בתחילת השבוע הודיע שר החינוך יואב גלנט כי יעשה הכול כדי שתלמידי ישראל ישובו לספסל הלימודים במהירות האפשרית. 24 שעות והרבה מאוד תגובות שליליות הספיקו לו כדי לחזור בו ולומר שהמוטציות שינו את כללי המשחק וכי עליו לשמוע את דעות המומחים לפני שהמוסדות ייפתחו שוב.
התזזיתיות הזאת, השינויים התדירים בקבלת ההחלטות, אינם חדשים. מי שעוקב אחרי קצב שינוי המתווים של משרד החינוך יודע שכך הדברים מתנהלים כבר קרוב לשנה. המצב הכאוטי של הקורונה לצד הרצון להשיג הישגים פוליטיים מביאים את מי שנמצא בצד השני - מנהלים, מורים ותלמידים - עד הקצה. גם כך קשה ללמוד וללמד מרחוק, וחוסר הוודאות הופך את הכול למאתגר עוד יותר.
סטירת לחי לעובדי המשרד
לפני ימים אחדים פורסם מתווה הבגרויות החדש שאמור לעשות סדר במה שצפוי להיות עד הקיץ, והוא אפילו מרחיק ראות עד השנה הבאה. זהו התיקון השלישי שעורך משרד החינוך במתווה הבגרויות. "עד היום, על כל המסמכים היה חתום האגף העל־יסודי במשרד החינוך", אומר לנו בכיר במשרד. "אם תשימי לב, על המסמך הזה חתומה דוברות המשרד". הפרט השולי הזה, כמעט בלתי נראה, מחביא מאחוריו את מצב מערכת היחסים בתוך המשרד.
לפני חודשיים דיווחנו כאן על הורדת ציוני הבגרות הפנימיים באופן שרירותי לאלפי תלמידי י"א-י"ב בשנה החולפת. את השינוי נימק אז משרד החינוך ברצון לנרמל את הציונים וטען כי זהו שק"ד קורונה, כלומר השוואת ציונים מיוחדת לתקופת הקורונה. הרעש התקשורתי והכעס של התלמידים, המורים והמנהלים עשו את שלהם, והדבר הביא לקרע בתוך המשרד. השר הקים ועדת בדיקה בראשות המנכ"לית לשעבר רונית תירוש. תירוש לא רק תיקנה חלק מהציונים והביאה לכך שהערעורים של בתי הספר יישמעו בנפש חפצה, אלא גם החליטה ששק"ד קורונה יבוטל ולא יימשך גם בשנת תשפ"א. ואולם הוועדה לא הפסיקה את פועלה כאן. היא המשיכה ושרטטה את מתווה הבגרויות בדילוג קליל מעל אנשי המשרד האמונים על כך. "זו סטירת לחי לאנשי משרד החינוך. הזיזו את האגף העל־יסודי הצידה. השר נתן את המנדט של האגף לוועדה ולגורמים נוספים שהם לא האגף".
הבכיר במשרד מסר כי לתחושתו המנהלים יחסית מרוצים מהמתווה החדש. הוא משאיר להם הרבה מקום להחלטות ספציפיות לפי ההספק, היכולת של בית הספר והמצב בעיר. ואולם הוא מעיר על נקודה ערכית אחת שהלכה לאיבוד: "כולם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהתלמידים חייבים לבוא לבית הספר ולהיבחן, ולכן החריגו את המתכונות והבגרויות גם מהסגרים. ההנחה הבסיסית היא שהבחינות בבית מזמנות העתקות. ברור לי שזה המצב. אני רק מהרהר בו ותוהה איך הגענו לכך". יש מעט מוסדות בחמ"ד שאצלם המצב הוא אחר, הוא מספר. "הם עובדים על הנקודה הזאת מאוד חזק בימי שגרה ומקיימים כל הזמן מבחני כבוד. היום המצב שלהם הרבה יותר טוב".
