לא לתת לגעגועים לסיר הבשר לעצור את החלומות שלנו

בין יציאת מצרים ליום הזיכרון הבין-לאומי לשואה מה שתמיד חיזק את עם ישראל להמשיך הלאה זו התקווה להגיע לארץ המובטחת.

הרב ד"ר אליעזר שריאל , ט"ו בשבט תשפ"א

לא לתת לגעגועים לסיר הבשר לעצור את החלומות שלנו-ערוץ 7
הרב ד"ר אליעזר שריאל
צילום: ללא קרדיט

פרשת השבוע שלנו ממשיכה לתאר את נסי הנסים שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים. וכבר, כמה ימים לאחר היציאה החפוזה ממצרים מוצאים את עצמם בני ישראל לכודים בין ים סוף לבין הצבא המצרי השועט בעקבותיהם.

מלכודת המוות מתגלה כתחבולה אלוקית. הקב"ה בוקע את ים סוף עבור בני ישראל ההולכים בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. לאחר שבני ישראל מסיימים לחצות את הים, ה' דואג להשיב את המצב לקדמותו והרודפים המצרים טובעים בים. עוצמת חוויית ההצלה מביאה את בני ישראל לשיר את שירת הים, שהפכה מודל לחיקוי להכרת הטוב כלפי הקב"ה.

למרות החוויה המשמעותית של נס קריעת ים סוף, המצטרפת לשלל החוויות והנסים של יציאת מצרים ובכללן עשר המכות, בני ישראל לא נמנעים מלהציג שורה של תלונות. ראשית הם מתלוננים על מחסור בשתייה: "וילנו העם על משה לאמר מה נשתה" ולאחר מכן למרות העובדה שהקב"ה שב ודואג באופן ניסי למי השתייה, הם מתלוננים על מחסור באוכל, המוביל לגעגועים למצרים: "וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר: ויאמרו אליהם בני ישראל ":מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב".

רבים העלו את התמיהה כיצד ייתכן שזמן כה קצר לאחר קריעת ים סוף בני ישראל מתגעגעים לסיר הבשר המצרי. אסתר ז"ל, דודתה של אמי, סיפרה לי פעם כי היא שאלה זאת בתור ילדה ולא זכתה לקבל תשובה מספקת. את התשובה היא הבינה 15 שנה מאוחר יותר כאשר היא ואחותה, סבתא שלי, היחידות במשפחה שניצלו מציפורני הצורר הנאצי, שוחררו ממחנה העבודה בתום ארבע שנים של סיוט מתמשך.

אחרי יומיים של נדודים בעיצומו של החורף הפולני מצאה את עצמה דודה אסתר מתגעגעת למחנה העבודה, שבו לפחות הובטח לה דרגש מעץ ומרק דלוח. אל מול ההווה הקפוא, הדלתות שנטרקו בפניהם של שרידי השואה והעתיד הלא נודע, ניצבו הגעגועים לביטחון שבשגרת המחנה.

דודה אסתר זכתה לעלות לארץ ולהקים משפחה לתפארת. השנים שעברו לא השכיחו ממנה את זיכרונות האימה, ויחד עם זאת חידדו את גודל התקווה. אסור שהגעגועים לסיר הבשר יעצרו את החלומות שלנו. שנים ספורות לאחר השחרור הגיעה דודה אסתר לארץ ישראל וכתבה לסבתא שלי מכתב שכותרתו "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

 

הרב ד"ר אליעזר שריאל הוא ד"ר בחוג להיסטוריה במכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה