"יום השואה הבינלאומי" ה- 27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה אושוויץ נקבע על ידי האו"ם בשנת 2005 כיום זיכרון בין לאומי להנצחת קורבנות השואה.
אין נקודה ספציפית על לוח השנה שבו היתה השואה נוכחת יותר מיום אחר, בכל יום עלינו לזכור ולהנציח, אך יש משמעות גדולה שיום הזיכרון לשואה נקבע דווקא ביום זה. מחנה אושוויץ הוא אחד הסמלים החשובים של מכונת ההשמדה הנאצית, וציון יום שחרורו, מנסה להזכיר לכל העולם שהרוע לא ישלוט לנצח, ואפשר להתגבר עליו.
חוץ מהימים המיוחדים שמוקדשים לזיכרון השואה בישראל, זיכרון השואה נוכח מאוד באווירה הכללית ובשיח הציבורי במדינה: הדיון ביחס לניצולי השואה, ספרים ומאמרים שנכתבים, הרצאות בבמות שונות, סיורים לפולין לבני נוער וחיילים – כל אלו מראים שגם לאחר 80 שנה הזיכרון חי ונושם.
אלא שזכרון השואה מביא עימו גם תופעה אחרת. לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר קריאות של מפגינים כלפי שוטרים בכינוי "נאצים". בין אם זה במחאות קבוצות של חרדים כנגד אכיפת תקנות הקורונה, בין אם זה בהפגנות מול בית ראש הממשלה ובין אם זה בהפגנות למען חקירת מותו של אהוביה סנדק.
כשמכנים שוטר במילוי תפקידו "נאצי" , מתכוונים לומר לו: אתה אכזרי; אתה מקיים פקודות בלי לחשוב; אתה שונא/עוצר אותי ללא סיבה אמיתית; השלטון שלח אותך לעשות דברים אפילו נגד רצונך; עולם הערכים שלך מנוגד לעולם הערכי של העם היהודי ועוד. המפגינים מבטאים את כל אלה במילה אחת בלבד: "נאצי".
מדוע המפגינים קוראים לשוטרים בכינוי זה? הם רוצים במתכוון לגעת בעצב חשוף של החברה בישראל. הקריאה" נאצי" אמורה לזעזע את אמות הסיפים. הם יודעים כיצד הזיכרון הישראלי/חרדי/תקשורתי מתייחס למונח הזה, כמו אותם ממתיישבי גוש קטיף שאכן הצליחו ליצור אפקט וציבורי כאשר ענדו טלאי צהוב בעת הפינוי. אין כאן קריאה ספונטנית, שבאה מלב כואב, שהרי אף אחד לא מעלה על דעתו שהשוטר הוא באמת נאצי.
יתכן שהוא מפגין אכזריות וחוסר חמלה, ואולי הוא גם מקיים פקודות ללא שיקול דעת. ולכן ודאי שהקריאה היא מחושבת היטב מראש, על מנת להשיג את הזיכרון שמייצר את האפקט החברתי והתקשורתי של הכינוי.
הנאצים לא עשו הבחנה בין יהודים. זה לא משנה אם היהודי היה קומוניסט או חרדי, בונדיסט או ציוני, איש תיאטרון מוורשה או חסיד מעיירה קטנה. כולם הגיעו לטרבלינקה, לבוכנוואלד ולאושוויץ- בירקנאו.
מן הראוי שיום השואה הבינלאומי, המזכיר לעולם כולו את אושוויץ, יאחד את העם היהודי. גורל אחד לכולנו , לטוב ולצערנו גם לרע. בתקופה הזו כולנו מתמודדים עם החולים והמבודדים, עם בעיות הפרנסה, עם סגירת מערכת החינוך וכו'. קריאות כאלה כלפי שוטרים אומרות: אתה לא משלנו, אנחנו עושים הפרדה בינינו לבינך, אדון שוטר.
המסר של היום הזה צריך לחלחל ולהזכיר כי כולנו באותה הסירה. כולנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת ולא פשוטה. בתקופות של מלחמה עם ישראל ידע להתאחד, ואנחנו בהחלט במלחמה.
יש לנו אויב משותף, והוא לא השוטרים. הנאצים לא הבדילו ביננו. בואו לא נעשה את ההבדלה בעצמנו.
הרב ד"ר חנן יצחקי הוא ראש התוכנית לזיכרון מורשת ישראל וחינוך במכללת אפרתה