אז מה הם עיקרי המתווה החדש? המתווה מדבר על הוספת מועדי בחינה, כדי שהתלמידים יוכלו לשפר את התוצאה. נוסף מועד באפריל, שיהווה גם מועד ב' לבחינות הבגרות של החורף. כל התלמידים יקבלו תוספת זמן של 25 אחוזים, משום שנקודת ההנחה היא שהם שרויים בלחץ גדול מהרגיל. התלמידים ייבחנו בחמש בחינות חיצוניות בלבד: אנגלית, מתמטיקה ושפה, מקצוע הומני נוסף חיצוני ומקצוע מוגבר חיצוני נוסף אחד (בדרך כלל מגמה).
"התחושה היא שבוועדה ישבו אנשים רציניים", מספר מנהל תיכון מצפון הארץ, "מצד שני יש שאלות שעדיין אין להן מענה". כך למשל סוגיית הארכת הזמן לכל התלמידים. בין התלמידים יש כאלה שניתנת להם בשגרה הארכת זמן בבחינות, משום שיש להם קשיי קשב וריכוז או קשיים לימודיים אחרים. השאלה היא מה יקרה עכשיו עם התלמידים האלה, והאם יקבלו תוספת על התוספת. "במבחנים קצרים זה הגיוני. במבחנים ארוכים של שלוש וחצי שעות, כשעל זה יוסיפו עוד 25 אחוז זמן, התלמידים האלה יישבו עוד? לא ברור. בשטח, מורים רבים גם ככה מרשים לתלמידים שאין להם זכאות לתוספת זמן להישאר בכיתה עם התלמידים הזכאים. במקרים כאלה אנחנו הרבה פעמים מקבלים טלפונים מהורי הזכאים ששואלים מדוע ההטבה ניתנה לכולם. מה יהיה בפועל? אנחנו פשוט ניתן את כל הזמן הדרוש".
בנושא שק"ד קורונה מספר המנהל שרק חלק מהציונים שהורדו לתלמידי בשנת תש"פ תוקנו. המשרד מדבר על 23 אלף ציונים שתוקנו, אבל הורדו יותר מ־200 אלף. "לא ברור למה תוקנו ציונים כאלה ולא אחרים. משרד החינוך שלח נוסחה, אבל צריך תואר במתמטיקה כדי להבין אותה. אנחנו, המנהלים, לא הצלחנו לעקוב. ערערנו על ציונים נוספים ואנחנו מקווים שהערעור יתקבל, אבל אם החלטתם שהמנגנון לא טוב וביטלתם אותו השנה, מדוע לא לבטל את כל הורדות הציונים רטרואקטיבית?".
השיח על נרמול הציונים והורדתם היה קשור, כך אמרו במשרד החינוך, לאוניברסיטאות. במשרד רצו שהתעודות יקבלו תוקף מול האוניברסיטאות ולא ייתפסו כבדיחה. "אז תדפקו לראשי האוניברסיטאות על השולחן, במיוחד היום, כששר החינוך הוא גם השר להשכלה גבוהה. אגב, מה שקורה היום בחלק מהאוניברסיטאות זה גם ככה בדיחה. יש העתקות במסות ויש הקלות מרחיקות לכת. אז לבוא בטענות דווקא אל התיכונים?".
המתווה החדש מנסה, כאמור, לוודא שהשנה הבחינות הפנימיות ישמרו על רף גבוה ודרך ההיבחנות תהיה ברמה שתואמת את מה שהמשרד דורש. הפעם, אומר המנהל, זה יהיה קל יותר, משום שבתי הספר התכוננו לכך. הם ידעו מראש שבמקצועות מסוימים יהיו בחינות פנימיות ולכן דרשו מהתלמידים להכין עבודות לאורך השנה, והם מאשרים את המתווה מול מדריכי המקצועות. "בשנה שעברה הכול היה פתאומי, לא יכולנו להתכונן".
עוד אומר המנהל שהתחושה היא שהמשרד כן קשוב וכן נותן פתרונות, רק שהעיתוי של כל התוכנית הזאת הוא מאוחר והיה צריך לחשוב על כל זה כבר לפני כמה חודשים. פרט לכך, יש דברים שלא חשבו עליהם עד הסוף. ביום שני השבוע קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון במתווה החדש. גם שם דיברו על עיתוי ועל פתרונות שאינם תפורים עד הסוף.
