחראית על טופסי מערכת ההרשמה המקוונת ודרשה ממנה להחזיר את ברירת המחדל "אבא" ו"אמא" במקום "הורה 1" ו"הורה 2" הקבועים בטופסי החברה.

בירושלים התארגנו כאלף הורים שהצטרפו למכתב שנשלח לעירייה אך לא זכה עדיין למענה, ובשלב הבא נשלחו לעירייה 400 מכתבי מחאה נוספים. ההורים מתכננים עם תום הסגר לצאת להפגנות מול ראש העיר משה ליאון ומחזיקת תיק החינוך חגית משה, שנבחרה לאחרונה לראשות מפלגת הבית היהודי.

"אין שום תגובה מהם, זה ממש מפתיע", אומר אמיר כרמי, אחד ממארגני המחאה, "כנראה שהפחד בתחום הזה גדול. אנחנו מכירים את חגית משה ומשה ליאון עם כל העשייה הברוכה שלהם, אבל משום מה פה הם שותקים. כנראה יש פה פחד והשתקה. אבל אנחנו ההורים לא מוכנים לניסוח הזה. תפסיקו לחנך אותנו, לדחוף לנו תכתיב של מיעוט שיקבע לנו את סדר היום, שרוצה שנחשוב ששני אבות זה דבר לגיטימי".

פעילי ארגונים המעורבים בתחום מוסיפים כי "הדמוקרטיה אמרה את דברה בהפלת החוק בכנסת, אבל בעיריות מנסים לשנות את הטופס מתחת לרדאר. כשאנשים רואים את זה, זה מקומם אותם. הם לא מוכנים שיכפו עליהם שינוי הגדרות יסוד".

במשרד החינוך אומרים בתגובה לביטול משבצות אבא ואמא בטופסי ההרשמה כי מדובר בנוהל ישן, וכי לפחות ארבע שנים טופסי ההרשמה למוסדות החינוך כתובים בלשון הורה והורה. שורשי הניסוח הזה, אומרים במשרד, מצויים בתקנות חוזר מנכ"ל משנת תשע"ד שקשורות למעמדם של הורים גרושים. טפסים לדוגמה ששלחה דוברות המשרד לימדו כי כבר בתשע"ו חדרו לחלק מהטפסים הניסוחים של הורה והורה, ובחלקם עדיין נכתב אבא ואמא.

האם אין בהחלטה לשינוי הניסוח שום טביעות אצבע של קהילת הלהט"ב ודרישותיה? במשרד החינוך לא ידעו לענות על כך, משום שלדבריהם מדובר במחקר של שנים אחורה מדוע ואיך התקבלו ההחלטות הללו, שכאמור אינן חדשות.

בפקודת שדולת הנשים

המלחמה לקידום הטשטוש המגדרי בשדה הטופסולוגיה, כזכור, ניטשת לא רק על המילים אלא גם על הנקודות. בשבוע שעבר דיווחנו על מתקפה רבתי שהתנהלה נגד יו"ר החמ"ד שוש נגר בתגובה על החלטתה שלא להשתמש בכתיב הנקודה בפרסומים של החמ"ד, שכן כתיב זה אינו עולה בקנה אחד עם החינוך לערכי המשפחה שמונהג במוסדות החמ"ד.

נזכיר כי הנקודה שבאה להחליף את הלוכסן בחילופי זכר ונקבה, גם היא תוצאה של כתיב שוויוני שמנסים להנהיג ארגוני נשים ולהט"ב על מנת לקדם באמצעותו אג'נדות רדיקליות של טשטוש ערכי המשפחה המסורתיים.

השבוע עלתה המתקפה הזאת מדרגה באמצעות מכתב ששלחה שדולת הנשים, בשיתוף נעמ"ת וארגוני נשים נוספים, אל שר החינוך יואב גלנט ומנכ"ל משרדו עמית אדרי. אחרי פתיח שכולל בליץ על נגר והוראתה ומייחס לה שוביניזם, אנכרוניזם, פטריארכליות ופנינים נוספות, מציינים הארגונים עובדה נוספת שבצידה דרישה המובאת בנימה כמעט מאיימת.

במכתב מוזכרת ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת שהתקיימה לאחרונה, ובה לדבריהם הצהירה נציגת משרד החינוך כי עבודת המטה של המשרד להטמעת השפה השוויונית במוסדות החינוך, דרך שילובה במבחנים, תכני לימוד, אופן הפנייה לתלמידים ועוד, הגיעה לסיומה.

