הימין בישראל יכול להחליף לראשונה את נתניהו, ולמנוע מהשמאל לעשות זאת. בשביל לנצח, צריכים להחליף את התקליט שמנגן סולו כבר 30 שנה בפוליטיקה הישראלית.
ראש הממשלה נתניהו גאון וחריף ולצד זה, ואולי בשל כך, חשדן מאין כמותו. הוא היחיד בישראל שעובד בלהיות ראש ממשלה, כאשר זה היעד והמטרה המונחית עבורו. עד היום, למיטב הבנתי וידיעתי, דומה לו רק אחד בפוליטיקה הישראלית כולה.
בדוקטרינת נתניהו עובד המנהיג לבד. הוא מעדיף להשאיר מצב על כנו, לא לזעזע מדי, לסגל שינויים אט אט ולשנות דברים במינימום תזוזת שטח. דווקא בשל כך, השינוי העצום והתזוזות הגדולות ביותר, היו בזמן ממשל טראמפ. לא נתניהו השתנה, אלא ארה"ב הפכה נדיבה מעין כמותה והגשימה מטרות שונות עבורה, במדיניות שהייתה מעולה לישראל.
גם במצב זה נזהר נתניהו מלעשות צעדים דרסטיים. הוא מנע את הריבונות, את פינוי חאן אל אחמר, ובפועל כמעט ולא הרחיב את הבניה בהתנחלויות. בתקופה בה היה ניתן לעשות שינויי עומק שימנעו מדינת אויב פלסטינית לצד ישראל - בחר נתניהו את האופציה של שב ועל תעשה. את אותה התנהלות נקט נתניהו מול מערכת המשפט. גם שם לא החליט על שינוי עומק, אלא חיפש פתרון לבעיה מקומית, הקשורה לחקירות ראש הממשלה נתניהו... את פיסקת ההתגברות בחר נתניהו למסמס גם במצב הנוכחי.
חשוב לומר ביושר, שנתניהו הביא את ישראל להישגים חסרי תקדים, הרבה בשל מדיניות זו, אך לצידם גם לכשלים ולפספוס הזדמנויות פז. זאת לצד הפיכת הפוליטיקה הישראלית לזירת קרב, שרבים מהשחקנים בה ניצבים.
בשביל להחליף את נתניהו צריכים להיות הפוכים לנתניהו. כוכב הימין בעשורים האחרונים לא רק התאים את הכדור לנעליו, אלא יצר מחדש את המגרש. נתניהו הפך את המערכת הפוליטית בישראל למערכת של אדם אחד. מערכת בה אין שרים ואין תפקידים, אלא ראש ממשלה העומד בראש, ובכל הופעה תקשורתית הוא המוביל. כך, אט אט, הפכה המערכת כולה, ברוב המפלגות, למערכת פרסונלית, והבחירות הפכו גם הן לאישיות. אדם אחד העומד בראש, וסביבו במקרה הטוב אנשים מוכשרים, ובמקרה הרע- עדת מעריצים או נתינים.
היכולת לנצח מצויה בשינוי עמוק של המצב. מעבודה אישית לשיתופי פעולה מהותיים, הן בחבירת מפלגות לרשימה אחת והן בשיתופי פעולה בין מפלגות שונות. בשבוע בו נסגרים הרשימות צריך הימין ובייחוד מפלגותיו הגדולות לחבור יחד ולהעמיד ראש ממשלה או ראשי מדינה שיחליפו את דוקטרינת נתניהו.
נפתלי בנט וגדעון סער - שניהם אנשים מסורתיים/דתיים בעלי השקפת עולם ליברלית, שניהם ימניים שהוכיחו לכל אורך הדרך את מחויבותם לארץ ישראל. שניהם אנשים היודעים להישיר מבט לעומד מולם. יכולים לחבור יחד, ולבנות נבחרת שאפשר לסמוך עליה. כזו שתחביר מאות אלפי בוחרים חדשים שמחפשים שיח שונה מזה שהיה כאן בעשרות השנים האחרונות.
לו יחברו בנט וסער יהיו השניים בעלי הסיכוי הגדול ביותר להחליף את נתניהו. לאיחוד זה יש משמעות עצומה שתביא להם בוחרי מרכז ושמאל. הסיבה- ישנם מנדטים רבים שמטרתם החלפת נתניהו בכל מחיר. לו לפיד יזנב בנתניהו יבחרו מנדטים אלה בלפיד. לו מפלגה משותפת של סער ובנט תהיה הקרובה ביותר להשגת המטרה - תקבל מפלגה זו את המנדטים החשובים הללו.
חבירה שכזו נותנת מקום ברור יותר גם למפלגה מגזרית. כזו שתחביר כוחות דומים מאוד במהותם עם שינויי ניואנסים. מפלגה כזו נצרכת בנוף הישראלי והמגזרי, כך היה מעולם וכך גם עתה. למפלגה זו יהיה גם תפקיד מהותי בהצלחתם של בנט וסער לבסס את ניצחונם לקואליציה עתידית שתכלול בתוכה כוחות שונים מהימין והמרכז שמטרתם להחליף את נתניהו.
במצב בו בנט וסער יעמדו בראש תעשה זו מפלגת ימין מסורתית לאומית עם תמיכה דתית חרדית רחבה. במצב בו ימשיכו ללכת לבד, עלול לפיד להיות בראש.