סוגיה אחרת שנוגעת לעיתוי היא היקף החומר. במתמטיקה, במדעים ובמקצועות הטכנולוגיים משרד החינוך עדיין לא החליט מה יהיה היקף החומר לבחינה. יש לזכור שבשנה רגילה תלמידי י"ב מסיימים ללמוד בסביבות פסח, ונקודת הזמן הנוכחית מאוחרת מכדי לקבוע מה לא צריך להילמד לבחינה. במתווה נכתב כי המזכירות הפדגוגית תמתין שהתלמידים יחזרו לבתי הספר ואז, לאחר שהמורים יוכלו לראות מה מצבם של התלמידים, ייקבע מה יירד מהחומר. המזכירות הפדגוגית טוענת כי הדבר נקבע בהתייעצות עם מורים בשטח, וכי הם ביקשו שכך יהיה. אולם מורים ומנהלים אחרים טוענים כי הימים האלה הם חלון ההזדמנויות האחרון לקבוע מה יילמד ומה לא. כרגע לא ברור מתי התלמידים יחזרו לספסל הלימודים, ואם אחר כך יהיה עוד תהליך של איסוף נתונים והחלטה - זה יהיה מאוחר מדי.
על מה לא חשבו עד הסוף? על המגמות הטכנולוגיות ועל החמ"ד, שבו נבחנים התלמידים בחמש יחידות של מגמה לצד חמש יחידות בתושב"ע וחמש בתנ"ך. במתווה ההיבחנות הנוכחי, תלמידי החמ"ד ייאלצו להיבחן בשתיים מתוך שלוש הבחינות האלה במבחן חיצוני. כך גם במקצועות הטכנולוגיים. זה אתגר קשה יותר מאשר בחינות פנימיות והוא מקיף אחוז לא קטן של התלמידים. יש למשרד החינוך מקרים שבהם בגרות פנימית נחשבת לבגרות חיצונית, והמשרד יכול לבוא לקראת התלמידים ולקבוע שכך יהיה גם במקרה הזה.
קורונה? האוזניות עוברות בין התלמידים
המתווה החדש אינו חף מטעויות, אך יש בו היגיון וניכר כי נעשתה חשיבה בהכנתו. אולם בפועל, הדברים שמתרחשים בשטח נראים אחרת. במהלך השבוע החולף התקיימה בחינת הבגרות בעל פה באנגלית. הבחינה, שעברה לאחרונה רפורמה, מתקיימת באמצעות מחשבים שאליהם מחוברים מיקרופונים ואוזניות בתוכנה מיוחדת שאי אפשר להתאמן עליה בבית. תלמידיה של דורית (שם בדוי) ניגשו ביום ראשון לבחינה, וכשהיא מספרת על החוויה התסכול ניכר בכל משפט שלה. קודם כול, חוסר הוודאות: "לפני חודש אמרה לנו המפמ"רית שהיא דוחה את הבחינה בעל פה. נשמנו לרווחה. אבל בסוף השבוע שעבר גלנט הודיע שהכול מתקיים כרגיל. אנחנו המורים מסתכלים אחד על השני ולא יודעים מה להגיד לתלמידים. איך הם יאמינו למילה שלי אחרי שאמרתי להם שהכול נדחה? יותר מכול הרגיז אותי הזיגזג. אולי הם ישבו על המתווה הזה כמה שבועות, אבל לנו הודיעו עליו ברגע האחרון. למה להיות חאפרים ולמה לתת לנו להיראות כמו חאפרים?".
המתווה החדש מוסיף, כאמור, מועדי בחינות, אבל לתלמידי י"ב זה לא כל כך רלוונטי. הם מסיימים עם מקצוע האנגלית עד אמצע השנה ולמורים לאנגלית אין שעות הוראה בכיתות האלה במחצית השנייה של השנה. היו בתי ספר שדחו את הבחינה לפברואר או מרץ. לבית הספר של דורית זה פחות התאים. הם החליטו לבחון את התלמידים השבוע.