לפיכך, טוענים ארגוני הנשים, לא ייתכן שהחמ"ד על ראשיו ומוסדותיו, בהיותו חלק אינטגרלי ממשרד החינוך, לא יהיה כפוף להוראות החדשות של המשרד שמטמיעות את השפה השוויונית בכל אגפיו. נגר מכונה בלשונם כמי ש"חותרת תחת ערכי היסוד שמשרד החינוך אמון על קידומם". ארגוני הנשים דורשים מהמשרד לצאת בתוקף נגד "המגמות הקיצוניות" שמובילה נגר החתרנית, ולוודא שמסרי השוויון יתממשו בכל אגפי המשרד, כולל החמ"ד.

אחר כל זאת, דורשים ארגוני הנשים ממשרד החינוך להעביר להם לוח זמנים מפורט למילוי דרישותיהם: ''אנו דורשים להעביר לידינו פרטים בנוגע ללוח הזמנים המתוכנן להטמעה הכוללת של שפה שוויונית'', כך נחתם המכתב.

תרגום של המכתב המתלהם לשפת בני אדם מגלה את פניו של הטרור הפמיניסטי: לא די שהחינוך הממלכתי־דתי אינו רשאי לחנך את תלמידיו על פי ערכיו ואמונתו, במידה שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי שדולת הנשים, אלא שכעת גם משרד החינוך הופך לעבד נרצע של הארגונים הללו ונדרש להגיש להם דין וחשבון, כולל לוח זמנים שיפרט מתי בכוונתו לקיים את פקודותיהם של הגופים הפמיניסטיים ולהטמיען במערכת.

לשון המכתב מוכיחה למי שניסו לטעון כי כתיב הנקודה אינו עניין עקרוני ולכן אין להילחם בו כי מדובר דווקא בעניין עקרוני מן המעלה הראשונה, מה שמצדיק כעת עוד יותר את עמידתה של נגר בפרץ. במשרד החינוך, אגב, מעדיפים להנמיך את הלהבות ואומרים כי דבריה של נגר לא נאמרו כהוראה לשדה החינוכי אלא היו חלק מהתכתבות פנימית שלה עם גורם חיצוני.

אושרית סיטבון, יו"ר ארגון הגג של ארגוני הנשים בישראל, הביעה בפורומים סגורים את אי־שביעות רצונה מהמהלך האחרון של שדולת הנשים נגד יו"ר החמ"ד. ל'בשבע' נודע כי סיטבון מתחה ביקורת על מלחמתה של שדולת הנשים להטמעת כתיב הנקודה. "אל תכניסו את האג'נדה הפוליטית שלכן לתוך השפה העברית, שהיא שפה תנ"כית וקדומה, נקודה", אמרה בשיחה סגורה.

"עברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל. היא מדוברת על ידי תשעה מיליון אזרחים, נמצאת בלב הקונצנזוס והשימוש הרשמי בה מעוגן בחוקי יסוד. מי שרוצה לקדם אג'נדה שיעשה זאת בצורה שקופה ויניח את זה על השולחן, כפי שאני עושה, ולא יתחבא מאחורי נקודות ופסיקים. אני מקדמת זכויות נשים דרך חקיקה, ולא מערבת בכך את השפה העברית שנמצאת בקונצנזוס".

סיטבון התבטאה באותו פורום נגד המתקפה האישית על שוש נגר, שלדבריה היא ההפך הגמור מקידום והצמחת נשים.

"חלק מהעשייה הנשית זה לתת מרחב לנשים במנעד רחב של תפקידים במרחב הציבורי. איך אפשר לקדם נשים אם נשים אחרות מנסות לדכא את העשייה שלהן? תנו לכל אישה לקדם את העשייה שלה בתפקיד שלה, לפי האג'נדה שלה. אם אנחנו רוצות שיקשיבו לנו, אי אפשר שאנחנו נחסום נשים אחרות. זו הדעה שלה וזו זכותה לקדם אותה, האמת לא נמצאת רק במקום אחד. בכלל", הוסיפה סיטבון באותה שיחה, "אני בעד שיהיה מגוון דעות במגוון תחומי העשייה שנשים פעילות בהם. אי אפשר לצמצם הכול לעמדה אחת. כשאני מצמיחה נשים, הן יהיו מכל המגזרים, אני רוצה את הדעות השונות ואת הגיוון. וכשם שאני לא רוצה שיכתיבו לי את הדעה שלי, כך אי אפשר להכתיב דעות לנשים אחרות. תנו לכל אישה במרחב שלה להחליט בעצמה, אי אפשר עם הפטרוניזם הזה".

לתגובות: [email protected]