להחלטה היו השלכות לא פשוטות. "אנחנו עיר אדומה. לא ראינו את התלמידים מספטמבר. התלמידים לא התנסו בתוכנה הזאת, שזורקת אותך מדי פעם החוצה ואתה צריך לדעת איך לחזור. היו כמה ערים שלא היו כתומות או אדומות ובהן יכלו התלמידים להתנסות, אצלנו זה לא היה כך".
המורים בכל זאת הביאו את התלמידים להתנסות במחשבים בסוף השבוע שעבר. הם קראו לזה בחינת מתכונת, כי רק כך אפשר להביא את התלמידים לבית הספר בסגר. בתחילת השבוע התקיימה בחינת הבגרות. התלמידים נדרשו להביא אוזניות מהבית, אבל הן לא עבדו עם המחשב של בית הספר. התלמידים העבירו ביניהם את האוזניות ואת המיקרופון של מחשבי בית הספר, לא ממש עומד בסטנדרט של תקנות הקורונה, גם לא קרוב לזה. "בכל פעם שתלמיד עף מהמערכת הייתי צריכה לבוא ולעזור לו, לעמוד קרוב אליו. אמרתי לעצמי, את יוצאת מכאן חולה בקורונה".
דורית מספרת שבקרב חבריה למקצוע יש חוסר ודאות וכעס גדול על המערכת. "בשנה שעברה, יום לפני הבחינה בעל פה, היא בוטלה. וזה הגיוני, הקורונה הייתה חדשה ומפתיעה. אבל עכשיו, כמעט אחרי שנה, אנחנו באותו מצב. אומנם אין לדעת מה יהיה בעוד חצי שנה, אבל התחושה היא שאין תרחישים, כאילו בכל יום מתעוררים לבוקר חדש ואומרים 'וואו, יש קורונה'".
עוד היא מספרת על תחושה של ניתוק מהשטח וחוסר הבנה לקשיים של התלמידים. "מישהו שם למעלה מבין שהתלמידים לא לומדים? התלמידים שלי מאוד חזקים באנגלית, ובכל זאת הם לא מצליחים השנה ליישם את מה שאני מלמדת. אולי היה להם רעש בבית, אולי התנתק הזום ואולי סתם נמאס להם. אני מתפללת שלפחות הטקסט בבגרות יהיה קל, אבל האמת היא שמה שקל לתלמיד אחד לא קל לשני", היא אומרת בייאוש.
המצב של החינוך הממלכתי אינו פשוט, ואולם המצב בחינוך החרדי קשה אף יותר. הבנות בחינוך העצמאי לומדות למבחני סאלד, שהם שווי ערך לבחינות הבגרות המתקיימות בחינוך הממלכתי. בדיון בוועדת החינוך של הכנסת סיפר חבר הכנסת אריאל בוסו מש"ס כי הבנות אובדות עצות. "ועדת תירוש לא התייחסה בכלל לתיכונים החרדיים ולהם צריך לתת פטור רחב יותר". הוא סיפר כי הבנות אינן לומדות בלמידה מרחוק, משום שבבתים אין אינטרנט. הלמידה מתבצעת במרחב קולי, כלומר באמצעות הטלפון, ואין אפשרות להעביר חומר פרונטלי. "צריך לתת על זה את הדעת", הפציר, אך לא ברור אם ועל ידי מי הנושא יטופל.
הכיוון של ועדת תירוש והמתווה ששרטטה נראים כדרך סבירה לסיים את השנה הסבוכה הזאת. אך יש לקוות שלצד המתווה הזה נכתבות גם תוכניות מגירה למקרה שבו לא יוכלו התלמידים לשוב לספסל הלימודים אחרי פסח ובגרויות הקיץ לא יוכלו להתקיים כסדרן. יש לקוות שהתרחישים יישארו עמוק במגירות, ובכל זאת, הלקח מהשנה המטלטלת הזאת הוא להיערך לכל אפשרות ולא ברגע האחרון.